אוכל

אחרי שהפסדנו 3 ימים של חנוכה, חשנו צורך לפצות על הפסד הקלוריות. השפית הקונדיטורית בת ה-10 אמרה שיש לה מתכון לסופגניות אוראו. “סופגניות אוראו??” הזדעקתי,

לקראת תחילת שנת הלימודים חיפשתי מתכונים חדשים שאפשר יהיה להגיש בצהריים לילדים מורעבים. זו אמנם נשמעת לכם משימה קלה אבל מסתבר שלילדים שלי יש דרישות: 1. נמאס להם לאכול כל היום שניצל עם פירה, או קציצות ברוטב עגניות עם אורז. 2. הם רוצים גיוון. 3. הם לא אוהבים לאכול שום דבר חוץ משניצל עם פירה, או קציצות ברוטב עגבניות עם אורז. אז חיפשתי, וניסיתי, עד שביום שבת הגישה לי חברתי כרמל את סיר הקציצות והתפוחי אדמה הזה, ואני, כמו שאומרים אצל רותם, צרחתי. קודם כל בגלל איך שזה נראה. אח”כ בגלל איך שזה טעים. ובסוף כי מדובר בסה”כ בקציצות ותפוחי אדמה. מושלם.

שבת בבוקר יום יפה, אבא עושה המון קפה, ואמא מכינה מאפה. משמשים. כי קייץ. ושמש. והשילוב של החמוץ עם המתוק עושה התרגשות בפה. ויש גם

לרגל יום האהבה, וגם לרגל יום המשפחה שחל באותו שבוע בסמיכות מפתיעה, החלטתי להעניק לכם מתנה מקורית. עוד מתכון מנצח מהסדנא של סבתא פולה: כדורי

ביום שישי אחהצ התקבצנו, חבורת בשלניות מדופלמות, מי יותר ומי פחות (אני) שיודעות להרים כל ארוחה בקלילות, להכין מנות מתוחכמות, לבשל לילדים, וגם למבוגרים, אבל

לדרישת הקהל, הנה המתכון לסשימי טונה ומנגו, שכבר נמאס לי להכין אותו לכל ארוע. הכי בריא, טעים, וגם נראה נפלא. הוכחה נוספת לכך שאני מכינה

החורף סוף סוף הגיע ואפשר כבר להחליף את הקפה בתה. ועם תה אז חייבים משהו קטן ליד. עדיף שאפשר לטבול. סיגל מפנקת אותי עם בישקוטים

שוב סופ”ש מתקרב, ואז ערב חג וחג, אבל הפעם זה סופי ומוחלט. אבל כל סיום הוא התחלה חדשה, והנה אני חוזרת מחופשה ארוכה, וסיגל מפנקת

אי אפשר בלי משהו מתוק לפסח, שאפשר להגיש בארוחת החג, אבל שיהיה כל כך טעים, שאי אפשר יהיה להאמין שהוא כשר לפסח, וכולם יתעלפו, ויביטו

אי אפשר בלי משהו מתוק לפסח, שאפשר להגיש בארוחת החג, אבל שיהיה כל כך טעים, שאי אפשר יהיה להאמין שהוא כשר לפסח, וכולם יתעלפו, ויביטו

אחרי שקצרה כל כך הרבה מחמאות, אמרתי לסיגל שהיא חייבת לתת לי את המתכון. ולקראת סוף החורף, או לקראת הגשם, עזבו את המזג אויר, זו

שוב מגיע החג הנורא הזה עם הנרות והאורות והניסים והנפלאות, ונס פך השמן כמובן. מתה על החג הזה. הבעיה היא שהנס היחיד שיקרה כאן השנה

הדר, שהיא הקוסמטיקאית האלופה שלי, היא גם בשלנית אלופה, וכל הזמן שולפת לי מתכונים קלים ומנצחים מהשרוול. כמו העוגה הזאת שגם מכינים בחמש דקות, וגם

אחרי החגים הגיע וזה סימן שהגיע הזמן לחזור לשגרה הכוללת אימוני כושר ותזונה קצת פחות אקראית וקצת יותר מסודרת ומזינה. אז סיגל הביאה לי את

מכירים את הארועים האלה שכל אחד מביא משהו אבל מנה אחת גונבת את כל ההצגה, כולל מחיאות כפיים, שריקות התפעלות וריבים על החתיכה האחרונה?? אז

ואם אנחנו כבר מדברים על ספרד, קבלו את המשקה הלאומי, הסנגריה, שיש לה שלל גרסאות, החל מהאדומה הקלאסית, ועד לבנה ומבעבעת, אבל בכל תצורותיה, היא

יש לי מלא מסיבות סיום. של הכיתה. של השכבה. של החוג בלט. וגם זאת שלי הפרטית עם הילדים שכל כך שמחים ששנת הלימודים הסתיימה. סיגל

שבועות בפתח וצריך להכין עוגת גבינה. אבל שתהיה גבוהה, ואוורירית, וקלה… סיגל לא מאכזבת אותי ומציידת אותי במתכון לעוגת גבינה של שרה’לה, שמלווה אותה כבר

לכבוד פורים סיגל שלחה לי משלוח מנות כמיטב המסורת. אבל אמיתי, לא כזה שקונים בחנות עם אריזת קרטון של סביבון שנשארה מחנוכה. אצל סיגל הכל

ברגעים של עצב ושל צער, אין כמו משהו מתוק, כדי לרפד את הנשמה ולמלא את החור שנפער לך בבטן. לפחות ככה זה אצלי. אז ברגע

אחרי שהילדים עמדו כל כך יפה במשימת “הפחתת זמן מסך”, (ראו בלוג נפרד http://1-life.co.il/?p=10439) החלטתי לצ’פר אותם בעוגת פסטה חגיגית, שהיא בעצם אריזה משודרגת לפשטידת

החורף מתקרב. במזג אויר זה בינתיים לא מורגש, אבל בננות כבר יש, והכי כייף להכין מהן עוגת בננות. את העוגה הספציפית הזו לוקח רק 5

מה עושים כשמוזמנים לארוחת צהריים אצל חברה, רוצים להביא משהו אבל אין כלום במקרר? קודם כל פותחים וסוגרים את המקרר איזה עשר פעמים כדי לוודא

הכל התחיל כשסוף סוף הצלחנו לקבוע עם חברים שהגיעו מניו יורק לחופשת מולדת, שהפגישה איתם היא סוג של מוצר במחסור וסיבה למסיבה. בהתחלה הזמנתי שולחן

כולנו אוהבים לארח. גם אני. לפעמים בא לי להכין את כל הארוחה במלואה, לתכנן את התפריט, ולהקפיד על כל מנה, אבל לפעמים, ובעיקר ביום קיץ

לפני שבוע יצא לי (שוב) לטעום את עוגת הפרג של סיגל. אוף כמה שאני אוהבת עוגות פרג, ואת של סיגל אני אוהבת במיוחד. רכה, נימוחה,

חג השבועות בפתח, ולאור העובדה שכל מדורי מדורי האוכל עמוסים במתכוני עוגות גבינה משובחות, סיגל החליטה ללכת דווקא על האופציה המלוחה והגישה לי מתכון פשוט

אין כמעט הורה בעולם שלא נתקל בבעיה המוכרת של הילד שמסרב לאכול, או לחלופין מסרב לאכול כל דבר שאיננו שניצל, צ’יפס ופסטה. עמוד פייסבוק מקסים

סוף סוף הצלחנו להשיג שולחן בטאיזו, המסעדה החדשה והכה מדוברת של יובל בן נריה. טוב, לא בדיוק השגנו, זה א’ השיג, ואנחנו קצת נדחפנו, כי

את רותם אני מכירה כבר המון המון זמן. דרכינו הצטלבו פעמים רבות דרך כל מיני חברים משותפים. גם את האוכל המדהים שרותם מבשלת אני מכירה

אפשר להגיד שהמבורגר זה בכלל לא הטעם שלי. בטח לא המבורגר שמוגש במסעדות מזון מהיר. אבל כשטעמתי את ההמבורגר החדש של “עד העצם אקספרס”, באמת

סיגל מלמדת אותי דברים שאפילו לא חלמתי שאני צריכה לדעת. למשל מה זה בצק שק”ם. במקרה הזה כל מה שאני צריכה לדעת זה שמבצק שק”ם

בדיוק אחרי שנמאס לנו מכל הברים, המגה-ברים, השף-ברים, ובעיקר מכל האוירה נטולת האוירה ששולטת בדר”כ בכל המקומות האלו, הגענו למאורת הקסם הזו, שמתחבאת היטב בלב