לאונרד כהן בן 79

קוראת את הביוגרפיה של האיש המוכשר הזה, שחגג השבוע 79, וכתב הרבה לפני שהיה זקן את השיר שאני הכי אוהבת:

Well my friends are gone and my hair is grey
I ache in the places where I used to play
.And I'm crazy for love but I'm not coming on
I'm just paying my rent every day
in the Tower of Song

להמשיך לקרוא

יומן חורף – פול אוסטר

פול אוסטר מחליט לסכם את חייו בגיל 64. גיל קצת צעיר לסיכום חיים, אבל מבחינת אוסטר, זוהי תחילתו של הסוף. מכאן שום דבר כבר לא בטוח.

הוא בוחר לעשות את הסיכום הזה בצורת יומן, שבו הוא זורם עם הזכרונות שלו בדרך אינטואיטיבית, לא סדורה, קדימה ואחורה, הלוך ושוב, אבל כדרכו של אוסטר, זוהי דרך מופלאה. למשל כשהוא מפרט, בצורה כרונולוגית וסדורה דווקא, את כל כתובות המגורים שלו בחיים, 21 במספר, ודרכן הוא מתאר חיים שלמים. או כשהוא מפרט את כל המאכלים והמשקאות שנכנסו אל פיו, או כשהוא סופר את כל השעות המבוזבזות של חייו.

בגילוי לב חושפני עד כאב הוא מספר על על ההתמודדות עם פגעי הזמן, על ההבנה ועל ההשלמה שבאות עם ההתבגרות. הוא מתאר זכרונות מימי ילדותו ונערותו שכל אחד מהם הוא כמו סיפור קצרצר, מתאר את הוריו ואת השינוי המדהים שהם עוברים בתפיסה שלו ולנגד עיניו, את במקום המרכזי שתופס המין בחייו, את התנסויותיו הראשונות, את כשלונותיו וגם את ההצלחה הכי חשובה בחייו – אשתו. להמשיך לקרוא

למוח של הימלר קוראים היידריך (HHhH) – לורן בינה. המלצה של אודי דור

זהו סיפור על נסיון ההתנקשות באיש המסוכן ביותר ברייך ה-3, ריינהרד היידריך, ראש הגסטאפו, ראש שרותי הביון הנאציים, המפקד של אייכמן, יד ימינו של הימלר, המוח שמאחורי ה"פתרון הסופי", "התליין מפראג", שנקרא באס-אס  HHhH, שזה ראשי תיבות למילים: "למוח של הימלר קוראים היידריך".

זהו סיפור היסטורי דקומנטרי שנכתב כמו ספר מתח ממעלה ראשונה שהצליח לסחוף ולרתק אותי מהרגע הראשון ועד האחרון. להמשיך לקרוא

רק ילדים – פטי סמית

קיץ 1967. קיץ של אהבה חופשית, סמים ומהומות ברחובות. הקיץ שבו מפגש מקרי בברוקלין הוביל שני צעירים אל דרך האמנות: פטי סמית תהפוך למשוררת-זמרת, אמנית במה, ורוברט מייפלתורפ יהפוך לאחד הצלמים האמנים הפרובוקטיביים והחשובים בתולדות הצילום.

אבל הסיפור האמיתי של הספר הזה הוא הסיפור על הדרך. סיפור על אמונה. על אמונה בעצמך שאתה שווה גם אם אף אחד לא יודע במה אתה שווה ובטח לא אתה. פטי סמית מתארת את שנות ה-70 בניו יורק כתפאורה ססגונית לדרך של שני הצעירים המאוד מוזרים האלה אבל חדורי האמונה בעצמם, ואת סיפור האהבה הכל כך יפה והלא טריוואלי בינהם. להמשיך לקרוא

הביוגרפיה של סטיב ג'ובס / וולטר איזקסון – המלצה של אודי דור

או: למה לא חשבתי לקרוא את הביוגרפיה של סטיב ג'ובס ובסוף לא רק שקראתי אלא שאני גם ממליץ בחום.

את הביוגרפיה על סטיב ג'ובס קיבלתי במתנה מאמא שלי. אני בחיים לא הייתי קונה לעצמי בלוק בצורת ספר של 700 עמודים. אמא שלי חשבה שזה יכול לעניין אותי אבל בתור טכנולוג די קטן, שלא ממש מחובר למחשב, ושעד לאחרונה הסתובב רק עם נוקיה E-71, זה לא ממש גירה אותי לצלול לחודש של אינטימיות אינטנסיבית עם האיש. להמשיך לקרוא