פסטיבל הפסנתר 2018 – ההמלצות שלי

275b62d7a0054151981f7a4318b3b97c (1)״אחרי החגים״ מסמל את בוא הסתיו ואת בוא השגרה  אבל גם את בואו של פסטיבל הפסנתר, שהשנה חוגג 20 שנה, ויתקיים ב 20-27 לאוקטובר באולמות מוזאון ת"א והקאמרי.
האמת, התפלאתי לא למצוא השנה מופע חגיגי, מהסוג שבו אמנים מהשורה הראשונה מתכנסים ביחד לחגוג איזו מחווה, מהסוג שעשו פעם לתל אביב או לשמוליק קראוס או לעלי מוהר, מהסוג שעושה התרוממות רוח, שאתה יוצא בהם קצת מרחף מעל פני האדמה.
בכלל יש הרגשה בשנים האחרונות שפסטיבל הפסנתר הוא כבר הרבה פחות פסנתר והרבה יותר גיטרה, הרבה פחות מפתיע והרבה יותר משתדל לגעת בכמה שיותר קהלים שזה טוב אבל זה גם מאוד רע.
ובכל זאת זה עדיין ארוע משובח שמרכז בחמישה ימים המון מוזיקה ישראלית טובה והמון אמנים מצויינים שאת רובם גם אפשר לראות בהופעות מחוץ לפסטיבל אבל איכשהוא הם תמיד מתרגשים ומתאמצים כאן במיוחד. ולפעמים הקסם קורה בדיוק כאן. ולא תמיד אפשר לצפות באיזו הופעה. אבל כשהוא קורה זה קסום ומרגש וגורם לך להרגיש על ענן.
ותמיד תמיד כששואלים אותי ״באיזו הופעה לבחור״ אני עונה שאני לא יודעת. מנסיון אי אפשר לצפות איזה הופעות יהיו הכי טובות אז פשוט תלכו עם הלב שלכם. אני ממליצה לבחור אחת של מישהו שאתם ממש אוהבים ואחת של מישהו שאתם בכלל לא מכירים. זה אמנם ריסקי אבל תחשבו מה יקרה אם תגלו ותתאהבו. אם הקסם יקרה עם מישהו זר.
ואחרי כל זה עדיין הבטחתי אז הנה ההמלצות:

להמשיך לקרוא

הופעה של סטינג באתונה – איזו חוויה!

unnamed (22)המון דברים קרו לנו בדרך להופעה של סטינג באתונה:

טיילנו בעיר התוססת הזו ביום קיץ חם

(בקרוב הבלוג "כל הדברים שחייבים לעשות באתונה")

עלינו למסעדה קטנה על גג משקיף לנוף המדהים של אקרופוליס

(שמתי לב שזה מתחרז עם המילה "פוליס") להמשיך לקרוא

פסטיבל הפסנתר 2017 – ההופעות שאסור לפספס

Euroviva_Entertainment_3D_Piano_1_01איך שוב עברה לה השנה, והסתיו כבר מתקרב, וגם פסטיבל הפסנתר – ארוע המוסיקה הישראלית שאני הכי הכי אוהבת שחוגג יומולדת 19. השנה הוא יתקיים מיום רביעי ה- 8.11 ועד שבת ה- 11.11 במתחם מוזאון ת"א והסביבה.

אפשר להגיד על הפסטיבל הזה המון דברים,  למשל שהוא כבר מזמן לא ממש קשור לפסנתר, אבל אי אפשר לקחת ממנו את 55 המופעים, המרוכזים ב-4 ימים עמוסים, את ההתמקדות שלו במוזיקה ישראלית על כל גוונייה, ישנה וחדשה כאחד, ובעיקר את החיבורים הלא טריוויאליים שמוצגים בו כמו זה בין חוה אלברשטיין לשלומי שבן או את מופעי המחווה לאלבומים שחוגגים 10 (נעם רותם) או 20 (עמיר לב).

יש גם המון השקות בפסטיבל כמו האלבום החדש של החצר האחורית, אלי מגן וגם האלבום החדש והמסקרן של גל תורן וגיא לוי וגם איחודים מרגשים כמו של "קצת אחרת", שמתאחדים אחרי כמעט 45 שנים.

ובקיצור המון המון הופעות שבא לי לראות. וכמובן שאי אפשר לראות את כולן (למרות שאני כמובן אנסה).

להמשיך לקרוא

דן אריאלי רוצה להיות כוכב רוק

‏‏2016_09_12_03_06_08_____c56c00_62 - עותקאם השם דן אריאלי נשמע לכם מוכר, אבל לא גורם לכם לזמזם שום שיר, אל תבהלו. הוא אמנם לא מוזיקאי או זמר, אבל דן אריאלי הוא בהחלט כוכב רוק.
עם עשרות הופעות בחודש בכל רחבי העולם, מליוני צפיות בהרצאות שלו ברשת, 55 אלף עוקבים בפייסבוק, 12 אלף מנויים לערוץ היוטיוב ו-5 ספרים, דן אריאלי, פרופסור לכלכלה התנהגותית, הצליח להפוך תחום אקדמי אפור לתחום סקסי ומצליח לפחות כמו ביונסה.

הלו"ז של דן אריאלי הוא בלתי אפשרי, ואת רוב זמנו הוא מבלה בטיסות ברחבי העולם שם הוא מעביר הרצאות, מייעץ לממשלות ולחברות עסקיות ענקיות. ועכשיו הצליחו לשכנע אותו בזאפה, לפזר קצת אבק כוכבים גם עלינו, ולהגיע לסדרת הרצאות בזאפה שבהן הוא מארח מוזיקאים כמו שלומי שבן ושלומה גרוניך וסטנדאפיסטים כמו גורי אלפי ותום יער.

לרגל הארוע המסקרן, התפנה אריאלי להשיב לכמה שאלות שעניינו אותי במיוחד, במסגרת ראיון שערכתי עימו עבור המגזין של קבוצת זאפה. להמשיך לקרוא

פסטיבל הפסנתר 2016 – סיכום, חוויות, הפתעות ודמעות

unnamed (25)בשבת הסתיים לו עוד פסטיבל פסנתר, אחד מארועי המוזיקה שאני הכי הכי אוהבת במהלך השנה, והוא היה עבורי עמוס ומוצלח במיוחד.

כמו בכל שנה, לכל אחד יש את הפסטיבל שלו. זה קורה בגלל המגוון העצום, של סגנונות, של כשרונות, של גילאים, של שיתופי פעולה, וגם בגלל הבחירות הכואבות של לוחות הזמנים, כל אחד הולך בפסטיבל הזה בדרך משלו, שמכתיבות לו בחירותיו, שמשקפת את טעמו האישי, ואת סקרנותו.

והדרך שאני הלכתי בה היתה משובחת. גם כי היה בה מגוון עצום של סגנונות, של ישן וחדש, של מוכר ולא מוכר, של מינורי וקופצני. ועל כל הדרך הזו הילך הקסם המיוחד הזה של פסטיבל הפסנתר שנוצר מחיבור לא טריוויאלי, ומתחושה של חד פעמיות שלא תחזור יותר. אבל יותר מהכל השנה, היו לי המון המון רגעים מרגשים. לפעמים אפילו עד דמעות. וזה בעצם כל העניין, לא?

משתפת אתכם, לבקשתכם, בחלק מהרגעים הללו, שאת חלקם צילמתי, למרות שלא במלואם. חלקם ישארו רק בזכרוני. לפחות לעוד כמה רגעים.

להמשיך לקרוא