חופש

קטגוריה: חופש

פריז בחורף – יפה ואמנותית

יודעים למה קוראים לפריז עיר האורות? לא. לא בגלל שהיא נוצצת, אלא בגלל שהיתה מבין הערים הראשונות בארופה שהתקינה פנסי רחוב בשדרותיה המרכזיות/ ולפני הכריסמס היא

אז איך היה בברנינג מן? וואו! קשה להסביר

אחרי חמישה ימים במדבר המאובק חזרנו לציוויליזציה. ברנינגמן היא ללא ספק חוויה מדהימה. לא קלה בכלל אבל מאוד עוצמתית. כזו שמזיזה אותך כמו הרוח לכל מיני כיוונים. בימים האחרונים טיילנו ברחבי הארץ הקסומה והבלתי נתפסת הזאת. פידלנו שעות על האופניים. רקדנו לרגלי הרובוט עם הלב. נחנו בצל העץ המלבלב בעשרת אלפים עלים מנצנצים ובעיקר הבטנו סביבנו בהשתאות. כי לאן שאתה לא פונה, לאן שאתה לא מסתכל כאן, אתה רואה משהו שעוד לא ראית. משהו שגם לא חלמת שתראה. מאוד קשה לתאר את מה שהולך כאן. או בעצם מתגלגל כאן. אבל בכל זאת ניסיתי. והתמונות תמיד אומרות הרבה יותר. למרות שהן יותר מתארות את הוואו ופחות את הקושי, שהוא בהחלט חלק בלתי נפרד מהחוויה הבלתי נתפסת הזו. אז קבלו את המסע בתמונות לארץ הפלאות של האיש הבוער:

קיץ לא חוקי בחלקדיקי – בלוג מצולם

הקיץ החלטנו לעלות צפונה. לא לגליל. לצפון יוון. רצינו להשאר בטריטוריה המוכרת. האוכל. הנופים. האנשים. אבל בכל זאת לגלות מקומות חדשים. אז נסענו לחלקדיקי, שהוא

קפלוניה – אי יווני להתאהב בו

  קפלוניה הוא נכון לעכשיו (וזה כמובן יכול להשתנות בכל רגע) האי שאני הכי אוהבת ביוון. שילוב של מים צלולים צלולים בצבע טורקיז שמאחוריהם הרים ירוקים

אז איך היה במידברן 2017 ? – חלום צלול

הדבר הראשון שאתה פוגש כשאתה מגיע למידברן, לפני הפלאיה, ולפני המיצגים ולפני החברים זה את האבק. וסופת האבק שקידמה את פנינו כשרק נכנסנו עם האוטו בשערי הפלאיה הזכירה לי את מה שאולי רציתי לשכוח. כי המידברן הוא חוויה מופלאה שמיוצרת משילוב פלאי של יצירתיות מתפרצת, תחושת חופש מוחלטת המאפשרת לך לעשות מה שאתה רוצה ולהיות מי שאתה רוצה, בשילוב עם אמנות יוצאת דופן, מסיבות משובחות והמון חוויות משותפות עם אנשים שאתה נורא אוהב שחלק מהם מעולם לא פגשת, אה, וגם תנאי שטח קשים. את זה, כמו את כאבי הלידה, אתה נוטה לשכוח כשאתה מדמיין כמה כייף יהיה לך במידברן הבא.

קו סמוי עם ילדים – מעודכן

קו סמוי הוא כבר מזמן לא האי הקטן והציורי שהיה פעם. אמנם יש בו חופים מהממים, חול לבן והמון עצי קוקוס, אבל אליהם מצטרפים המוני

מה למדתי מהקרנבל בקולומביה על פורים

הרחק מאור הזרקורים של מפת התיירות העולמית, אבל לא רחוק מהקרנבל של ברזיל, מתקיים באותה תקופה בקולומביה הקרנבל השני בגודלו בעולם! הקרנבל של ברנקייה (העיר הרביעית

אז איך היה בתאילנד – בלוג מצולם

אז שוב חזרנו מתאילנד, שוב כולם שאלו איך היה, (מדהים) ואיך היה המזג אויר (מושלם) ואם לא היה נורא עצוב בגלל שהמלך מת (לא, אבל כן מאוד רגוע) ומה יש לנו לעשות שם בכלל (כלום) ואם לא משעמם לנו שם (לא) אבל כן היו לי כמה תובנות. וגם כמה תמונות, שלמרות שהן דומות, הן תמיד תמיד קצת שונות.

תאילנד היא בשבילי – בלוג מצולם

שוב חזרנו מתאילנד. שוב ניסיתי להסביר לעצמי את הקסם של המקום הזה שאנשים כל כך מתמכרים אליו, למרות שהוא לא המקום הכי יפה בעולם, וגם

המסע שלי בעקבות ניקי דה סנט פאל

התערוכה של האמנית הידועה ניקי דה סנט פאל שראיתי השבוע בגרנד פאלה בפריז, הציפה בי מגוון רחב של רגשות, אבל בעיקר היממה אותי. מי שישבה לי

places to go before i die – עם תמונות למות

בשבוע היומולדת שלי אני תמיד עושה לי רשימות: רשימת הדברים שהשגתי השנה, רשימת השגים לשנה הבאה, רשימת הרופאים שצריך ללכת אליהם, רשימת הטיפולים שאישה בגילי

לונדון הסודית

אין כמובן שום דבר סודי בלונדון, שניצחה, בשנים האחרונות את כל הערים הטוענות לכתר בירת התרבות של העולם. אבל בהחלט יש מקומות בלונדון שלא קל

תאילנד – בלוג מצולם

שוב חזרנו מתאילנד, שוב כולם שאלו איך היה, (מדהים) ומה יש לנו לעשות שם בכלל (כלום) ואם לא משעמם לנו שם (לא) וכשחשבתי לעצמי למה

הנוסחא לחופשה מוצלחת

יושבת בתוך מפרץ יווני כחול עם כוס אוזו ביד אחת וספר בשניה, מודה למי שזה לא יהיה שאחראי לכל היופי הזה, ולבעלי שהביא אותי עד

בתי מלון שווים ביותר לקיץ

הקיץ עוד שניה כאן, וכולם נוסעים רחוק רחוק, או ממש ממש קרוב, ומחפשים איזה מקום להניח בו את הראש. לא משהו יוקרתי מדי, אבל גם

10 דברים שחייבים לעשות ברומא

סוף שבוע קצר אך קולע ברומא שביליתי בזכות חברים מרגשים, הזכיר לי כמה העיר הזאת יפה, וכמה לא הערכתי אותה מספיק. אז קבלו את עשרת

לא מתמכרת לסם הלבן

אף פעם לא הייתי באמת מכורה לסם הלבן. בצעירותי רציתי מאוד להשתייך לחבורת הג׳אנקים שהחבר שלי היה אחד מהם, המכורים הכבדים, אז מאוד השתדלתי. הזרקתי

פוסטים אחרונים

הכל זה מלמעלה — התערוכה

לא. לא חזרתי בתשובה. אבל מי שעוקב אחרי קצת, בטח כבר יודע שבשנתיים האחרונות אני מצלמת עם רחפן תחת הכותרת #הכלזהמלמעלה.

הילדה הכי קטנה שלי בת 12!

הילדה הכי קטנה שלי כבר בת 12. כשחשבתי מה לכתוב לך, מצאתי בלוג שכתבתי בתאריך ה-8 בינואר 2012, בדיוק לפני 7 שנים. הוא נקרא “הילדה הכי