ספרים

כשהתחלתי לקרוא את “צבע החלב” זה נשמע לי כמו ״בית קטן בערבה״ – גירסת האימה. מרי היא ילדה צולעת שחיה עם המשפחה שלה בחוה כפרית

האביב חזר, ביבי נשאר אנחנו נוסעים לתאילנד ושוב אני מחפשת ספרים טובים. יש דברים שלא משתנים. מה שכן השתנה הוא שלפני הנסיעה הספקתי לפגוש את

אישה שבעלה עוזב אותה בשביל אישה אחרת מבקשת שיחזור אליה. שלא ינטוש אותה ואת שני הילדים שלהם. ״אם שכחת, אדוני הנכבד, תרשה לי להזכיר לך: אני

… עורן החלק קרן בשמש החמה. הים הכחול המה. גופן התמתח משולשים משולשים. שדיים. ברכיים. ערווה. הן ביקשו שאקריא להן סיפור מתוך ״ספר התשוקות״ שראו

בין אם אתם מחפשים מתנה לחג, אינטלקטואלית כזו, ובין אם אתם מחפשים ספר טוב להעביר איתו את יום כיפור, או אפילו אם לא בא לכם

אני מתקשה לכתוב המלצה על הספר הכל כך עוצמתי הזה שתופס אותך בבטן מתחילת הקריאה ולא מרפה. טולסטוי פותח את ספרו “אנה קארנינה” במשפט הידוע

יום אחד מגיע לעיירה קוב איש מסתורי. הוא גבוה מאוד ורזה. מצויד בסכין מטבח ובספר מתכונים. הוא מתקבל לעבודה כטבח אצל אחת מהמשפחות העשירות בעיירה

גם חג של התחדשות, גם חופשה ארוכה על חופים קסומים, אין ברירה – חייבים ספרים חדשים! אחרי שבדקתי והתייעצתי, אלה ההמלצות שלי. כמובן שאחזור אליכם

לפני כשבועיים נפטרה קרן נהרי אחרי מאבק קשה וממושך אבל גם מלא אופטימיות ושמחת חיים נדירה במחלת הסרטן הארורה. קרן היתה חברה של חברות שלי ולא

קראתי את הספר הזה כמו שמזמן לא קראתי. 250 עמודים בהרבה פחות מ- 24 שעות. עם הפסקות רק כדי לעשות את הדברים שמוכרחים. וסיימתי בלי נשימה.

שטפן צוויג הוא אחד הסופרים הכי אהובים עלי, ולכן כששמעתי שיצא ספר חדש שלו בעברית, בכלל לא היה אכפת לי שהוא מוגדר כטיוטה, או כפי שכתוב “טיוטת רומן מן העזבון”. דווקא מצבה הגולמי של היצירה והעובדה שאת סופה ניתן רק לדמיין, הופך את הספר הזה, השוזר את געגועיו למולדתו, את האכזבה שלו, פרטים ביוגרפיים מחייו ואת ההבחנות הפסיכולוגיות הדקות שלו, לסיפור קסום ועגום המאפשר התבוננות מאלפת על תהליך הכתיבה של סופר ענק.

זה לא ספר טיסה. זה לא רומן. זה לא ספר להעביר איתו את הזמן. מדובר במסע אל עמקי התודעה. סיפור העלילה, בלי ספויילרים, מתאר תעוד אובססביבי של גיבור הספר אדם קור, את מאורעות חייו בחמש שנים שלאחר “שבוע המטמורפוזה” שבתחילתו כל אדם בעולם מצא בפתח ביתו זוג נעליים שהתאים לו בדיוק במידה וגם בטעם. מהרגע שבני האדם נכנסים לתוך הנעליים שלהם מתחילה קטסטרופה עולמית הלקוחה מספרי המדע הבדיוני שבמהלכה נכבשת תודעתם של אנשים על ידי תודעות של אנשים אחרים, אנשים חולמים חלומות של אנשים זרים, וחלקם פשוט נעלמים, כאילו בלעה אותם האדמה. אדם קור הוא חוקר פרטי המתעסק באופן אובססיבי בתיעוד החיים שלו בהווה ובעבר, בגלל שהזכרון שלו, כמו עצם הקיום, התערערו באופן טראומטי וקיימת סכנה מוחשית להעלמותם באופן סופי בכל רגע נתון. מהו האדם ללא זכרונותיו?” היא אולי השאלה המרכזית העולה מן הספר הזה, ובתור מי שמגדירה את עצמה כ”אוספת זכרונות” מתעדת אובססיבית לא יכולתי שלא להתחבר אליה. ספר הזוי במובן הטוב, לא קל, שמעביר אותך מסע של חיפוש אחרי הנעדרים הפנימיים שלך, וגורם לך לחשוב, הרבה אחרי שסיימת לקרוא אותו. וזוהי אולי ההגדרה הכי טובה שיש לספר טוב.

אחד הדברים שהכי מרגשים אותי לפני נסיעה, הוא להכין לעצמי את רשימת הספרים שאקח איתי לחופשה. אז כן, אני יודעת שהרשימה הזו ארוכה, אבל כך גם החופשה. וחוץ מזה יצאו המון ספרים חדשים לכבוד השנה החדשה. אז אספתי המלצות מאחרים, בחרתי ספרים חדשים של סופרים ישנים ואהובים, והרכבתי את הרשימה הבאה. הנה היא לפניכם. מבטיחה כמובן לעדכן אחרי הקריאה מה באמת שווה ומה פחות, ואיזה ספרים הם בגדר חובת קריאה!

“החברה הגאונה” ו”הסיפור של שם המשפחה החדש” – קריאה חובה!

עזבו אתכן רגע מפמיניזם, בסוף בסוף כולנו רוצות להיות בשלניות על. קצת לפני או אחרי הרצון להיות כוסיות על, ובלי קשר להיותנו נשות קריירה, בנות

אין דבר שאני אוהבת יותר מספר טוב. (טוב, אולי יש עוד כמה) ואין דבר שאני אוהבת יותר מלכתוב. (כנ״ל). אז ספר ממש ממש טוב על

אם יש דבר אחד בטוח בעולם הזה, לפחות בכל הקשור בהורות, הוא שכל ההורים אוהבים את הילדים שלהם הכי בעולם, ושואפים להיות הורים טובים לילדיהם