חנות הספרים הקטנה בפריז / נינה גאורגה

בעיתוי מצמרר ממש הושק בתחילת השבוע הספר החדש ״חנות הספרים הקטנה בפריז״.

אלי, שהוא תמיד עם היד על הדופק, שלח לי אותו במקום תמונה של מגדל אייפל בתוך סמל השלום שלא ממש מסמל שלום. עכשיו.

אבל הספר נשמע מקסים ורומנטי בדיוק כמו פריז שלפני מתקפת הטרור ההזויה.

זהו סיפורו של מסיה פרדו, שיש לו חנות ספרים קטנה על גבי ספינה ישנה שעוגנת על גדות הסן.  קוראים לה “בית מרקחת לספרות”. פרדו, שיודע להקשיב לאנשים ולשמוע גם את מה שאינם אומרים, מעניק ללקוחותיו את הספר המנחם שלו הם זקוקים. רק את השריון שלו עצמו פרדו אינו מצליח להבקיע. ליבו נתון כבר עשרים שנה לאהובתו היחידה שנטשה אותו בפתאומיות, ומאז הוא נעול. אפילו את מכתב הפרידה שהשאירה לו לא קרא.

כל השכנות הרכלניות בבית הישן ברחוב מונטנייאר שבו מתגורר מסייה פרדו יודעות לספר על בעלה של קתרין, הדיירת החדשה, שהוא נטש אותה בקור רוח והותיר אותה חסרת כל. כל השכנים תורמים משהו לדירתה של קתרין, ורק מסיה פרדו, השכן מלמטה, מציע לה ספר.

קתרין עדיין לא במצב שהיא יכולה לקרוא ספר מנחם, אבל לוקחת ברצון את השולחן הישן שמסיה פרדו הציע לה. בתוך השולחן מגלה קתרין את מכתב הפרידה ששלחה אהובתו של פרדו, והיא מכריחה אותו לקרוא את המכתב. בלית ברירה ובידיים רועדות קורא פרדו את המכתב, ובהחלטה של רגע הוא מרים את העוגן של החנות הצפה, ומפליג לדרום צרפת בעקבות הרמזים שהשאירה לו אהובתו.

״חנות הספרים הקטנה בפריז״ מכיל אזכורים מקסימים להמון המון ספרים שאנחנו מכירים ומשמש בעצמו מכתב אהבה לספרים ולכוחם לרפא את חיינו. אולי הספר הזה יצליח לרפא עוד כמה כאבים הדורשים תיקון בעולם הזה.

שתפו:

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

פוסטים אחרונים

הכל זה מלמעלה — התערוכה

לא. לא חזרתי בתשובה. אבל מי שעוקב אחרי קצת, בטח כבר יודע שבשנתיים האחרונות אני מצלמת עם רחפן תחת הכותרת #הכלזהמלמעלה.

הילדה הכי קטנה שלי בת 12!

הילדה הכי קטנה שלי כבר בת 12. כשחשבתי מה לכתוב לך, מצאתי בלוג שכתבתי בתאריך ה-8 בינואר 2012, בדיוק לפני 7 שנים. הוא נקרא “הילדה הכי

סליחה

סליחה, אפשר לבקש סליחה? כן בבקשה הגעת למקום הנכון אנחנו פתוחים כל יום בין תשע לשש ממי תרצי לבקש סליחה? סליחה, לא הבנתי “מהמקום”? “מחברו”?