גן עדן

קטגוריה: גן עדן

אז איך היה בברנינג מן? וואו! קשה להסביר

אחרי חמישה ימים במדבר המאובק חזרנו לציוויליזציה. ברנינגמן היא ללא ספק חוויה מדהימה. לא קלה בכלל אבל מאוד עוצמתית. כזו שמזיזה אותך כמו הרוח לכל מיני כיוונים. בימים האחרונים טיילנו ברחבי הארץ הקסומה והבלתי נתפסת הזאת. פידלנו שעות על האופניים. רקדנו לרגלי הרובוט עם הלב. נחנו בצל העץ המלבלב בעשרת אלפים עלים מנצנצים ובעיקר הבטנו סביבנו בהשתאות. כי לאן שאתה לא פונה, לאן שאתה לא מסתכל כאן, אתה רואה משהו שעוד לא ראית. משהו שגם לא חלמת שתראה. מאוד קשה לתאר את מה שהולך כאן. או בעצם מתגלגל כאן. אבל בכל זאת ניסיתי. והתמונות תמיד אומרות הרבה יותר. למרות שהן יותר מתארות את הוואו ופחות את הקושי, שהוא בהחלט חלק בלתי נפרד מהחוויה הבלתי נתפסת הזו. אז קבלו את המסע בתמונות לארץ הפלאות של האיש הבוער:

הנוסחא לחופשה מוצלחת

יושבת בתוך מפרץ יווני כחול עם כוס אוזו ביד אחת וספר בשניה, מודה למי שזה לא יהיה שאחראי לכל היופי הזה, ולבעלי שהביא אותי עד

עוד תמונות מגן העדן התאילנדי

גם אוהבי תאילנד המושבעים, נחלקים לשני מחנות: המזרחי והמערבי. לא, לא מדובר בהשקפות פוליטיות, או במאבק עדתי, אלא דווקא בשאלה הנצחית: באיזה צד אתה מעדיף

אם יש גן עדן, זה בטח כאן

החגים מתקרבים, וכולם נוסעים.. נוסעים… נוסעים… או לפחות חולמים על מקום לנסוע אליו, שנראה כמו גן עדן, ויש בו הרגשה של גן עדן. אז תרשו

תמונות מגן עדן (התאילנדי)

אומרים שתאילנד התקלקלה. אומרים שהאיים זה כבר לא מה שהיה פעם. כבר לא פיסת חוף זרועה עצי קוקוס ומים צבועים טורקיז. שהכל התמלא תיירים, בסטות,

פוסטים אחרונים

הכל זה מלמעלה — התערוכה

לא. לא חזרתי בתשובה. אבל מי שעוקב אחרי קצת, בטח כבר יודע שבשנתיים האחרונות אני מצלמת עם רחפן תחת הכותרת #הכלזהמלמעלה.

הילדה הכי קטנה שלי בת 12!

הילדה הכי קטנה שלי כבר בת 12. כשחשבתי מה לכתוב לך, מצאתי בלוג שכתבתי בתאריך ה-8 בינואר 2012, בדיוק לפני 7 שנים. הוא נקרא “הילדה הכי