הילדה הכי קטנה שלי בת 12!
הילדה הכי קטנה שלי כבר בת 12. כשחשבתי מה לכתוב לך, מצאתי בלוג שכתבתי בתאריך ה-8 בינואר 2012, בדיוק לפני 7 שנים. הוא נקרא “הילדה הכי
הילדה הכי קטנה שלי כבר בת 12. כשחשבתי מה לכתוב לך, מצאתי בלוג שכתבתי בתאריך ה-8 בינואר 2012, בדיוק לפני 7 שנים. הוא נקרא “הילדה הכי
שוב הגיע חופש חנוכה, ושוב אנחנו מחפשים מה לעשות עם הילדים, גם אם הם כבר לא כאלה קטנים. אני ממליצה על יום כייף שמשלב תערוכה,
אתמול בהלוויה של ספיר, כולם דיברו על כמה שהיתה יפה. וכמה שהיתה אצילית. וכמה שהיתה מלכה. מלכה אמיתית. ואני הקשבתי לרב לאו, שסיפר איך יום אחד,
אחד המנהגים בפסטיבל הברנינג מן, הוא להעניק מתנות. זה נקרא גיפטינג וזה כמובן לא חייב להיות מתנה מהסוג הקלישאתי. גם מים קרים ביום לוהט באמצע
יצאנו למסע. אמא פלוס בן 11 פלוס בן 8 מינוס אבא מינוס בת 3 ככה זה במשפחות המודרניות. כל אחד עושה מה שהוא רוצה. ובמקרה
קו סמוי הוא כבר מזמן לא האי הקטן והציורי שהיה פעם. אמנם יש בו חופים מהממים, חול לבן והמון עצי קוקוס, אבל אליהם מצטרפים המוני
חופש פסח מתחיל היום וזו הזדמנות מצויינת לדון בשאלה איך נמלא את ימי החופשה. אז במקרה או שלא, יש עכשיו כמה תערוכות ממש מצויינות, כאלה
בפעם האחרונה שנסעתי עם המתבגר ללונדון, הוא היה בן 5. והיום הוא בן 15. כנס שהוא נורא רצה להשתתף בו בלונדון היה התרוץ בשבילי לקיים
אני לא יודעת אם זה קשור לחופשת החנוכה, שבה אנחנו תמיד מחפשים מה לעשות עם הילדים, אחרי הפסטיגל כמובן, אבל יש בתל אביב עכשיו מקבץ
עוד שנת לימודים בפתח. בשביל הבן הגדול שלי היא האחרונה. ושוב מדברים ומדברים על חשיבות החינוך, ועל חשיבות התגמול של המורים, וחשיבות הפיתוח של תוכניות
ילדים שלי, הרבה פעמים אני אומרת, בדר”כ לעצמי, שאני כותבת את הבלוג הזה כדי שאם יום אחד תרצו באמת לדעת מי היתה אמא שלכם, תוכלו
בתערוכה החדשה שלה “רועד” שנפתחה במרכז לאמנות עכשווית CCA, מאיה דוניץ מציגה מיצב ענק דמוי ענן לבן המורכב מ- 10,000 אוזניות. . .
לקח לי כמה ימים לקלוט ולהפנים שבכל פעם שאני עוברת ליד חדרי הילדים המתבגרים שלי אני שומעת מוזיקה קלאסית. ולא סתם מוזיקה קלאסית אלא של
כולם יודעים שאין כמעט הופעה/ הצגה/מופע שאני מפספסת. לא באגף המבוגרים ובטח לא באגף הילדים. אבל איכשהוא הצלחתי לפספס את הפסטיגל. ובכל פעם שהנושא עלה
יומני היקר שלום, השנה היא 2015 אחרי הספירה ורציתי לספר לך על המצאת החשמל. אמנם המציאו אותו הרבה קודם, אז אתה בטח שואל את עצמך
להגיד שאני אוהבת את מוזאון ישראל בירושליים, זה לא ייחודי, וגם לא ממש מפתיע, אבל להגיד שהתערוכות שאני תמיד הכי נהנית מהם שייכות לאגף הנוער,
מהי אובססיה? אובססיה מוגדרת כשגעון לדבר אחד, מחשבה, רגש או התעסקות כפייתית החוזרת כל הזמן. ביום יום אנחנו משתמשים במונח בדר”כ כדי לתאר תחושות מאוד
ע”פ ההיררכיה של הטבע, המבוגרים לעולם ידעו טוב יותר מהילדים, ולכן הם המחנכים, הם מורי הדרך, הם הפוסקים האחרונים. בדרך כלל אין על זה עוררין.
פעילויות שוות עם הילדים לא פשוט למצוא. פעילויות שוות עם הילדים בחורף, בכלל. כי בקיץ אפשר ללכת לפארקים וגני שעשועים ולונה פארקים, אבל בחורף?? אבל
מזמן מזמן הבן שלי הכמעט בן 16 לא התארח כאן. לכן נורא שמחתי לשמוע שהוא חזר. אמנם לביקור קצר. קצת פחות שמחתי שהוא הגיע בשביל
נכון שאני תמיד מחפשת דברים מגניבים שאפשר לעשות עם הילדים? וכשקטנים זה יותר קל, אבל כשהם מתבגרים? ועם בנות זה יותר קל אבל כשהם בנים?
תגידו רגע, כמה שעות הילדים שלכם יושבים מול המחשב ביום? שעה? שעתיים? חמש? ומה הם עושים שם מול המחשב בכלל? משוטטים בויקיפדיה? קוראים על נושאים
את חיבתי להרצאות של טד אתם בטח כבר מכירים, ואת זאת הייתי רוצה שכל אחד ישמע. זאק איברהים הוא בנו של טרוריסט, שהתחנך בילדותו לשפוט
שנת הלימודים נפתחת היום בצל הקיצוץ המסיבי בתקציב החינוך. הפעם האשם נופל על צוק איתן. שהוא כמובן נושא מוצדק ואיתן. אבל מעניין שתמיד יש איזושהיא
קיבלתי המון ברכות ליומולדת. מרגשות. מחממות את הלב. מקרובים ומרחוקים. אבל ללא ספק את הברכה הכי מרגשת קיבלתי מהבן שלי . כי זה לא טריוויאלי
במסגרת ארועי היומולדת הקרב ובא, ארגנתי לעצמי יום כייף עם הילדים, שמה שעושה אותו חגיגי, לפחות מבחינתם, זה שהוא בא על חשבון יום לימודים. ומה
בעקבות השיח הציבורי על החלטתו של שר החינוך שי פירון ללמד את ילדי הגן על השואה, שאלתי בארוחת הצהריים שתי בוגרות גן בהצטיינות, אם הן
חג פורים מאחורינו, ואתם כבר יודעים כמה אני אוהבת את החג הזה. אצלנו במשפחה כולם גם הקטנים וגם הגדולים, ומקיימים את מצוות החג לשמוח ולצחוק
הי ילד, רציתי לספר לך משהו. אתה מקשיב? אתה יודע, היום הילד שלי בן 15. 15! מאמין? באמת נשמע קצת לא אמין. לפעמים אני הולכת
לכבוד יום המשפחה חשבתי על ההבדל העצום בין ההתנהלות של המשפחה שלנו, הגרעינית, מול התא המשפחתי שאני גדלתי בו. רק קצת יותר מ-30 שנה עברו
ילדים יקרים שלי, אתם יודעים שבדרך כלל אני משתמשת בבמה הזו בכדי לספר סיפור, לתת המלצה, לחלוק חוויה. הפעם אני רוצה לחרוג ממנהגי ולדבר אליכם
אתמול לקחתי את הילדים לסרט. אבל לא סתם סרט. סרט דוקומנטרי. לדעתי הראשון בחייהם. אבל לא סתם סרט דקומנטרי. סרט דוקומנטרי על גולש סנובורד צעיר
שבועיים ראשונים לניסוי ״הפחתת זמן מסכים״ הסתיימו בביתנו. בהצלחה גדולה יש לומר. הכל התחיל משיחה שעשיתי עם הבן המרכזי שלי על הדברים שהוא הכי אוהב
חנוכה הוא החג הגדול של הילדים לא רק בגלל הסופגניות והסביבונים, אלא גם, ובעיקר בגלל השפע העצום של הפעילויות והמופעים המועלים במשך שמונת ימי החג,
בסרטון מקסים שרץ ברשת מבקשים מאמהות לתאר את האמהות שלהן, ומה הן חושבות על עצמן בתור אמהות. אח”כ מזמינים אותן לשמוע מה הילדים שלהן חושבים
אחרי שהילדים עמדו כל כך יפה במשימת “הפחתת זמן מסך”, (ראו בלוג נפרד http://1-life.co.il/?p=10439) החלטתי לצ’פר אותם בעוגת פסטה חגיגית, שהיא בעצם אריזה משודרגת לפשטידת
היום הבן שלי בן 11.5, קרא את הספר הטוב הראשון בחיים שלו. קרא וצחק. קרא והתרגש. קרא ובכה. וזה לא שהוא לא קרא ספרים קודם
מערכה ראשונה: ילדה קטנה הולכת לכיתה א׳. עם תיק ענק על הגב. עם חיוך רחב. עם חולצה לבנה אחידה וצמה בצבע זהב. היא חיכתה כל
כן, גם אנחנו הלכנו לאיחוד של כוורת. וגם לקחנו את הילדים. כי גם הם קצת גדלו על גליית ועל שיר המכולת קונה שם תרנגולת. קניתי
להפקה החדשה של צלילי המוזיקה, הלכנו, כמה אמהות אחוזות נוסטלגיה שלנגד עינהן מפזזת ג’ולי אנדרוס בשמלת הסינור ותספורת קצרה, וכמה ילדים בגילאי 6-10. האמת, הלכנו
אני רוצה לספר לכם על חוויה מדהימה שהיתה לי השבוע. נסעתי עם הבן המתבגר שלי לחופשת “זמן איכות” באמסטרדם. רציתי להראות לו קצת תרבות. רציתי
החופש הגדול נכנס לתוקף בדיוק עכשיו!!! זה הזמן להתחלק לשתי קבוצות: ההורים המבואסים שכבר מחכים שהחופש הזה יגמר למרות שרק התחיל, ולהורים המאושרים כמוני, שלא
כתבת שער שפורסמה במגזין טיים ותורגמה ע”י מוסף הארץ השבוע, עסקה בדור ה- Y, הלא הוא דור המילניום, הלא הם הילדים שלי ושלך. אם לא
אני יודעת שיום העצמאות כבר עבר, אבל אני רוצה להתכבד ולהדליק משואה זו לכבודו של בני נ. בן ה-11, שמתמודד כבר כמה שנים טובות עם
השבוע שמענו הרצאה של אלכס ליבק, חתן פרס ישראל לצילום, ובעל הטור “המאה ה-21” בהארץ, המפרסם כבר 20 שנה תמונה שבועית אותה הוא מצלם בשיטוטיו
אומרים שכשמתבגרים, נורא חשוב לעשות דברים חדשים. זה מאמן את המוח. זה מחדש את התאים. בדרך חזרה מהביאנלה בונציה, חשבתי שבשלושה ימים האחרונים עשיתי המון
רודוס הוא האי הרביעי בגודלו ביוון, ואחד המתויירים ביותר. מי שחולם על חופשה קסומה באי קטן שאף אחד עוד לא גילה, ידלג בקלות על רודוס,
לא. לא חזרתי בתשובה. אבל מי שעוקב אחרי קצת, בטח כבר יודע שבשנתיים האחרונות אני מצלמת עם רחפן תחת הכותרת #הכלזהמלמעלה.
הילדה הכי קטנה שלי כבר בת 12. כשחשבתי מה לכתוב לך, מצאתי בלוג שכתבתי בתאריך ה-8 בינואר 2012, בדיוק לפני 7 שנים. הוא נקרא “הילדה הכי