תערוכות חדשות בת"א – אחלה בילוי לחנוכה עם הילדים

unnamed (4)שוב הגיע חופש חנוכה, ושוב אנחנו מחפשים מה לעשות עם הילדים, גם אם הם כבר לא כאלה קטנים.

אני ממליצה על יום כייף שמשלב תערוכה, ארוחה, וסרט. שילוב מנצח.

ואם כבר תערוכות, יש המון תערוכות חדשות וטובות בת"א. הנה הן עם כמה דגשים: להמשיך לקרוא

ספיר קופמן פפושדו – אמא אדמה

unnamed (2)אתמול בהלוויה של ספיר, כולם דיברו על כמה שהיתה יפה. וכמה שהיתה אצילית. וכמה שהיתה מלכה. מלכה אמיתית.
ואני הקשבתי לרב לאו, שסיפר איך יום אחד, כשעומר בנה הבכור היה בן שנה, ספיר החליטה לוותר על הקריירה הכל כך מצליחה שלה בעולם הדוגמנות ולהפוך לאמא במשרה מלאה.
״מה פתאום ויתרה על הקריירה״ הסביר הרב, היא פשוט בחרה בקריירה חדשה. הרבה פחות זוהרת אולי, הרבה יותר קשה וסזיפית, אבל גם הרבה יותר מתגמלת. אשת חייל מי ימצא. להמשיך לקרוא

ברכה לשנה החדשה – מכתב לעצמי בעוד 11 שנה

unnamed (8)אחד המנהגים בפסטיבל הברנינג מן, הוא להעניק מתנות. זה נקרא גיפטינג וזה כמובן לא חייב להיות מתנה מהסוג הקלישאתי. גם מים קרים ביום לוהט באמצע המדבר זו מתנה, גם יצירת אמנות שמקבלים ממנה השראה, וגם רעיון. כזה שמעורר אותך למחשבה.

ואחד הרעיונות שנתקלתי בהם השנה ומאוד מאוד אהבתי היה "שלח לעצמך בעתיד גלויה".

אחד המחנות הזמין את העוברים והשוות לכתוב לעצמם, או יותר נכון למי שיהיו בעתיד, גלויה, והם התחייבו לשלוח אותה עם בול והכל, מתישהוא בעתיד הרחוק. תודו שזה רעיון קטן אבל עמוק.

כמובן שמיד כתבתי גלויה לעצמי. אבל היה חם. והמקום על הגלויה היה נורא קטן. אז יצא לי מן "מה נשמע? מקווה שאין לך מלא מלא קמטים ושכולם בריאים". ולמרות שאומרים שאתה אמור לדעת לתמצת לעצמך את הדברים הכי חשובים (כן, אני יודעת שזה כנראה מה שעשיתי) החלטתי שכשאגיע הביתה אנסה את התרגיל הזה שוב. לא על גלויה. יותר מכתב. אפילו מייל. בטח יש שם איזה פונקציה שמאפשרת לך לשלוח את המייל למתישהוא בעתיד. להמשיך לקרוא

תערוכות שחייבים לראות – פסח 2017

4087_events_banner_6חופש פסח מתחיל היום וזו הזדמנות מצויינת לדון בשאלה איך נמלא את ימי החופשה.

אז במקרה או שלא, יש עכשיו כמה תערוכות ממש מצויינות, כאלה שאפילו שווה לנסוע בשבילן רחוק, וכולן מתאימות לביקור עם הילדים. להמשיך לקרוא

לונדון עם המתבגר – כמה אושר! ו-10 דברים שחייבים

unnamed (14)בפעם האחרונה שנסעתי עם המתבגר ללונדון, הוא היה בן 5. והיום הוא בן 15. כנס שהוא נורא רצה להשתתף בו בלונדון היה התרוץ בשבילי לקיים את ההבטחה לעצמי ולנסוע רק איתו. רק איתך.

אז נסענו. חמישה ימים של אחד על אחד. חמישה ימים של ביחד. חמישה ימים שבהם ריחפתי מעל האדמה כמו מרי פופינס רק בלי המטריה. להמשיך לקרוא