דברים שכייף לעשות עם הילדים ביום כייף

במסגרת ארועי היומולדת הקרב ובא, ארגנתי לעצמי יום כייף עם הילדים, שמה שעושה אותו חגיגי, לפחות מבחינתם, זה שהוא בא על חשבון יום לימודים. ומה שעושה אותו חגיגי מבחינתי, זה שאני יכולה להחליט מה עושים. כל מה שבא לי. אמרו הילדים.

אז חיפשתי לעצמי כמה פעילויות שוות. כאלה שאפשר לעשות עם ילדים בשלל גילאים. ועם אמא אחת מאושרת. הנה הן לפניכם.

תערוכות:

נדמה שכל התערוכות המרכזיות העכשוויות, יוצרו עבור ילדים, והיום (יום ב’) במקרה גם לג בעומר וגם יום המוזאונים הבינלאומי אז לרוב המוזאונים הכניסה חופשית.

התערוכה של ויק מוניס: “תמונות מכל דבר” במוזאון תל אביב

ויק מוניס מייצר את האמנות שלו מחומרים כמו זבל, שוקולד, אבק, קטשופ, צעצועים שבורים, פלפל שחור ועוד, מה שהופך את התערוכה, למרות שאינה מוגדרת ככזאת, לתערוכה שתפורה על ילדים.

מוניס הברזילאי, הידוע גם מהסרט הדוקומנטרי המרתק שנעשה עליו “אמנות בזבל”, מתכתב עם דימויים ידועים מעולם האמנות, ומשחזר יצירות ידועות בחומרים בלתי שגרתיים, כמו למשל השחזור של “הולדת ונוס” של בוטיצ’לי עם זבל תעשייתי, או של התמונה הידועה של צ’ה גווארה משעועית שחורה.

כדאי מאוד להשתמש במדריך הקולי, שלמרות שגם הוא לא מותאם במיוחד לילדים, מוסיף להם המון, ובכלל משדרג את חווית הצפייה וההסתובבות בתערוכה.

התערוכה של אלכס שוודר: “קיר לקיר, רצפה לרצפה” במוזאון תל אביב

אם אתם כבר במוזאון, כדאי לקפוץ לגלרייה לאדריכלות, כדי לבקר בתערוכה הזו, ששוב נדמה שהופקה במיוחד עבור ילדים.

אדריכלות בשביל שוודר איננה בניינים, אלא תשוקה. שוודר מתעניין בשאלות כמו: איך אנשים מתנהגים בחלל, כיצד חללים מתייחסים לאנשים ובעיקר כיצד חללים מביאים אותנו לחשוב על עצמנו. שוודר יוצר חללים נושמים, מתנפחים וזזים, והעובדה שבתערוכה הזו ניתן לא רק לגעת במוצגים אלא גם לשבת עליהם ולחוש אותם מייצרת שמחה גדולה בקרב הצעירים.

המיצג של ג’ואנה ושקונסלוש: “לוזיטנה” במוזאון תל אביב

את המיצג הזה: מעין מפלצת רבת ראשים וארוכת זנב שכולה עשוייה מבדים וחוטים סרוגים שמתלפפת על פני עשרות מטרים בחלל המוזאון, אי אפשר לפספס, והילדים אוהבים אותה מאוד. אני אוהבת להדגיש בפניהם את נקודות המבט השונות של היצירה ואיך מכל זוית שמסתכלים עליה, היא נראית אחרת.

התערוכה “טבע עולמי, טבע מקומי” במוזאון ארץ ישראל

החיבור בין ילדים וחיות, הוא כמובן מובן מאליו. תערוכת צילום הטבע הבינלאומית, היא התערוכה החשובה והיוקרתית ביותר מסוגה בעולם, המתקיימת זו הפעם ה-49 ביוזמת מוזיאון הטבע בלונדון ו-BBC , ומציגה מבחר מרהיב של רגעי חיים, פעולה והישרדות מרחבי עולם החי, מכל פינות תבל.

אליה מצטרפת גם תערוכת צילום הטבע המקומי, המובססת על תחרות בין כל צלמי הטבע בישראל, המתקיימת זו השנה השניה.

התערוכה “משחקים במוזאון העיצוב” במוזאון העיצוב, חולון

התערוכה חוקרת את מרחבי הדמיון כפי שהם מעוצבים בידי מאיירים של ספרי הילדים העכשווים וכפי שעוצבו בגני המשחקים שנעלמו.

התערוכה חוקרת שני שדות בהם פועלים המעצבים: שדה האיור העכשווי ועולם מגרשי המשחקים. בגלריה התחתונה מוצגים איורים לכ-24 ספרי ילדים עכשוויים. בין המאיירים: רותו מודן, אורית ברגמן, איה גורדון נוי, בתיה קולטון, דוד פולונסקי, נעמה בנזימן, עפרה עמית, אביאל בסיל, גלעד סליקטר ואחרים

בחלל הגלריה העליונה מתוארת דרכם של גני המשחקים – מרגע היוולדם במאות ה-16 וה-17 ועד ימינו, כשהשאלה המרחפת היא: “מדוע ומתי הפכו גני המשחקים בארץ ממקום של הרפתקה למקבץ של “מתקנים”? ומה עלינו לעשות, על מנת להשיב לגני המשחקים את מקומם הראוי – כאלטרנטיבה נפלאה ומלאת דמיון למשחק משותף – של גדולים וקטנים, הורים וילדים יחד.

לילדים כמובן יש תשובות משלהם, והן מפתיעות ומעוררות מחשבה.

ארועים חד פעמיים:

ההצגה: “מסעות אודיסאוס” בתאטרון גשר. 07.06.14

אבא אודי נוסע לעשרה ימים ומשאיר לבנו טל ספר קסום. “אם תקרא בספר הזה – הזמן יעבור מהר יותר” הוא אומר לו. בספר מסופר על המלך אודיסאוס שיצא למלחמה וניצח. כעת הוא ממהר לשוב הביתה אל אשתו ובנו, אבל דרכו חזרה מתארכת והופכת לאודיסאה – מסע ארוך ורב תלאות.

אודיסאוס הגיבור המיתולוגי וחבריו האמיצים יאלצו להתמודד עם קיקלופ ענק וסירנות מפתות, לפתור חידות ולבחור בחירות, לחצות את ממלכת המתים ולהרהר בחיי נצח, ויחד איתם גם הילד הממתין בבית והילדים היושבים בקהל. “מתי אבא יחזור?” שואל טל את אמא והיא מסבירה לו ש”לפעמים לחכות זאת גם אודיסאה”.

תאטרון גשר בהפקה ראשונה לילדים, עושה כמו תמיד תאטרון משובח. תפאורה מהמשובחות שנצפו כאן, ביחד עם משחק משובח ותסריט כתוב היטב, הופכים את ההצגה לחוויה בלתי מתנחמדת אך מעולה. בעיקר לבנים שבחבורה.

מומלץ לגילאי 6-12

קרקס שודדי הקריביים, הרצליה 22-29.05.14 

אמנים מוכשרים, קטעים עוצרי נשימה במלוא מובן המילה ואווירת קרקס אותנטית, ארוזים בתוך סיפור מסגרת של שודדי הקריביים.

הקרקס, למרות הקלישאות, בהחלט מצליח להיות מקורי ולהפיק קריאות התפעלות מהצופים הצעירים וגם המבוגרים, כמו למשל בקטע שבו אנה פיליפובסקה, יוצאת נבחרת פולין בהתעמלות, יוצאת ונכנסת לתוך חצי כדור שקוף ומלא מים בקטע שהוא שילוב של שחייה אמנותית ואקרובטיקה מימית, או הקטע שמכונה “פרח הברזל” שבו שלושה אופנוענים מסתובבים בתוך כדור ברזל לא גדול במיוחד. מפחיד!

לרכישת כרטיסים: 2274*, 050-7402200.

מופע מחול: “חזרות על חלקים ממני” במוזאון תל אביב, 29.05.14 בשעה 18:30

העבודה של ענת דניאלי נולדה מתוך עניין לחקור את האופן בו נרקמת אמפתיה, וליצור מגרש אימונים להזדהות ואמפתיה עם אחר כלשהוא בתוך יצירה אמנותית. תהליך היצירה נחשף בחזרות בחלל המוזיאון, והיוצרות בוחרות לוותר על עמדת כח של מופיעות מול צופים, לטובת אפשרות של דיאלוג ובחינה של יחסי מופיעים – צופים, ותהליך – תוצאה. החלל של המוזיאון, מזמין לבחינה מחודשת של הרגלים, וכינון יחסים שונים מאלה המתקיימים בתיאטרון. ההצעה להופיע בחלל המוזיאון, היא אפשרות לכינון חוויה על מישור משותף, בה הופכים הצופים לחלק מהעבודה.

 מרוץ לזכרו של ארז גבאי ברשפון, 24.05.14 

ואם עדיין לא התעייפתם, ובא לכם לצאת קצת מהעיר ולעשות ספורט עם הילדים, בואו למרוץ הקהילתי שיתקיים בשבת בבוקר ברשפון, שם אפשר לרוץ 2, 5 ואפילו 10 ק”מ.

אח”כ באמת תוכלו לנוח.

לפרטים והרשמה:

http://www.realtiming.co.il/site/458

אז שיהיה בכייף!

שתפו:

Share on facebook
Facebook
Share on whatsapp
WhatsApp
Share on email
Email

פוסטים אחרונים

הכל זה מלמעלה — התערוכה

לא. לא חזרתי בתשובה. אבל מי שעוקב אחרי קצת, בטח כבר יודע שבשנתיים האחרונות אני מצלמת עם רחפן תחת הכותרת #הכלזהמלמעלה.

הילדה הכי קטנה שלי בת 12!

הילדה הכי קטנה שלי כבר בת 12. כשחשבתי מה לכתוב לך, מצאתי בלוג שכתבתי בתאריך ה-8 בינואר 2012, בדיוק לפני 7 שנים. הוא נקרא “הילדה הכי

סליחה

סליחה, אפשר לבקש סליחה? כן בבקשה הגעת למקום הנכון אנחנו פתוחים כל יום בין תשע לשש ממי תרצי לבקש סליחה? סליחה, לא הבנתי “מהמקום”? “מחברו”?