15 הדברים שחובה לראות בביאנלה בונציה

unnamed (13)אומרים שכשמתבגרים, נורא חשוב לעשות דברים חדשים.

זה מאמן את המוח. זה מחדש את התאים.

בדרך חזרה מהביאנלה בונציה, חשבתי שבשלושה ימים האחרונים עשיתי המון דברים חדשים שלא עשיתי אף פעם.

unnamed (12)

אף פעם לא הייתי בביאנלה בונציה.

בתור חובבת אמנות זה די מוזר.

אף פעם לא חיבבתי במיוחד את ונציה

אולי בגלל שתמיד כשהייתי היה קודר וקר

אף פעם לא הייתי בנסיעת בנות

רגע. תעצרי שניה. תחשבי שוב

אף פעם לא היית בנסיעת בנות?

כן. לא הייתי!

חוץ מנסיעת בנות עם הבת שלי. ועם אחותי. זה נחשב?

אז הנה נסעתי. נסענו. שלוש חברות חובבות אמנות ולא האמנו שלא הגענו עד עכשיו.

unnamed (13)

כי מסתבר שהביאנלה בוונציה היא תערוכת האמנות הבינלאומית הוותיקה ביותר בעולם. היא נוסדה בשנת 1895! ומתקיימת מאז בכל שנתיים (ומכאן שמה – ביאנלה, שפרושה באיטלקית דו שנתית) לתקופה של 6 חודשים ממאי עד סוף נובמבר.

ואולי זה סמלי שהשנה היא חוגגת 58 ונפרדת משנות ה-50 שלה ואני בדיוק נכנסתי אליהן, ואולי זה סמלי שהכותרת שנתן לה השנה האוצר הראשי ראלף רוגוף שמשמש מנהל הגלריה Hayward בלונדון, הוא:  May You Live in Interesting Times

מסתבר שמקורו של הביטוי בקללה סינית עתיקה שלפי האמונה היה בכוחה לחולל משברים, סערות וחוסר יציבות. היום מתייחס הביטוי לעידן שבו ל”אמת” פנים רבות ו- “fake news” הפכו למקור חדשות מועצם הן ברשתות החברתיות והן בעולם האמיתי ויש להן השפעה נרחבת על מערכות החוק והשלטון. מטרת הביאנלה השנה היתה לעסוק בעולם שבו רטוריקה פיקטיבית בוראת מציאות, והאמנים אכן מתעסקים בה בנושאים לא פשוטים של שינויים – טכנולוגיים, שלטוניים, אקלימיים ותרבותיים, תחושות של ניכור וייאוש, והחיפוש הבלתי נדלה אחרי הגדרה עצמית, אושר ונחמה.

אז מה יש לראות?

אוף, כל כך הרבה.

אנחנו קיבלתנו הצצה לעולם המופלא של הביאנלה ושל שאר האמנות המציגה בונציה בתקופה הזו, שהיא לא פחות מדהימה, והכל בזכות המדריכה שלנו חגית פלג רותם, שהשכימה אותנו, והעמידה אותנו בתור של שעה! ולקחה אותנו לכל רחבי העיר, אבל היה כל כך שווה!

אז קודם כל ההמלצה הראשונה שלי היא לקחת הדרכה. גם הביאנלה עצמה מספקת סיורים מודרכים ואפשר להזמין אותם דרך האתר.

https://www.labiennale.org/en/art/2019

אבל אם לא הצלחתם, או שבא לכם להיות סטודנטים חופשיים, הנה ההמלצות שלי, מסודרות בערך מהגבוה לנמוך וגם לפי מיקום גאוגרפי:

שני ביתני מדינות הפזורים ברחבי העיר, דווקא רחוק ממיקומי הביאנלה אבל הם חובה חובה:

1. הביתן של ליטא שזכה באריה הזהב ובצדק! – (Sun & Sea (Marina
unnamed (11)פתוח רק בימים רביעי ושבת.
חובה להגיע עד תשע! ולחכות בתור עד עשר כשנפתח!
כן, זה שעה בתור אבל זה שווה… (ואם מגיעים יותר מאוחר אפשר לחכות גם שעתיים או שלוש..)
הביתן מציג מיצג לייב! (ולא עבודת וידאו כמו שאפשר בטעות לחשוב) של חוף ים, בדיוק כמו שאתם מדמיינים חוף ים. אנשים מכל הגילים, תינוקות, ואפילו כלבים. זוגות מאוהבים. משחקים מטקות. קוראים ספר. אוכלים בננה.  משתזפים. מצטלמים. מעלים את עצמם לסטורי. משתפים. אבל יש גם סאונד של אופרה. לוקח זמן להבין שאת האופרה שרים המשתזפים בעצמם.
הקהל נמצא על מרפסת מלבנית ממש מעליהם וצופה בהם מלמעלה. המילה “מציצנות” היא הראשונה שעלתה לי לראש כשעליתי למעלה. לכאורה סיטואציה מהחיים. אבל אי אפשר להפסיק להתבונן בה.
פתאום אתה מבין שיש חוף ויש חול אבל אין ים. פתאום אתה שם לב לניואנסים קטנים. פתאום אתה מתחיל להקשיב למילים. ומסתבר שהן עוסקות בהתחממות הגלובלית ובזיהום הימי וגם בקשיי החיים היומיומיים של המשתתפים.
 .
2. הביתן של איסלנד – Chromo Sapiens
unnamed(שני הביתנים ממוקמים מחוץ לאזורי הביאנלה ברחבי העיר והאיסלנדי קצת מרוחק אבל עדיין שווה מאודדד להרחיק ולהגיע.
החלל הונציאני היפיפה מבחוץ הפך מבפנים למערה שמכוסה כולה בצמר צבעוני. כמה פשוט ככה מהמם! נמרחנו על השטיח ובהינו בתקרה. תרתי משמע.
 .

3. הארסנלה

הדיבור השנה הוא שהתצוגה בארסנלה הכי שווה. מדובר בכ- 80 אמנים, כולם אמנים חיים, חלקם הגדול מתחת לגיל 40, שהתבקשו ע”י האוצר “לחיות בזמנים מעניינים”

למי שיהיה כוח, אקדיש פוסט נפרד לכל העבודות שאהבתי המוצגות כאן, יש כל כך הרבה.

בינתיים צריך פשוט להסתובב שם כמה שעות ופשוט לחוות

ביתני מדינות שממוקמים בצמוד לארסנלה:

4. הביתן של הפיליפינים – Island Weather
(נמצא בצמוד לארסנלה)
 .
unnamed (24)

גם פה יש מיצב חוייתי (כמעט לא ראיתי בכל הביאנלה ציור מסורתי, יש המון מיצבים ומיצגים ועבודות וידאו, הכל היום חוויתי, וגם זה נושא מעניין לדיון).

האמן מארק ג׳וסטיניאני יצר שלוש במות הפרוסות בחלל כמו איים צפים. האיים שקופים והצופה מתבקש לחלוץ נעליים ולעלות ולטייל בהם.

האיים לא מאוד גבוהים אבל בנויים משילוב של זכוכית, מתכת ומראות שיוצרות אשליה מטורפת של עומק. כמעט לא הצלחתי ללכת על הבסה”כ במה הזו מרוב פחד.

כשמסתכלים למטה, לתוך התהום האינסופית, רואים שמתוכה צומחים מבנים ארכיטקטונים הבנויים מחפצים, מסמכים, אבנים, צמחים וכו’, והמראה ממש עוצר נשימה.

זהו אחד הביתנים היפים בעיני, ומאלה שמבטאים בצורה הפשוטה והנגישה מכולם את הנושא המרכזי של התערוכה השנה – כיצד ניתן להציג את המציאות בפרספקטיבות שונות, ואיך מראה חיצוני יכול להטעות.

 

5. הביתן של ערב הסעודית – After Illusion
(נמצא בצמוד לארסנלה)

unnamed (8)עוד מיצג עוצר נשימה שנראה ברגע הראשון כמו ריף תת מימי עצום, שעשוי מאלפי אלמוגים, אבל כשמתקרבים רואים שמדובר מעבודת יד מזערית ומוקפדת של עורות שנגזרו ונתפרות למעין קונכיות קטנות.

 העורות האלו מקשרים את האמנית זהרה אל ג’אמדי אל ביתה וילדותה וזהו הנסיון שלה להתחבר מחדש אל התחושה המוכרת של בית, שהשתנתה עם הזמן והפרשנות שאנחנו נותנים לה. הכותרת של העבודה לקוחה משיר ערבי קדום שבו תיאר המשורר את מאבקו להכיר את ביתו אחרי שנעדר ממנו במשך 20 שנה.
.
.
.
6. הביתן של גאנה – Freedom
(נמצא בצמוד לארסנלה)
unnamed (23)זו הפעם הראשונה שגאנה מציגה בביאנלה, והיא מגיעה לכאן עם כל התותחים שלה.
השטיחים העצומים של האמן המוערך אל אנטסואי (El Anatsui) פרוסים על קירות חדר ענק, והם עשויים מהתויות שמכסות את פקקי בקבוקי היין שאנחנו שותים, כשהם מושטחים ונתפרים זה לזה בעדינות.
בחדר אחר מציג ההאמן השישי איברהים מהאמה (Ibrahim Mahama), שמוכר לנו ממיצג השקים שהציג לראשונה בביאנלה ואח”כ הועתקה גם לחלל האור במוזאון תל אביב. הפעם הוא מציג מיצב המבוסס על משטחי דגים מעושנים, המסודרים קצת כמו לוקרים בביה”ס, וכן, זה כולל גם קצת את הריח.
 .
.
מיצגים מחוץ לביתן הארסנלה שאסור לפספס:
 .
7. ספינת הפליטים הטבועה

ב -18 באפריל 2015 טבעה ספינת דייג עמוסת פליטים לובים מול חופי סיציליה. כשרואים את הגודל של הסירה לא מאמינים שהיו עליה קרוב לאלף איש! רק 28 ניצולים היו מהטביעה העגומה הזו שארעה כאשר התחילה לשקוע ואניית משא פורטוגלי שניסתה לחלץ אותה פגעה בה.

לאחר האירוע, החליטה ממשלת איטליה להוציא את הסירה מקרקעית הים, ולזהות את שרידי ההרוגים שרובם היו עדיין כלואים בתוכה כדי לאפשר לרשויות ליידע את משפחותיהן.

 מאז הפך היא נהפכה לאנדרטה קולקטיבית המוקדשת לקורבנות ההגירה ומייצגת את המדיניות והפוליטיקה הקולקטיבית שיוצרים אסונות מסוג זה.
.
unnamed (22)
 .
8. מיצג פיסול וסאונד, תלוי על שפת המים של tomas saraceno
האמן הארגנטינאי הידוע בתור “אמן העכבישים” שהתוודעתי אליו בתערוכה מרתקת שהציג ב “palais de tokyo” בפריז, תולה כאן גופים בחלל הפתוח ומלווה אותם בסאונד. התוצאה שמימית, כרגיל.
unnamed (6)
 .
9. פסל הידיים Building Bridges
הפסל העצום הזה בכלל לא קשור לביאנלה, אבל הוא מוצב בסמוך לה ובהחלט קשה להתעלם ממנו.
מדובר בעבודת המשך של האמן האיטלקי לורנצו קווין שהציג ב 2017 זוג ידיים ענקיות שהושטו מתוך אחת התעלות של ונציה.
הפעם הוא מציג גשר, המורכב משש זוגות ידיים המתנשאות מטר וחצי מעל נתיב המים במספנה לשעבר של הארסנלה.
מה שיפה כאן בנוסף לגודל היא העובדה שכל זוג ידיים אינן זהות אלה שייכות לאנשים שונים: זקן וצעיר, תינוק ואבא, וכו’ ולפי הפסל הן מסמלות ערכים אנושיים כמו חוכמה, אהבה, חברות, תקווה ואמונה
.
building-bridge-lorenzo-quinn-4
 .
ביתני המדינות הממוקמים בתוך גני הביאנאלה:
 .
10. הביתן הפולני – flight
האמן רומן סטנצ’ק לקח מטוס פרטי יקר ומפואר והפך אותו inside out – פשוטו כמשמעו.
זוהי פעולה ידועה לאמן הזה שעשה אותה עד היום עם חפצים רבים כמו קומקום או מגהץ אבל כאן התוצאה סוריאליסטית והזויה במיוחד ומציגה את הפרשנות שלו לשינוי הקפיטליסטי הקורה בפולין
unnamed (18)
 11. הביתן הברזילאי – Swinguerra
שם העבודה מורכב משילוב של שתי מילים: swingingira – תנועת ריקודים פופולרית בצפון מזרח ברזיל, ו- guerra, כלומר מלחמה.
עבודת הוידאו המרהיבה מציגה חבורות בני נוער ברזילאיות שרוקדות בסגנונות שונים וביחסיהם המורכבים עם מסורות בינלאומיות ומקומיות ובינם לבין עצמם.
Swinguerra-Still_01
 12. הביתן הישראלי – FHX
אחרון חביב – הביתן הישראלי, למרות שאי אפשר להאשים אותו בחביבות השנה.
מיד כשאתה נכנס לביתן, אתה מרגיש שהגעת לקופת חולים. כסאות מפוזרים בחדר המתנה מול מסכים ומישהי שקוראת לך לקחת מספר, להתישב ולהמתין לתורך.

האמנית איה בן רון מסבירה שרצה לייר בית חולים שדה המטפל ברעות החולות שבהן נגועה החברה. אחרי שאתה מוכנס לתא קטן חסין לרעש ומוזמן לצעוק ולצרוח כאוות נפשך כדי להוציא כעסים ותסכולים, אתה מובל אל כסא הטיפולים כדי לצפות בסרט שבחרת מתוך ארבע האפשרויות המוצעות.

אזהרה: הסרט הפלשתיני קשה מאוד לצפיה.

FG_G_Israele_5594

בזמן הביאנלה מוצגות ברחבי ונציה תערוכות רבות ושוות, הנה עוד שלוש שבעיני אסור לפספס:

.

 13. Human by sean scully’s

בחלל המדהים של כנסיית san giorgio maggiore מוצגת התערוכה של האמן הצבעוני שהציב מגדל בבל צבעוני באמצע הכנסיה.

unnamed (3)

.
.
.
14. ג’ניס קונליס – prada foundation
תערוכת רטרוספקטיבה לאמן היווני-איטלקי שנפטר לפני שנתיים בגיל 80
ואפרופו מיצבים, הוא כבר יצר אותם בשנות ה-60
 .
 .
15. גלריה giorgio franchetti ב – ca d’oro
unnamed (14)תערוכה אקלקטיבית, שוב בתוך חלל הורס, המון גופי תאורה פיסוליים בחלל, מיצב מראות שמסוגל לעקוב אחרי הצופה המסתובב בחלל, ועבודת השעון הידועה של האמן מרתין באסס
 .
לא קשור לאמנות אבל גם נחמד:
– לעלות לראות את הנוף מהגג של הכלבו fondaco
זה בחינם אבל צריך להזמין מקום באינטרנט, וגם הכלבו עצמו יפיפה
– לשתות דרינק בגג של מלון bauer. גם יפה וגם לא צריך להזמין מקום 🙂
 .
ואם אתם רוצים לראות עוד תמונות ובעיקר וידאו מהתערוכות השונות, כי לפעמים תמונות לא מצליחות להעביר את עוצמת החוויה, כנסו לסטורי שלי:
..
להתראות בעוד שנתיים!
.
.

שתפו:

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

פוסטים אחרונים

הכל זה מלמעלה — התערוכה

לא. לא חזרתי בתשובה. אבל מי שעוקב אחרי קצת, בטח כבר יודע שבשנתיים האחרונות אני מצלמת עם רחפן תחת הכותרת #הכלזהמלמעלה.

הילדה הכי קטנה שלי בת 12!

הילדה הכי קטנה שלי כבר בת 12. כשחשבתי מה לכתוב לך, מצאתי בלוג שכתבתי בתאריך ה-8 בינואר 2012, בדיוק לפני 7 שנים. הוא נקרא “הילדה הכי

סליחה

סליחה, אפשר לבקש סליחה? כן בבקשה הגעת למקום הנכון אנחנו פתוחים כל יום בין תשע לשש ממי תרצי לבקש סליחה? סליחה, לא הבנתי “מהמקום”? “מחברו”?