ברכה לשנה החדשה – מכתב לעצמי בעוד 11 שנה

unnamed (8)אחד המנהגים בפסטיבל הברנינג מן, הוא להעניק מתנות. זה נקרא גיפטינג וזה כמובן לא חייב להיות מתנה מהסוג הקלישאתי. גם מים קרים ביום לוהט באמצע המדבר זו מתנה, גם יצירת אמנות שמקבלים ממנה השראה, וגם רעיון. כזה שמעורר אותך למחשבה.

ואחד הרעיונות שנתקלתי בהם השנה ומאוד מאוד אהבתי היה "שלח לעצמך בעתיד גלויה".

אחד המחנות הזמין את העוברים והשוות לכתוב לעצמם, או יותר נכון למי שיהיו בעתיד, גלויה, והם התחייבו לשלוח אותה עם בול והכל, מתישהוא בעתיד הרחוק. תודו שזה רעיון קטן אבל עמוק.

כמובן שמיד כתבתי גלויה לעצמי. אבל היה חם. והמקום על הגלויה היה נורא קטן. אז יצא לי מן "מה נשמע? מקווה שאין לך מלא מלא קמטים ושכולם בריאים". ולמרות שאומרים שאתה אמור לדעת לתמצת לעצמך את הדברים הכי חשובים (כן, אני יודעת שזה כנראה מה שעשיתי) החלטתי שכשאגיע הביתה אנסה את התרגיל הזה שוב. לא על גלויה. יותר מכתב. אפילו מייל. בטח יש שם איזה פונקציה שמאפשרת לך לשלוח את המייל למתישהוא בעתיד. להמשיך לקרוא

אז איך היה בברנינג מן? וואו! קשה להסביר

unnamed (39)אחרי חמישה ימים במדבר המאובק חזרנו לציביליזציה.

ברנינגמן היא ללא ספק חוויה מדהימה. לא קלה בכלל אבל מאוד עוצמתית. כזו שמזיזה אותך כמו הרוח לכל מיני כיוונים. להמשיך לקרוא

אז איך היה במידברן 2017 ? – חלום צלול

unnamed (5)הדבר הראשון שאתה פוגש כשאתה מגיע למידברן, לפני הפלאיה, ולפני המיצגים ולפני החברים זה את האבק. למרות שאולי זה לא מדויק. אבק יש בנוואדה. במידברן יש חול. וסופת החול שקידמה את פנינו כשרק נכנסנו עם האוטו בשערי הפלאיה (שזה הכינוי למתחם העגול שבו מוקמת העיר הקסומה לשבוע אחד בלבד) הזכירה לי את מה שאולי רציתי לשכוח.

כי המידברן הוא חוויה מופלאה שמיוצרת משילוב פלאי של יצירתיות מתפרצת, תחושת חופש מוחלטת המאפשרת לך לעשות מה שאתה רוצה ולהיות מי שאתה רוצה, בשילוב עם אמנות יוצאת דופן, מסיבות משובחות והמון חוויות משותפות עם אנשים שאתה נורא אוהב שחלק מהם מעולם לא פגשת, אה, וגם תנאי שטח קשים. את זה, כמו את כאבי הלידה, אתה נוטה לשכוח כשאתה מדמיין כמה כייף יהיה לך במידברן הבא. להמשיך לקרוא

סיפור כחול קטן

‏‏95f7aece8e8bdc04cb47b359360c1ef8 - עותק (2)אני לא יודעת אם סיפרתי לכם שבשנה האחרונה אני מתנסה בעוד כל מיני צורות של כתיבה. ואפילו לומדת את זה בצורה מסודרת. פרוזה. שירה. תלמידה.

אז הנה סיפור ממש קצר שכתבתי. מתאים להיום אז משתפת. אם בא לכם תכתבו לי מה חשבתם.

להמשיך לקרוא

לונדון עם המתבגר – כמה אושר! ו-10 דברים שחייבים

unnamed (14)בפעם האחרונה שנסעתי עם המתבגר ללונדון, הוא היה בן 5. והיום הוא בן 15. כנס שהוא נורא רצה להשתתף בו בלונדון היה התרוץ בשבילי לקיים את ההבטחה לעצמי ולנסוע רק איתו. רק איתך.

אז נסענו. חמישה ימים של אחד על אחד. חמישה ימים של ביחד. חמישה ימים שבהם ריחפתי מעל האדמה כמו מרי פופינס רק בלי המטריה. להמשיך לקרוא