סיפור על בן אדם אחד נדיר ועל המלחמה בסרטן

יש לי חבר שלא קוראים לו בניימין. קוראים לו נדיר. אין בן אדם שהשם שלו כל כך מתאים לו כמו נדיר. באמת. יחיד ומיוחד. וכל כך נדיר.

נדיר, שהשם המלא שלו הוא פרו’פ נדיר ארבר, הקים לפני כמה שנים את המרכז לגילוי ומניעת סרטן בבית חולים איכילוב, ומנהל גם את המרכז לחקר הסרטן באוניברסיטת תל אביב.

אי אפשר להתחיל ולהסביר את החשיבות שבגילוי מוקדם של סרטן. היום אני חושבת שזה כבר די ברור לכל אחד מאיתנו. זה אמנם עדיין לא נכון לכל סוגי הסרטן, אבל כבר הוכח ללא צל של ספק, שעבור סרטנים מסויימים כמו שד, כמו עור, כמו המעי הגס, שגילוי מוקדם הוא קודם כל אפשרי ע”י בדיקות די פשוטות ואף מציל חיים ביותר מ-90%!!! מהמקרים.

המרכז לגילוי מוקדם ומניעת סרטן, הוא המצאה של נדיר, עד כמה שידוע לי המצאה מקורית גם במישור הבינלאומי, שמטרתה להעלות את המודעות לבדיקות שגרתיות ומקיפות לגילוי סרטן.

באים פעם בשנה לחצי יום, ועושים את כל הבדיקות השגרתיות שהוכחו כיעילות לגילוי מוקדם של סרטן, ב- one stop shop. מאוד יעיל ונוח.ומאוד מאוד חשוב. על הדרך מדברים גם על ההיסטוריה הרפואית המשפחתית, מנהלים מעקב ושולחים לעוד כמה בדיקות ייחודיות אם צריך. מה שנקרא לנהל את החיים ושהם לא ינהלו אותך.

בדרך למרכז אני מהלכת לי במסדרונות בית החולים.

בית חולים הוא אחד המקומות הפילוסופיים ביותר שאני מכירה. באמת. המון הרהורים עוברים לך בראש כשאתה עובר במסדרונות הירקרקים. המון מחשבות לבושות בחלוקים. דווקא כאן אתה נזכר בניטשה, ובסארטר, ב”להיות או לא להיות” של שייקספיר, ואם כבר להיות, אתה שואל את עצמך – איך בדיוק ולכמה זמן.

אז הנה כמה הרהורים שחלפו לי בראש כתוצאה מהמפגש הפילוסופי הזה:

  • עדיף להיות בריא ועשיר מאשר עני וחולה.
  • עדיף להיות בריא ועני מאשר עשיר וחולה.
  • עדיף להיות בריא. נקודה. טוב, הבנתם את הנקודה.
  • רק כשאתה חולה, או כמישהו ממש קרוב לך חולה, אתה באמת מבין את כל האמירות האלה שכולם אומרים כל הזמן אבל אף אחד בעצם לא מיישם: “חייבים לחיות את החיים במלואם, לנצל כל רגע, כל שניה, לחיות עד הקצה, להגשים כל חלום, לעשות רק דברים שאתה אוהב, להיות רק עם אנשים שאתה אוהב, וכו’ וכו’ ” אבל אז, כשמישהו ממש קרוב לך חולה, אתה לא יכול לעשות שום דבר מהדברים האלה, חוץ מלשבת לידו ולהחזיק לו את היד.
  • ורק כשאתה שומע עוד סיפור על מישהו שחלה, ומישהו שגילה (וסיפורים כאלה הפכו ליומיומיים אצלנו) אתה אומר לעצמך שאתה חייב ללכת להבדק. ולבדוק. ולהבין יותר טוב את התסמינים. אבל מחר. כי היום כבר באמת מאוחר. כי באמת הרבה יותר כייף לעסוק בחיים. השגרתיים. הכה מבורכים.
אני באמת חושבת שהעבודה של האדם הנדיר הזה, נדיר, היא מקודשת. וכמובן של כל הצוות שאיתו.

ועכשיו הוא לקח על עצמו להרים ארוע התרמה למען שתי המטרות הכל כך חשובות האלה, שנוגעות לחיים של כל אחד מאיתנו: המחקר, והגילוי המוקדם.

הארוע יתקיים ב- 26.12.13 בהיכל התרבות בתל אביב, ויופיעו בו בהתנדבות כל האמנים הכי תותחים שנדיר ביקש מהם לעזור. וכשנדיר מבקש לעזור אז עוזרים. לכן יופיעו שלומי שבן בהופעה מיוחדת עם התזמורת הקאמרית הישראלית. וישראל קטורזה יצחיק. וליאור סושרד יקסים. ונדיר יספר לנו כמה המחקר בנושא הסרטן התקדם, למרות שעדיין לא מספיק.

נדיר, בצניעותו, מבקש בשקט מכל אחד מחבריו שיעזרו. אז זה המעט שאני יכולה לעשות.

נתראה בארוע.

לרכישת כרטיסים:

ענבר: 052-5553074

המכון לחקר ולמניעת סרטן, בית חולים איכילוב – 03-6974968

וגם ישירות באינטרנט:

http://www.eventim.co.il/%D7%9B%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%A8%D7%91-%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%9E%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%9C%D7%97%D7%A7%D7%A8-%D7%94%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%9F.html?affiliate=EIL&doc=artistPages%2Ftickets&fun=artist&action=tickets&erid=1075975

 

 

 

 

 

 

שתפו:

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

פוסטים אחרונים

הכל זה מלמעלה — התערוכה

לא. לא חזרתי בתשובה. אבל מי שעוקב אחרי קצת, בטח כבר יודע שבשנתיים האחרונות אני מצלמת עם רחפן תחת הכותרת #הכלזהמלמעלה.

הילדה הכי קטנה שלי בת 12!

הילדה הכי קטנה שלי כבר בת 12. כשחשבתי מה לכתוב לך, מצאתי בלוג שכתבתי בתאריך ה-8 בינואר 2012, בדיוק לפני 7 שנים. הוא נקרא “הילדה הכי

סליחה

סליחה, אפשר לבקש סליחה? כן בבקשה הגעת למקום הנכון אנחנו פתוחים כל יום בין תשע לשש ממי תרצי לבקש סליחה? סליחה, לא הבנתי “מהמקום”? “מחברו”?