ספיר קופמן פפושדו – אמא אדמה

unnamed (2)אתמול בהלוויה של ספיר, כולם דיברו על כמה שהיתה יפה. וכמה שהיתה אצילית. וכמה שהיתה מלכה. מלכה אמיתית.
ואני הקשבתי לרב לאו, שסיפר איך יום אחד, כשעומר בנה הבכור היה בן שנה, ספיר החליטה לוותר על הקריירה הכל כך מצליחה שלה בעולם הדוגמנות ולהפוך לאמא במשרה מלאה.
״מה פתאום ויתרה על הקריירה״ הסביר הרב, היא פשוט בחרה בקריירה חדשה. הרבה פחות זוהרת אולי, הרבה יותר קשה וסזיפית, אבל גם הרבה יותר מתגמלת. אשת חייל מי ימצא.

לא קל בימינו לאשה לקום ולהצהיר שהיא בוחרת להיות אמא במשרה מלאה. עקרת בית. אוי לא. איזו מילה גסה. מילה שמתארת אישה חלשה. אישה חסרת מוטיבציה או חסרת יכולת או שילוב של שתיהן. אישה שהחליטה לוותר על עצמה ועל הקריירה שלה למען הבית והמשפחה. או שסתם לא היתה לה ברירה.

אבל ספיר שאני הכרתי היתה אישה חזקה. ואמיצה. ומעוררת השראה. והיו לה המון ברירות. אבל היא בחרה להיות אמא ועקרת בית במשרה מלאה. מתוך תחושת שליחות גדולה ואמונה בדרכה. הכי אשת חייל מי ימצא.

זכיתי להיות קרובה אליה במשך שנים רבות וטובות שבהן הבנים שלנו היו החברים הכי טובים. העברנו שעות וימים ואחרי צהריימים שלמים בקפה ותה ועוגות ועוגיות ושיחות על הילדים ועל החיים וחביתה וסלט וקוטג׳ ומקלחות. ספיר הקדישה את חייה לילדיה. ולבניית בית חם למשפחתה. זה באמת כל מה שעניין אותה. איזו מורה הכי טובה לאנגלית אפשר למצוא. ואיזה עוד כישור חברתי לבנות. ומה הכי יאהבו לאכול או לעשות.

כל אמא אוהבת את הילדים שלה. ללא ספק. אבל האהבה של ספיר לילדים שלה תמיד נראתה לי קצת יותר. היא הצליחה להיות להם גם אמא וגם חברה וגם אשת סוד וגם משענת בעת צרה.
וביחד עם יואב הם היו כל עולמה.

היום, כששמעתי אותם מספידים אותה, בין כל הדמעות, הרגשתי גם נצחון קטן.
כי כל האהבה שלה וכל ההשקעה שלה, הגיעה אליהם וחלחלה לתוכם, והיתה עבורם קיימת ומשמעותית בכל יום ובכל שעה.

כל הילדים יודעים שאמא שלהם אוהבת אותם אבל הילדים של ספיר ידעו קצת יותר. ידעו הרבה יותר.

וכששמעתי את עידן אומר לאמא שלו בכל כך הרבה צורות תודה, וכששמעתי את נועה אומרת שאי אפשר לבקש אמא יותר טובה מזו שהיתה, חשבתי שאין סיפוק רב מזה לאמא. לדעת שכל האהבה וכל ההשקעה, וכל המסירות הגיעו ליעדם. שהצליחו ליצור אנשים בוגרים וכל כך בטוחים בעצמם. שיידעו להתמודד עם הקושי העצום שמחכה להם כי יש להם אמא שמלווה אותם. אמא שאוהבת אותם. קצת יותר. הרבה יותר.

‏‏unnamed - עותקאז את באמת יכולה לנוח בשלום. עשית עבודה נפלאה. בטוחה שקיבלת בתקופה האחרונה כל כך הרבה אהבה ודאגה. כי כשאתה נותן מעצמך כל כך הרבה אתה מקבל כל כך הרבה בחזרה.

בשנים האחרונות היינו פחות קרובות. אבל תמיד כשראיתי אותך, תמיד תמיד מוקפת במשפחה, היית יפה. היית אצילית. היית מלכה.

מזכירה לעצמי היום את כל מה שלימדת אותי על אמהות. על משפחתיות. על התמסרות. על נתינה. ומבטיחה לעצמי לנסות להיות קצת יותר.

תודה.

״היא תביט אלי טובה וחכמה
כמו בבן השב הביתה מן הדרך
תחבק אותי אליה בנשימה חמה
אמא אדמה.

היא תגיד – "אתה עייף מן המסע
אל תפחד אני חובשת את פצעיך"
היא תיקח אותי אליה כשאקרא בשמה
אמא אדמה

היא תביט אלי טובה וחכמה
היא שקטה כל כך וכמו תמיד סולחת
תחבק אותי אליה בנשימה חמה
אמא אדמה״

יענקלה רוטבליט

תגובה אחת בנושא “ספיר קופמן פפושדו – אמא אדמה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *