איך הפכתי דוגמנית ליום אחד. של לארה רוזנובסקי.

אף פעם לא חלמתי להיות דוגמנית. כנראה לא נולדתי בדור הנכון, אבל זה אף פעם לא עבר לי בראש. להפך. בעידן הסלפי והאינסטוש החשיפה העצמית לא באה לי באופן טבעי. לצלם אני דווקא מאוד אוהבת אבל לעמוד מול המצלמה זה כבר משהו אחר לגמרי. זה לא אומר כמובן שאני לא עושה את זה מדי פעם, בעיקר כשחברותיי m&m מעמידות אותי בפוזה המוכרת השמורה לתמונת האינסטוש תחת הכותרת הלא פחות מוכרת: “תראו איך יצאה לנו ממש במקרה תמונה מהממת של עצמנו עפות על עצמנו”. האמת, נכון.

אז כשלארה רוזנובסקי שאלה אותי אם אני מוכנה להצטלם עם הבגדים שלה, התלבטתי. מצד אחד אני הרוסה על הבגדים שלה, ועליה. ומצד שני זה כאמור לא בא לי טבעי. אבל החלטתי, בתור אוספת חוויות ידועה ללכת ללקט לי עוד חוויה לאוסף, ועוד כזאת שתמוקם בחוצץ “אף פעם לא עשיתי”.

צילום: חיים כהן

וחוץ מזה שללארה קשה מאוד להגיד לא. אישיות גדולה וכובשת וכשרון אדיר שגרים להם בתוך אישה קטנה עם סיפור גדול.

לרה רוזנובסקי

לארה נולדה במוסקווה למשפחה עשירה ועתירת נכסים שעלתה לארץ בגיל 7 היישר לדירת שיכון בבאר שבע. אבל זה לא סיפור על עולים מסכנים אלא סיפור על אנשים סופר מוכשרים עם המון דרייב ומוטיבציה. ההורים של לארה: אמא מורה ומחנכת וגם כנרית בפילהרמונית ואבא הרופא של נבחרת ישראל, היגרו במהרה ללב תל אביב שם עשתה לארה את צעדיה הראשונים לתוך סצנת האמנות והבוהמה התל אביבית. אחרי ששובצה בצבא לתפקיד סודי ב- 8-200 בשל שפת האם הרוסית ודפקה עריקות של חודשיים, וכלא של לא הרבה פחות, היא עברה להיות ציירת של עיתון “במחנה”.

הביוגרפיה הבוגרת שלה כוללת בין השאר:

  • לימודים בבצלאל ופרישה אחרי שנה
  • מעבר ללונדון וחיים בקהילת אמנים אוונגרדיים שחיו בתוך בתים נטושים
  • לימודים בביה”ס המפורסם לאפנה סנט מרטין
  • הקמת מותג התכשיטים larisa k שהצטלם ל- vouge ול- elle ונמכר בכל העולם ובקיצר היה הצלחה גדולה.
  • חזרה לארץ בעקבות האהבה. יאללה חתונה
  • הקמת המותג paganka שמכר במשך 7 שנים ל-300 חנויות ברחבי הארץ.
  • גירושים סוערים שבסופם נסיעה סוערת להודו. שנתיים של מסעות אלף לילה ולילה.
  • עוד 5 שנים בהודו במהלכן הוקם מותג התיקים “לרה רוזנובסקי” שנמכרו בכל העולם והקמת מפעל לייצור תיקים. בדלהי.
  • חיים אינטנסיביים ביותר על הקו הודו-ארופה-ארה”ב בעקבות הצלחה מטורפת של מותג התיקים.
  • פגישה גורלית עם בחיר ליבה בלונדון, מעבר חד ללונדון ומעבר עוד יותר חד למקצוע העתיק והמכניס בעולם: אמהות.
  • סגירת מעגל בחזרה לישראל והקמת בוטיק הבגדים הנושא את שמה ביפו.

הספק לא רע לבחורה בת 40 וקצת, שאמנם נראית כמו בת 30 וקצת, אבל בהחלט אי אפשר להגיד לה לא!

אז הלכתי על זה ואני חייבת לציין שאני מעריכה עכשיו את הדוגמניות הרבה יותר. אם עד היום חשבתי שזה באתי, דפקתי כמה פוזות למצלמה, החלפתי בגדים, דפקתי עוד כמה פוזות למצלמה והלכתי, זה ממש לא ככה. לפחות לא אצלי.

צילום: חיים כהן

אצלי זה היה הרבה יותר דומה לתמונות האלה באינסטגרם שאתה מצלם איזה 300 ואחכ מבזבז עוד שעתיים בלמצוא אחת (אחת!) שיצאה טובה. מסתבר שגם בצילום מקצועי מצלמים מאות פריימים בכדי להשיג תמונה אחת טובה. כי כאן מצמצתי, כאן לא הסתכלתי, כאן היד היתה תלויה, כאן היא היתה מתוחה, כאן הסנטר למעלה מדי, כאן למטה מדי, כאן יש קמט בשמלה, כאן אני סתם נראית שמנה, כאן הכל טוב אבל אני לא מחייכת, כאן אני נראית לחוצה. טוב איך לא אהיה לחוצה? לרה הביאה את חיים כהן (הצלם, לא השף) בכדי שהתוצאה תהיה מקצועית והוא דרש ממני דרישות מקצועיות לגמרי, אבל בנחמדות מקסימה. תסתכלי שמאלה, עכשיו ימינה, אבל לא אלי, יותר גבוה, לא לכווץ את המצח, לא לכווץ את הגבות, לא לעמוד על קצות האצבעות. ובעיקר הוא ניסה לעזור לי להשתחרר, אבל איך אשתחרר, הפוזה נראית לי מאולצת מדי והסיטואציה מופרכת מדי. מלחיץ!! אה, רצית שלא אראה לחוצה? שניה, משנה תנוחה.

לאט לאט השתחררתי בזכות חיים ואפרת המקסימים, ואפילו הצלחנו להוציא כמה פריימים ממש טובים. גם שלי וגם של הבגדים. ללא ספק חוויה.

צילום: חיים כהן

 

הסטודיו של לארה רוזנובסקי:

רחוב יפת 15 ליד שוק הפשפשים 03-5597742

 

שתפו:

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

פוסטים אחרונים

הכל זה מלמעלה — התערוכה

לא. לא חזרתי בתשובה. אבל מי שעוקב אחרי קצת, בטח כבר יודע שבשנתיים האחרונות אני מצלמת עם רחפן תחת הכותרת #הכלזהמלמעלה.

הילדה הכי קטנה שלי בת 12!

הילדה הכי קטנה שלי כבר בת 12. כשחשבתי מה לכתוב לך, מצאתי בלוג שכתבתי בתאריך ה-8 בינואר 2012, בדיוק לפני 7 שנים. הוא נקרא “הילדה הכי

סליחה

סליחה, אפשר לבקש סליחה? כן בבקשה הגעת למקום הנכון אנחנו פתוחים כל יום בין תשע לשש ממי תרצי לבקש סליחה? סליחה, לא הבנתי “מהמקום”? “מחברו”?