השנה החדשה באה לי די בהפתעה. הקיץ רק נגמר אבל עדיין חם, ועוד לא ממש התאוששנו מהחופשה, וגם לא ממש חזרנו לשגרה, והנה כבר כולם מברכים בשנה טובה.
ואני עוד לא התחברתי עד שבדיוק היום, לא ממש ברור למה, התעוררתי בדיוק ברגע הזה. החדר היה חשוך אבל הלכתי להציץ מבעד לוילון, וגיליתי שהרגע הזה הוא שעת הזריחה. יום חדש. שנה חדשה. בטח האנשים האלה שאני לא מכירה מתפללים שתהיה טובה.
אני מנסה לחשוב מה אני מאחלת לעצמי לשנה החדשה. מציצה באיחולים שכתבתי לעצמי בשנה שעברה. ממש לא הרבה השתנה. (תכף תראו). ובכל זאת רוצה להתמקד השנה בשלושה דברים קטנים. ממש פצפונים:
באמת, זה כל כך בייסיק. מה בסה”כ האדם מבקש? לקום בבוקר ולא להרגיש. מה כל כך מסובך? לא להרגיש את הלב מתכווץ, לא להרגיש את הגב, לא להרגיש נימול בכפות הידיים. כל כך בסיסי. ממש אלמנטרי ווטסון. ואל תתנו לי את הנאום של בגילנו זה כבר לא כל כך פשוט. נשמע לי די פשוט. כי כשלא מרגישים שום איבר כואב בגוף, אפשר להתפנות ולהרגיש כל מיני דברים אחרים. שמחה, התרגשות, אהבה…
ואני כמובן עוד לא דיברתי על בריאות במובן הגדול של המילה. במובן המפחיד של המילה. מרגישה כל כך זקנה. ראיתם פעם מישהו בן 20 מאחל לעצמו בריאות לשנה החדשה? בריאות זה איחול של קופת חולים כשנפגשים עם נזלת בתור לרופא. אנשים צעירים בכלל לא חושבים על בריאות. הם פשוט חיים. כל כך בריאים.
אבל בכל זאת אני כאן מבקשת. הגעתי לגיל. ואם לשפוט את שיחות הסלון שמתנהלות סביבי זה בהחלט מעסיק לא רק אותי. אז סיכמנו. בריאות במובן הפשוט וגם במובן המסובך. זה הבסיס. עכשיו אפשר להמשיך.
מחקר מסקרן שקראתי שפורסם תחת הכותרת “what happy people do differently” קובע כי אנשים מאושרים הם אנשים יותר סקרנים מהממוצע, כאלה שמסוגלים לצאת מדי פעם מגבולות המוכר והאהוב שלהם ולהתנסות בחוויות חדשות, מה שנקרא ללכת אל הלא נודע. ערוב של סקרנות, תעוזה ואפילו קצת חוסר אחריות.
זה נשמע קצת כמו תכונות של צעירים אבל זה דווקא מסתדר לי לא רע גם עם גילנו המופלג. כי מצד אחד כבר עשינו דבר מסוכן אחד או שניים, כבר חווינו, ואנחנו גם די מכירים את עצמנו ואת הגבולות שלנו, מצד שני אנחנו כבר מבינים שמה שלא נעשה היום, מה שלא נחווה, כנראה כבר לא יהיה, אז למה לא בעצם?
המחקר לא מדבר בהכרח על על חוויות אקסטרים כמו בנג’י או צניחה חופשית, אלא על דברים שלא עשית. שלא ניסית. לצאת מהשגרה הידועה והמוכרת. לנסוע למקום שלא היית, להתנסות בסוג ספורט שלא ניסית, להתחיל לצייר למרות שתמיד היו לך שתי ידיים שמאליות, לשבת שעה אחת בלי לזוז ופשוט להיות, לרקוד באמצע הסלון בלי סיבה, ללכת למסיבה, להכיר אנשים חדשים, לנגן, לכתוב שירים, לשיר אותם במקלחת, או מול אותם אנשים חדשים, לא משנה מה, שיהיה חדש ואחר זה העיקר, או ככה לפחות אומר המחקר. ועוד הוא אומר, שאנשים שמנסים, אמנם צפויה להם ברוב המקרים אכזבה, אבל כשזה מצליח, זה מצליח להעלות את מפלס האושר ברמות משמעותיות ממש.
בשנה החולפת החלטתי לאתגר את עצמי בלימודי כתיבה. זה אמנם היה רק חוג קטן, אבל הוא חולל בחיי מהפך גדול. התחלתי לכתוב, בדרך שמעולם לא חשבתי שאני יכולה, הכרתי אנשים כלומר אנשות מדהימות וכל כך מוכשרות שמשמשות לי קבוצת תמיכה, למדתי להקשיב, ללמוד ממילים של אחרים, כל כך הרבה אתה יכול ללמוד מלהקשיב למילים של אחרים, וקיבלתי המון המון תמיכה מהסביבה הקרובה שאותה אני כל כך מעריכה.
אז השנה החלטתי להעמיק את הסקרנות שלי. להמשיך ללמוד. להמשיך לכתוב. אולי גם אפילו שירה. וכמו שורד אומרת. אינשללה. שיהיה לי בהצלחה.
לא, לא מדברת על התורה הקבלית, שאני מודה שעדיין לא הצלחתי להבין אותה אלא על קבלה במובן הכי בסיסי שלה: לקבל את עצמך כמו שאתה, וכמובן שגם את אהוביך. לנסות להפסיק להלחם, להתענות ולנסות לשנות, אלא לקבל את הדברים הטובים ולהשלים עם הרעים.
לקבל בברכה (מסויגת) את השנים החולפות, את התמורות שהן מביאות, אבל גם את התובנות, להבין שהמוות הוא חלק מהחיים, ולא לפחד ממנו פחד מוות, ושאת הזמן שנותר לנו כאן, בינתיים, אנחנו צריכים להעביר הכי בנעימים שאפשר, כל אחד עם מה שעושה לו הכי נעים.
ומה עושה לי הכי נעים? כנראה בדיוק אותם דברים. הנה בדיוק איחלתי אותם לעצמי בשנה שעברה:
להתרגש. להתמיד. לקרוא. לכתוב. לאהוב. לבכות בהופעה מרגשת, להכיר אנשים חדשים ומעניינים, לבלות כמה שיותר עם האנשים הישנים שאני ממש ממש אוהבת. ללמוד דברים שלא ידעתי, לבקר במקומות שלא הייתי, אבל גם במקומות הישנים, לשמור על חדוות הנעורים, להיות כמה שיותר עם הילדים (כל עוד הם מוכנים), וגם עם ההורים, לחייך יותר, לדעת להיות בכאן ועכשיו, לא לרצות להיות במקום שהיינו אתמול או לחשוב איפה נהיה אחריו, לדעת לקבל, בעיקר את הזמן שעובר אבל גם את עצמי, לאכול אוכל יותר בריא, להמשיך להנות מהזוגיות שלי, בכל שנה יותר, להבין שאהבה היא כמו פרח שצריך להשקות, להפסיק לפחד משטויות, להתגבר על הפחדים המתגברים, לא לקנא באחרים, רק רק בריאות, להתנהל במצבים של אי וודאות, להמשיך לאסוף חוויות, להמשיך לאהוב, (אחרים אבל גם את עצמי), ולהמשיך לכתוב כי זה מה שעושה לי הכי טוב.
שתהיה שנה טובה!
