כן, גם אני הייתי במידברן.
שזו הגירסא הישראלית לפסטיבל הברנינג מן שמתקיים במדבר נוואדה כבר 30 שנה.
והמידברן הישראלי מתקיים בהתאמה בפעם השלישית בסוף המדבר שמאלה ליד מצפה רמון.
אז איך היה?
היה המון דברים. מדהים וגם קשה.
היו המון רגעי קסם.
הפלאייה היתה מדהימה.
האמנות מעוררת השתאות.
והאיש הבוער, כלומר האפיג’י,
היה אחת מיצירות האמנות המדהימות שראיתי. באמת.
והיו גם המסיבות, והמוזיקה, והטיולים בין המחנות,
אבל היה המון המון המון אבק,
שאמנם הצטלם מהמם, אבל הרגיש קצת פחות,
ומלא מלא מלא חול באוהל. כן באוהל.
שאני מודה שלא ישנתי בכזה מאז הצופים בשנת לא מגלה.. (התמונה צולמה לפני שממש נכנסתי לאוהל)
ולא היה כל כך לאן לברוח מהחום הנורא
אבל מצד שני היו תחפושות, ומלא הפתעות, ומוזיקה משובחת, וחברים טובים
ואורחות מיוחדות ואהובות שבאו לבקר,
ואנשים שעבדו נורא נורא קשה
כדי להקים את העיר המופלאה והמורכבת הזו
ותיבת נוח אחת
וגם שקיעות יפות
ללא ספק – חוויה!
ואם אתם רוצים לקרוא על החוויה קצת יותר לעומק, קבלו את הסיפור הבא, אבל תבטיחו לי לא להבהל:
