אוף, כמה אני שונאת להתעמל. באמת. כן, יודעת, בתור אחת ששונאת אני עושה את זה די הרבה אבל אתם חייבים להאמין לי שזה לא מתוך אהבה, או רצון. תמיד, אבל תמיד, אעדיף לשבת עם הקפה והעיתון על כל סוג אימון שקיים בעולם הזה, נשבעת. ותמיד תמיד, רגע לפני שהאימון מתחיל תעבור בי המחשבה שאולי מני, מאמן הספינינג, לא יגיע היום, או שפשוט אגיד שהיום אני לא יכולה. לא מסוגלת. חייבת לקחת חופש. אבל איכשהו הצמיגים והפליפרים והאברים הקצת רופסים בגוף, שלא לדבר על המחקרים של כמה זה בריא, וכמה זה חשוב, מכריחים אותי להתחיל. וכשאתה מתחיל, ואתה שם, כבר אין לך הרבה ברירה אלא לסיים. ולא שאתה לא מעביר את כל האימון במחשבה אחת בלבד: מתי זה כבר יגמר??
אז כשקראתי על אימון 7 הדקות, וכמה הוא בריא, וכמה הוא אפילו עדיף על אימונים ארוכים או לפחות שווה ערך להם ברמה הבריאותית, וכמה הוא מאריך חיים, לא יכולתי שלא לחייך ולחשוב: 7 דקות, 7 דקות, רק 7 דקות וזה נגמר…זה לא אמיתי, ממש 7 דקות בגן עדן!
ואז קראתי על זה קצת יותר, ואכן מסתבר שהמחקרים מהללים ומשבחים, שזה עוזר לשרוף שומנים, וזה עוזר להגביר את המטבוליזם, וזה עוזר לפתח סיבולת לב ריאה, וזה אורך רק 7 דקות – ביום!. בקיצור זה מושלם!
כשקראתי עוד קצת הבנתי, שהמחקר המפורסם שעורר את כל הדיבור הזה בסה”כ נתן את האימון הזה בתור דוגמא לאימוני high-intensity circuit training – HICT, שזה בעברית אימון אינטרוולים בעצימות גבוהה שעובד על כל חלקי הגוף. ונכון שהיפני טבאטה המציא את זה קודם, ואנחנו אימצנו את זה קודם, אבל אצל היפנים זה לוקח שעה ורבע וכאן רק 7 דקות!
עוד יתרון גדול של האימון, מלבד קוצרו שאפשר לעשות אותו בבית, בחדר שינה, בלי שום מכשיר אימונים חייתי מלבד כסא. כסא! אפילו בחדר במלון שבו אני נמצאת עכשיו יש כסא. אז ניסיתי. ומה אגיד לכם, היה קצר!!! 7 דקות. ואם זה מספיק בשביל למלא את בור רגשי האשם שהולכים להיות לי על ארוחת הבוקר שאני הולכת לדפוק עכשיו, דייני. החסרון המרכזי הוא שהתרגילים הם כל כך ג’יין פונדה של שנות ה-80, הכי מפגרים בעולם, אז כדאי לוודא שאין אף אחד בחדר חוץ מהכסא.
אז הנה זה בא. עשו את זה בעצמכם.
לאימון 12 תחנות. בכל תחנה עובדים 30 שניות עם 15 חזרות לפחות על כל תרגיל. בין התחנות נחים בין 10 ל- 15 שניות. לא יותר. לפי החישוב שלי זה יוצא טיפה יותר מ- 7 דקות אבל אל תהיו קטנוניים:
קופצים לפיסוק תוך הרמת הידיים למעלה וחוזרים בקפיצה למצב עמידה רגיל.
נשענים על קיר בצורת ישיבה, “כאילו” יושבים על כסא, ושוהים. 30 שניות. וזה קשה..
שכיבות שמיכה. לפחות 15. בלי לבלף
כפיפות בטן. הכי בנאלי. אבל תסתכלו איזה קוביות בבטן זה עושה..
עליה וירידה מכסא. רגל, רגל.
מעבר מעמידה לתנוחת ישיבה כשהידיים מושטות קדימה
מצמידים כסא לקיר, נתמכים בו בידיים ומרימים את הגוף
עולים לגשר קדמי על האמות ושוהים 30 שניות. זה נקרא בטן סטטית.
9. High knees/running in place
ריצה במקום עם רגליים מורמות
מכרע קדמי – כורעים ברך ב-90 מעלות, בלי לגעת עם הברך השנייה ברצפה, עולים לעמידה ומחליפים
יורדים לשכיבת שמיכה, עולים ומושיטים יד אחת למעלה, ובפעם הבאה את השנייה.
נשענים על האמה ומרימים את כל הגוף באויר ושוהים 30 שניות (ואז צריך גם צד שני אבל זה כבר תרגיל בונוס..)
אבל לא חייבים לזכור הכל בע”פ. בעידן הסמרטפונים יש כמובן מגוון אפליקציות שגם מראות את התרגיל וגם סופרות את הזמן. בהצלחה!