אביב הגיע, פסח בא, וגם החופשה, שלכבודה אני מתחדשת בספרים חדשים.
אין המון דברים שמשמחים אותי כמו ספרים חדשים. הריח המיוחד שיש רק לספר חדש, הדפים הלבנים והעדיין נקיים, בלי עקבות של חול, או של שוקולד, או של דמעות, בלי קיפולי אזניים, בלי ההערות שאני רושמת לעצמי בשוליים, רק דפים לבנים ואותיות שחורות שבתוכן גלומה ההבטחה להרפתקה חדשה, לגילויים מסעירים, לבכי, לצחוק, לסערת רגשות, לצלילה לעולמות רחוקים שלעולם לא ראיתי, לתקופות אחרות שלעולם לא אחיה בהם, לשמחה העצומה שמתעוררת בי כשאני מתחילה לקרוא ומגלה שמדובר בספר ממש טוב, לעצב העמוק שממלא אותי כשהוא נגמר, ולתחושה, שחיי השתנו אפילו במעט בזכות הספר הזה שקראתי.
אז הנה הבחירות שלי מתוך המון ספרים חדשים שיצאו לאחרונה. כבר ממש לא פשוט למצוא את הטובים. אבל אולי, זה, שאני מחזיקה ביד יהיה האחד. מבטיחה לדווח אם כן.
קריאה מהנה וחג שמח!

בספרו השני, “ההיסטוריה של המחר”, מתמקד הררי בסדר היום של האנושות במאה הנוכחית.
הספר חושף את האמונות והסיפורים שעיצבו את חיינו עד כה, ומתאר את לידתה של דת חדשה ונועזת שעומדת לכבוש את העולם בסערה. בספר מסביר הררי שהאדם הציב לעצמו שלושה יעדים חדשים, אחרי שהשתלט על כדור הארץ: לחיות לנצח, להיות מאושר ולשדרג את עצמו לדרגת אל. היעדים הללו מעצבים לא רק את עתיד העולם, אלא גם את היומיום של כל אחד ואחת מאיתנו. אחרי שתקראו את הספר הזה, סביר שתסתכלו אחרת על הסמארטפון שלכם, על הסופרמרקט במורד הרחוב, על הדשא של השכן ועל עצמכם.
פרופ’ יובל נח הררי מרצה בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית. הוא מתמחה בהיסטוריה עולמית, בהיסטוריה צבאית ובהיסטוריה של אירופה וימי הביניים.
ואגב, מקורות מהימנים מדווחים שהספר הזה הוא בהחלט זה!!!
אפקט רוזי, גרהם סימסיון
רב המכר העולמי “פרויקט רוזי”, שמכר מעל מיליון עותקים ביותר מארבעים מדינות, זכה להצלחה מסחררת והיה אחד הספרים הנמכרים ביותר בישראל בשנים 2014-2013.
ב”אפקט רוזי”, ספר ההמשך השנון והאינטליגנטי, אנו חוזרים אל עלילותיהם של דון ורוזי, שהפעם נאלצים לצלוח משימה מסובכת לא פחות ממציאת רעיה או איתור אבא ביולוגי – התמודדות עם חיי נישואים. וכפי שקרה ב”פרויקט רוזי”, גם הפעם דון מנסה להתמודד עם מכשולים בדרכו הכמעט-מדעית, שרק מסבכת את העניינים עוד יותר.
לאחר שדון ורוזי נישאו, הם עזבו את אוסטרליה ועברו להתגורר בניו יורק. כעת דון מועסק כפרופסור לגנטיקה באוניברסיטת קולומביה, ואילו רוזי לומדת רפואה. אלא ששגרת חייהם המתוכננת בקפידה משתבשת בעקבות הודעה מפתיעה של רוזי: “אנחנו בהיריון”.
ההיריון הלא מתוכנן מניע סדרה של אירועים שמטלטלים את חיי הנישואים ומערערים את מצבו הנפשי של דון. בניסיון נואש לפתור את המתחים הזוגיים ולספק פתרונות מושכלים לבעיות של חבריו, דון הולך ומסתבך ברשת של שקרים. כדי להתכונן לתפקידו החדש כאבא, הוא יוצא לעקוב אחר ילדים בגן שעשועים ומשתתף בלידה שמסתבכת, ועקב כך נקלע להסתבכויות עם משטרת ניו יורק, עם עובדות סוציאליות ועם חוקרות פמיניסטיות בעלות אג’נדה לסבית. רוזי, מצדה, לא מוכנה לקבל את משטר התזונה הקפדני של דון, ומתחילה לפקפק ביכולתו להיקשר רגשית אל ילדם, המכונה בפיו “בוסר אדם”.
ברשימת חמשת הספרים הטובים ביותר שקרא ב-2014, כותב ביל גייטס על “אפקט רוזי”:
“זהו אחד מהרומנים הטובים ביותר שקראתי מזה זמן רב. גרהם סימסיון חוזר אל הדמויות האהובות מ’פרויקט רוזי’, ומוסיף מרכיבים חדשים ומרעננים. ‘אפקט רוזי’ הוא רומן מצחיק ומעורר מחשבה על מערכות יחסים: מה גורם להן לעבוד, ומה נדרש מאיתנו להשקיע על מנת לשפר אותן.”
צקורו טזאקי חסר הצבע ושנות העלייה לרגל שלו / הרוקי מורקמי
“צְקוּרוּ טַזַאקי חסר הצבע ושנות העלייה לרגל שלו” הוא ספרו ה-14 של הַרוּקי מוּרַקַמי, שהיה כמובן לרב מכר מיד עם צאתו ביפן ובארצות הברית אבל גם זכה לשבחים מקיר לקיר. זהו רומן עכשווי וריאליסטי, יותר בסגנון של “יער נורבגי” ו”ספוטניק אהובתי” ופחות “קורות הציפור המכנית” ו”מרדף הכבשה” אך הוא עדיין משובץ בחלומות ואגדות המשמרים את הגוון הסוריאליסטי המאפיין את כתיבתו של הסופר היפני האהוב.
זהו סיפורו של צקורו טזאקי, מהנדס רכבות שגר בטוקיו, שמחליט להתמודד עם שאלה לא פתורה מעברו. בהיותו סטודנט, “נאמר לו יום אחד ופה אחד על ידי ארבעת חבריו, שאיתם היה בקשר חברות קרוב במשך זמן רב, שהם אינם רוצים לראות אותו עוד, ואינם רוצים עוד לשמוע ממנו. באופן מוחלט, פתאומי, ובלי שום מקום לפשרה. יתרה מזו, הוא לא הצליח להעלות בדעתו אפילו סיבה אחת מדוע היה עליו לקבל הודעה צורבת שכזאת. והוא גם לא העז לשאול.”
כשהוא מנסה להסביר לעצמו את הסיבה הוא אומר: “אני חושב שזה בגלל שאין לי כנראה משהו כזה שנקרא עצמי. אין לי אינדיווידואליזם מסוים, ואין לי צבע ססגטני. אין בי שום דבר שאני יכול לתת. זאת בעיה שאני נושא איתי מאז ומעולם. תמיד הרגשתי שאני כמו כלי ריק”.
עכשיו, כשהוא בן 36, חברתו החדשה דוחקת בו להתעמת עם עברו, לאתר את חבריו הטובים מבית הספר ולהבין מדוע ניתקו כך את הקשר אתו. ואכן הוא יוצא לחפש אותם, אחד אחד, מיפן ועד פינלנד, עולה רגל במסע אל האמת, ואיתה אל המנוחה.
למי שאהב את “יער נורבגי”, למי שלא אוהב את הספרים המוזרים של מורקמי, ולמי שאוהב את כל מה שמורקמי כותב, ובכלל למי שאוהב.
העלמה מקזאן / מאיה ערד
עידית, רווקה בת שלושים ותשע, יודעת שהיא אינה בררנית. היא פשוט מחפשת מישהו כמוה, נדיר ומיוחד עד כדי כך שגם הוא לא מצא עדיין את הנפש התאומה שלו. העובדה שהיא ממתינה כבר כמעט עשרים שנה אינה מייאשת אותה, להיפך: היא מאמינה שאם תחכה מספיק זמן, דברים טובים יקרו מעצמם. ואמנם, כאשר חברתה ענת מפגישה בינה לבין מיכאל, נדמה שהציפייה הארוכה של עידית השתלמה. אילו רק היה הכל פשוט כל-כך!
בספרה החדש, ‘העלמה מקזאן’, מספרת לנו מאיה ערד סיפור פשוט לכאורה – שמסתבך והולך, ונשזר במעין סליל כפול של עלילות. כרגיל אצל ערד מהלך מוליך למהלך, הפתעה להפתעה. בדייקנות ובחמלה עוקב הרומן אחר סדרה של אהבות וכמיהות שאינן מצליחות להתממש. החלומות מתנגשים זה בזה, חלומות חדשים נולדים מתוך ההריסות, ומה שנדמה תחילה כסיפור אישי מאוד – עידית וחיפושה אחרי האהבה – הולך ונפתח אל מרחבים גדולים הרבה יותר.
‘העלמה מקזאן’ הוא ספרה השמיני של מאיה ערד. קדמו לו ‘מקום אחר ועיר זרה’, ‘צדיק נעזב’, ‘שבע מידות רעות’, ‘תמונות משפחה’, ‘מקום הטעם’ (עם רויאל נץ), ‘אמן הסיפור הקצר’ ו’חשד לשיטיון’.
יפעת החיים / מיכאל קומפפמולר
סיפור אהבה עדין ומכמיר לב המבוסס על סיפורו האמיתי של פרנץ קפקא, שבקיץ 1923, כשכבר היה בן 40 וחולה בשחפת, התאהב בדורה דיאמנט בת ה- 25, באתר קיט ליד הים הבלטי, ובאופן ממש לא אופייי נו לו, הוא מחליט, לראשונה בחייו, לחיות עם אישה תחת קורת גג אחת.
בשעה שברפובליקת ויימר משתוללת היפר־אינפלציה הוא מעז לחיות עם דורה בברלין, על אף האילוץ לעקור שוב ושוב מדירה שכורה אחת לאחרת ועל אף התנגדות הוריו. פרנץ קפקא ודורה דיאמנט לא ייפרדו עד למותו ב־1924.
המחבר מכיר היטב את יומניו של קפקא, את מכתביו ואת כתביו האחרונים ואורג אותם לתוך הרומן במלאכת מחשבת. הוא מאמץ גם את נקודת המבט של דורה — אישה צעירה ומלאת חיים המאוהבת באיש חידתי הנוטה למות.
הספר מאיר באור בהיר וכמעט אופטימי את שנתו האחרונה של הסופר הגדול. באהבה ובאינטימיות הוא מתאר אדם המוצא אהבה גדולה ונוטל אחריות על חייו לפני שזמנו אוזל.
מיכאל קומפּפמולר נולד ב־1961 במינכן, וחי בברלין. כתב ספרים אחדים וזכה בפרס אלפרד דֶבּלין.
מלכת השלג / מייקל קניגהם
כולנו מבטיחים לאהובים שלנו שנהיה טובים, נתנהג יפה ונשמור על עצמנו בשבילם – אבל הבטחות לחוד ומציאות לחוד. הספר החדש של מייקל קניגהם, מחבר “השעות” “עשבי פרא” ו”עם רגת ערב” מתרחש בניו יורק בתחילת שנות האלפיים, ומספר סיפור קאמרי של ארבעה אנשים שגרים כולם בבניין אחד, שמחפשים אהבה, פרנסה וגאולה, ובדרך משתדלים, משקרים, עושים סמים ונפרדים.
טיילור הוא מוזיקאי כושל בשנות הארבעים המאוחרות לחייו, שממשיך לצרוך קוק והרואין אף שהבטיח לארוסתו לחדול מכך. בהמשך יתברר שזה לא חטאו היחיד כלפיה. בת’, בת זוגו הענוגה והיפה, חולה בסרטן הכבד, ומקווה שתישאר בחיים עד חתונתם הקרובה. בארט, אחיו הצעיר וההומו של טיילור, מתגורר עם טיילור ובת’ ועובד בחנות היד-שנייה של שכנתם ליז. הוא מתאהב שוב ושוב בגברים נצלנים ומרושעים, ולבו נשבר שוב ושוב. ליז היא בת חמישים ומשהו ומנהלת מערכות יחסים עם גברים צעירים ממנה בהרבה. בן זוגה העכשווי, אנדרו, רקדן צעיר, מפלרטט עם בארט, בין השאר בתקווה להניח את ידו על מטמון הסמים של טיילור.
מלכת השלג הוא מפגש רב קסם עם ארבע נפשות שמחפשות תכלית וסיבה. נדמה שהם פוחדים לקחת את מה שהחיים נותנים, אבל אינם פוחדים מן המוות. הם יודעים שאין אלוהים ובכל זאת מחכים לאות.
“החיפוש אחר הנשגב בכל צורותיו – מוסיקה, סמים, תכלית לחיים, שמלה של מקווין, וכל אותם דברים שהם מוחשיים פחות אבל לא פחות חזקים – מניע את הרומן הטוב ביותר של קנינגהם זה יותר מעשור” ווג
היה זה הוא / סטפן צוויג
טוב זה לא ממש ספר, יותר סיפורון, אבל זה סטפן צוויג, בעוד ממתק שהוצאת זיקי הפרטית מכבדת אותנו בו. הפעם מדובר במותחן, שבו מחפשים את זהותו של הרוצח. בין מעט העמודים של “היה זה הוא?” בונה צוויג ארכיטקטורה שלמה של מתחים, תהיות, מצבים קומיים וחששות, והכול באמצעים ספורים: שני זוגות, שני בתים ביער וכמה ניצבים.
אבל מדובר בצוויג ולכן זה הכי לא סיפור מתח שאתם רגילים לקרוא. צוויג, אמן המילה המדודה והקלילות המסוגננת, לוקח את הקורא להרפתקה ספרותית, שבה העיקר הוא המשחק האינטימי של הסופר עם ערנותו של הקורא לאמנות הרמיזה והסובטיליות.
חיוך. רגע של התפעלות. לגימות קטנות של ספרות. קריאה קצובה המציעה סיפוק מרבי במינימום טקסט. אפשרות לצלילות בטוחות אל נס היצירה. זו השאיפה של הוצאת זיקית כפי שכתבו אותה כשהוציאו את ספרוני ה”מיני” שלהם. וכאן היא באה לידי ביטוי במלואה.