שרוכים / דומניקו סטרנונה

unnamed (2)אישה שבעלה עוזב אותה בשביל אישה אחרת מבקשת שיחזור אליה. שלא ינטוש אותה ואת שני הילדים שלהם. ״אם שכחת, אדוני הנכבד, תרשה לי להזכיר לך: אני עדיין אשתך.״ היא אומרת במשפט שפותח את הספר, אחר כך נקבל גם את הגירסה שלו למה שהיה.

ספרו הקטן של הסופר האיטלקי דומניקו סטרנונה, שאי אפשר לא למצוא בו הקבלה לספרה של אלנה פרנטה “ימי הנטישה”, שואב אותך למציאות מדכאת של חיי נישואין כושלים שבהם שני אנשים לא מאושרים טובעים בשגרה המשעממת של חיי היום יום, אך בעוד הוא מנסה להמלט על נפשו ולחפש את הניצוץ בעיניים שהוא אפילו לא זוכר את קיומו, היא נאבקת לאחוז בו מהפחד.. שמה? ממה בעצם היא כל כך פוחדת? להשאר לבד? לפגוע בילדים?

הספר עוסק בפרימת הקשרים בתוך המשפחה הגרעינית ובנסיון לחבר אותם מחדש. באחד הרגעים הכי עוצמתיים בספר, נפגש האב הנוטש עם שני ילדיו. הבת שלו טוענת שאחיה קושר את שרוכי הנעליים שלו בצורה מוזרה ומאוד לא מקובלת. היא מבקשת ממנו שיתיר ויקשור את השרוכים שלו כדי לבדוק האם למד הבן את הקשירה המוזרה מאביו. הפעולה הטריוויאלית לכאורה של קשירת השרוכים מקבלת כאן משמעות של “מבחן אבהות”.

האם זה באמת כל כך פשוט? לעשות שתי לולאות, אחת של אמא ואחת של אבא, ללפף אותן אחת בשניה ולהדק חזק חזק כך שלא יפרדו לעולם. אבל איך זה יכול להיות, איך זה יכול להיות שלפעמים הקשר החזק הזה אחרי זמן מה נפרם, ואז צריך לעצור, כדי שחלילה לא נדרוך על השרוכים וניפול, ולקשור אותו מחדש.

“שרוכים” הוא סיפור על קשרים שנפרמים ועל הנסיון לאחות אותם בכל מחיר. והמחיר כבד. מלא בסודות ושקרים ואנשים לא מאושרים. הנושא אמנם בנאלי, אבל הסיפור נפרס מכמה זויות והצליח להפתיע אותי כל פעם מחדש.

הערה: אם אתם עדיין לא נשואים ואין לכם ילדים, אולי בכל זאת כדאי שתדלגו לספר הבא.

 

שתפו:

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

פוסטים אחרונים

הכל זה מלמעלה — התערוכה

לא. לא חזרתי בתשובה. אבל מי שעוקב אחרי קצת, בטח כבר יודע שבשנתיים האחרונות אני מצלמת עם רחפן תחת הכותרת #הכלזהמלמעלה.

הילדה הכי קטנה שלי בת 12!

הילדה הכי קטנה שלי כבר בת 12. כשחשבתי מה לכתוב לך, מצאתי בלוג שכתבתי בתאריך ה-8 בינואר 2012, בדיוק לפני 7 שנים. הוא נקרא “הילדה הכי

סליחה

סליחה, אפשר לבקש סליחה? כן בבקשה הגעת למקום הנכון אנחנו פתוחים כל יום בין תשע לשש ממי תרצי לבקש סליחה? סליחה, לא הבנתי “מהמקום”? “מחברו”?