שרוכים / דומניקו סטרנונה

unnamed (2)אישה שבעלה עוזב אותה בשביל אישה אחרת מבקשת שיחזור אליה. שלא ינטוש אותה ואת שני הילדים שלהם. ״אם שכחת, אדוני הנכבד, תרשה לי להזכיר לך: אני עדיין אשתך.״ היא אומרת במשפט שפותח את הספר, אחר כך נקבל גם את הגירסה שלו למה שהיה.

ספרו הקטן של הסופר האיטלקי דומניקו סטרנונה, שאי אפשר לא למצוא בו הקבלה לספרה של אלנה פרנטה “ימי הנטישה”, שואב אותך למציאות מדכאת של חיי נישואין כושלים שבהם שני אנשים לא מאושרים טובעים בשגרה המשעממת של חיי היום יום, אך בעוד הוא מנסה להמלט על נפשו ולחפש את הניצוץ בעיניים שהוא אפילו לא זוכר את קיומו, היא נאבקת לאחוז בו מהפחד.. שמה? ממה בעצם היא כל כך פוחדת? להשאר לבד? לפגוע בילדים?

הספר עוסק בפרימת הקשרים בתוך המשפחה הגרעינית ובנסיון לחבר אותם מחדש. באחד הרגעים הכי עוצמתיים בספר, נפגש האב הנוטש עם שני ילדיו. הבת שלו טוענת שאחיה קושר את שרוכי הנעליים שלו בצורה מוזרה ומאוד לא מקובלת. היא מבקשת ממנו שיתיר ויקשור את השרוכים שלו כדי לבדוק האם למד הבן את הקשירה המוזרה מאביו. הפעולה הטריוויאלית לכאורה של קשירת השרוכים מקבלת כאן משמעות של “מבחן אבהות”.

האם זה באמת כל כך פשוט? לעשות שתי לולאות, אחת של אמא ואחת של אבא, ללפף אותן אחת בשניה ולהדק חזק חזק כך שלא יפרדו לעולם. אבל איך זה יכול להיות, איך זה יכול להיות שלפעמים הקשר החזק הזה אחרי זמן מה נפרם, ואז צריך לעצור, כדי שחלילה לא נדרוך על השרוכים וניפול, ולקשור אותו מחדש.

“שרוכים” הוא סיפור על קשרים שנפרמים ועל הנסיון לאחות אותם בכל מחיר. והמחיר כבד. מלא בסודות ושקרים ואנשים לא מאושרים. הנושא אמנם בנאלי, אבל הסיפור נפרס מכמה זויות והצליח להפתיע אותי כל פעם מחדש.

הערה: אם אתם עדיין לא נשואים ואין לכם ילדים, אולי בכל זאת כדאי שתדלגו לספר הבא.

 

שתפו:

Share on facebook
Facebook
Share on twitter
Twitter
Share on pinterest
Pinterest
Share on linkedin
LinkedIn

פוסטים אחרונים

15 הדברים שחובה לראות בביאנלה בונציה

אומרים שכשמתבגרים, נורא חשוב לעשות דברים חדשים. זה מאמן את המוח. זה מחדש את התאים. בדרך חזרה מהביאנלה בונציה, חשבתי שבשלושה ימים האחרונים עשיתי המון דברים חדשים שלא עשיתי אף פעם.

רודוס – לא מה שחשבתם (וכן- אי שווה ביותר)

רודוס הוא האי הרביעי בגודלו ביוון, ואחד המתויירים ביותר. מי שחולם על חופשה קסומה באי קטן שאף אחד עוד לא גילה, ידלג בקלות על רודוס, שמצטייר כאי לא אותנטי ועמוס תיירים. אבל אם תפסחו על רודוס – אתם ממש טועים!

הכל זה מלמעלה — התערוכה

לא. לא חזרתי בתשובה. אבל מי שעוקב אחרי קצת, בטח כבר יודע שבשנתיים האחרונות אני מצלמת עם רחפן תחת הכותרת #הכלזהמלמעלה.

הילדה הכי קטנה שלי בת 12!

הילדה הכי קטנה שלי כבר בת 12. כשחשבתי מה לכתוב לך, מצאתי בלוג שכתבתי בתאריך ה-8 בינואר 2012, בדיוק לפני 7 שנים. הוא נקרא “הילדה הכי קטנה שלי כבר בת 5” הילדה הכי קטנה שלי כבר בת 5. וכששאלתי אותה מה

סליחה

סליחה, אפשר לבקש סליחה? כן בבקשה הגעת למקום הנכון אנחנו פתוחים כל יום בין תשע לשש ממי תרצי לבקש סליחה? סליחה, לא הבנתי “מהמקום”? “מחברו”? אה נכון את צודקת “מחברו” כלומר מחבריי סליחות שבין האדם לחברו זה באשנב חמש אוף