שרוכים / דומניקו סטרנונה

unnamed (2)אישה שבעלה עוזב אותה בשביל אישה אחרת מבקשת שיחזור אליה. שלא ינטוש אותה ואת שני הילדים שלהם. ״אם שכחת, אדוני הנכבד, תרשה לי להזכיר לך: אני עדיין אשתך.״ היא אומרת במשפט שפותח את הספר, אחר כך נקבל גם את הגירסה שלו למה שהיה.

ספרו הקטן של הסופר האיטלקי דומניקו סטרנונה, שאי אפשר לא למצוא בו הקבלה לספרה של אלנה פרנטה "ימי הנטישה", שואב אותך למציאות מדכאת של חיי נישואין כושלים שבהם שני אנשים לא מאושרים טובעים בשגרה המשעממת של חיי היום יום, אך בעוד הוא מנסה להמלט על נפשו ולחפש את הניצוץ בעיניים שהוא אפילו לא זוכר את קיומו, היא נאבקת לאחוז בו מהפחד.. שמה? ממה בעצם היא כל כך פוחדת? להשאר לבד? לפגוע בילדים?

הספר עוסק בפרימת הקשרים בתוך המשפחה הגרעינית ובנסיון לחבר אותם מחדש. באחד הרגעים הכי עוצמתיים בספר, נפגש האב הנוטש עם שני ילדיו. הבת שלו טוענת שאחיה קושר את שרוכי הנעליים שלו בצורה מוזרה ומאוד לא מקובלת. היא מבקשת ממנו שיתיר ויקשור את השרוכים שלו כדי לבדוק האם למד הבן את הקשירה המוזרה מאביו. הפעולה הטריוויאלית לכאורה של קשירת השרוכים מקבלת כאן משמעות של "מבחן אבהות".

האם זה באמת כל כך פשוט? לעשות שתי לולאות, אחת של אמא ואחת של אבא, ללפף אותן אחת בשניה ולהדק חזק חזק כך שלא יפרדו לעולם. אבל איך זה יכול להיות, איך זה יכול להיות שלפעמים הקשר החזק הזה אחרי זמן מה נפרם, ואז צריך לעצור, כדי שחלילה לא נדרוך על השרוכים וניפול, ולקשור אותו מחדש.

"שרוכים" הוא סיפור על קשרים שנפרמים ועל הנסיון לאחות אותם בכל מחיר. והמחיר כבד. מלא בסודות ושקרים ואנשים לא מאושרים. הנושא אמנם בנאלי, אבל הסיפור נפרס מכמה זויות והצליח להפתיע אותי כל פעם מחדש.

הערה: אם אתם עדיין לא נשואים ואין לכם ילדים, אולי בכל זאת כדאי שתדלגו לספר הבא.

 

תגובה אחת בנושא “שרוכים / דומניקו סטרנונה

  1. תודה על ההמלצה. אכן ספר מפתיע. לעיתים נתן לי תחושה שהסופר עסוק יותר מדי בהפתעות. הסצינה עם השרוכים באמת הייתה באמת מאוד נוגעת ללב. נגמר קצת מהר מדי. בת הזוג של האב נשארה דמות תמוהה ולא מובנת, לפחות לי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *