הנערה מהדואר/ שטפן צוויג

נתחיל מהסוף: ספר חובה. נקודה.

לא רק בגלל שהוא כתוב היטב, בשפה קולחת ועשירה ומלאת דימויים, לא רק בגלל הסופר שטפן צוויג שמיטיב כל כך לתאר את הדמויות ואת התהליכים הפסיכולוגיים שהן עוברות ככל שהסיפור מתקדם, וגם לא רק בגלל ההקבלות הלעיתים מקבילות לעיתים מנוגדות שבין עלילת הסיפור לסיפור חייו המרתקים של הסופר עצמו, אלא בעיקר בשל העובדה הפשוטה והלא מובנת מאליה כלל, שהבחור (כלומר צוויג) פשוט יודע לספר סיפור. כל כך פשוט.

אז הנה תקציר הסיפור:

השנה היא 1926. מלחמת־העולם הראשונה הסתיימה אבל לא העוני הגדול.

כריסטינה, צעירה ששכלה את אחיה במלחמה והתייתמה גם מאביה, מתגוררת בעליית גג עלובה עם אמה החולה. השתיים מתפרנסות בדוחק ממשכורתה הצנועה של כריסטינה, העובדת כ”סייעת דואר” באחד הסניפים הכפריים שבאוסטריה.

יום אחד היא מקבלת מברק. כריסטינה מופתעת לגלות בו הזמנה לבלות עם דודתה ובעלה חופשה במלון פאר בשוויצריה. הדוד והדודה כבר שם, מחכים לה! הדודה, שמעולם לא פגשה את כריסטינה, היגרה לארצות־הברית לפני שנים רבות בעקבות רומן שערורייתי שניהלה עם איש עסקים עשיר.
היא מיעטה לשמור על קשר עם משפחתה, אבל כעת היא חיה ברווחה ותשמח לשתף בה גם את שארת בשרה הצעירה. נערת הדואר קשת היום אורזת את מיטב בגדיה העלובים וחוצה לראשונה את גבולות ארצה לחופשה חלומית באלפים השוויצריים.

על גג העולם היא מבינה לראשונה מה החמיצה, וכיצד המלחמה והעוני גזלו ממנה את עלומיה. שם, במלון, היא מגלה כריסטינה אחרת, שונה בתכלית ממי שהיתה כשהיתה ענייה קשת יום. שם היא מגלה איך חיים האנשים שכל ההבדל בינה לבינם היא שלהם יש כסף ולה אין. שם היא מגלה את משמעות המשפט “החיים הטובים”.

אבל כשהחופשה נקטעת באחת, וכריסטינה נאלצת לשוב לחייה הקודמים, שום דבר כבר לא חוזר להיות כפי שהיה.

זהו סיפור הנשען על מוטיבים מסינדרלה, היפיפיה הנרדמת והברווזון המכוער גם יחד.

היפהפייה הנרדמת, שנמה 28 שנים, מקיצה לחיים כשהיא מגיעה למלון המפואר. היא מתביישת על מזוודת הקש העלובה שלה ועל הבגדים שעד אתמול היו גולת הכותרת של המלתחה שלה והיום נראים לה פשוטים להחריד.

הברווזון המכוער הופך לברבור יפה תואר כשדודתה לוקחת אותה לתוכנית “מייקאובר”. אחרי קניות, מספרה ומכון יופי היא הופכת לאדם אחר. זוהר. היא מתאהבת בעצמה בעצמה וב”עולם שאין בו עבודה, שאין בו עוני, עולם שכמותו לא שיוותה בנפשה מעולם”.

כריסטינה־סינדרלה היא כוכבת הנשף, והונם של דודיה מוסיף לקִסמה. גברים מחזרים אחריה, הורים רוצים בה ככלה לבנם, נשים רוצות בחברתה.

אבל אחרי שמונה ימים הכרכרה הופכת לדלעת והיא נאלצת לחזור לחייה הישנים.

רק שכריסטינה נשארת לכלוכית. היא לא מאבדת במלון המפואר אף נעל, ואף נסיך לא בא לחפש אותה. אבל היא כן פוגשת בחור קשה יום אפילו יותר ממנה שאיתו נפתחים לה אופקים חדשים ומאוד מפתיעים.

והסיפור הזה גורם לך לחשוב.

על עצמך ועל התקופה שבה אתה חי. על מעמדות ועל כסף,

 

 

 

 

הספר, שנכתב לפני 90 שנה, שומר על רלוונטיות מפתיעה, לאור העיסוק שלו במעמד הנמוך ובגורל הידוע מראש שלו. צוויג מיטיב לתאר את זעקתו של האדם הקטן, הבורג החלוד במערכת הגדולה והמסואבת, זה שנותן למדינה הכול ולא מקבל ממנה דבר.

“לא חשוב אם זה מוצדק או לא מוצדק, מכובד או בזוי, עוני הוא מסריח”, אומר אחד מאנשי המפתח בספר לכריסטינה ומסביר: “אין לי טיפה של הרהורי מוסר, אני מרגיש חופשי לחלוטין לפעול נגד המדינה. היא עוללה פשעים איומים כל כך לכולנו, לדור שלנו, שיש לנו זכות לכול. אנחנו יכולים לפגוע בה כאוות נפשנו, אנחנו, כל בני מיננו המוכים, כל מה שנעשה לא יהיה אלא פיצוי. מי אם לא המדינה לימד אותי לגנוב, מי חינך אותי לעשות זאת במלחמה… מי אם לא המדינה לימד אותנו איך לרמות, איך להפוך כסף שנחסך במשך שלושה דורות לזבל בתוך שבועיים, איך לגזול כרי מרעה, בתים, שדות ממשפחות שהחזיקו בהם מאה שנים? אפילו לרצוח היא אימנה ואילפה אותי”.

בעידן המחאות החברתיות בארץ ובעולם, מוסיף הרובד החברתי כלכלי על עלילת הסיפור נדבך נוסף, ופשוט גורם לך לחשוב.

על עצמך, על המעמד הכלכלי שלך, על היכולת שלך לשנות או לא לשנות אותו ובעיקר על היכולת שלך להיות מאושר. באיזה מעמד שאתה לא נמצא.

 

על הסופר:

שטפן צוויג, הסופר והאינטלקטואל היהודי הנערץ, שספריו ראו אור בעשרות שפות ונמכרו במיליוני עותקים, נמלט מאירופה עם התחזקות המשטר הנאצי ועבר לגור בלונדון. באותה עת ספריו כבר תורגמו לעשרות שפות, נעשו סרטים על פי סיפוריו, והוא הפך מרצה מבוקש בארצות הברית. בשנת 1941 עברלהתגורר בברזיל ממנה הוקסם בעת ביקורו שם לראשונה בשנת 1935. בברזיל זכה לפופולריות ששום אירופאי לא זכה בה לפני כן . בפברואר 1942 בהתאבדות מתוכננת היטב שמו קץ לחיים צוויג בן השישים ואשתו הצעירה שרלוטה אלטמן בת השלושים וחמש.

על הרומן הנערה מהדואר עבד בשנותיו האחרונות והוא מפליא לתאר בו את המצב הפוליטי, החברתי והכלכלי ששרר באירופה. ברומן ניכרים היטב הנושאים שהטרידו את צוויג בשנים האחרונות לחייו, וקשה להתעלם מהמחשבה שצוויג שקל את הגורל שהועיד לגיבוריו באותם המאזניים שבהם בחן את גורלו שלו.

שתפו:

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

פוסטים אחרונים

הכל זה מלמעלה — התערוכה

לא. לא חזרתי בתשובה. אבל מי שעוקב אחרי קצת, בטח כבר יודע שבשנתיים האחרונות אני מצלמת עם רחפן תחת הכותרת #הכלזהמלמעלה.

הילדה הכי קטנה שלי בת 12!

הילדה הכי קטנה שלי כבר בת 12. כשחשבתי מה לכתוב לך, מצאתי בלוג שכתבתי בתאריך ה-8 בינואר 2012, בדיוק לפני 7 שנים. הוא נקרא “הילדה הכי

סליחה

סליחה, אפשר לבקש סליחה? כן בבקשה הגעת למקום הנכון אנחנו פתוחים כל יום בין תשע לשש ממי תרצי לבקש סליחה? סליחה, לא הבנתי “מהמקום”? “מחברו”?