כולם שואלים אותי למה דווקא קולומביה.
כשנסענו בשנה שעברה, לא באמת היתה לי תשובה. נכון, חיפשנו ארץ שעוד לא ביקרנו בה, ויש המון כאלה, ונכון, ראינו נרקוס, אבל זה רק אמור להרחיק אותך משם. בטח כשכולם מזהירים מהפשע והאלימות ברחובות. אבל בכל זאת החלטנו לנסוע.
גילינו ארץ מיוחדת. מאוד מגוונת. כזאת שעוד לא ממש נמצאת על מפת התיירות. בטח לא הישראלית, אבל כבר מופיעה בדרוגי אתרי התיירות שחייבים לבקר בהם משנת 2017. ארץ שיש לגביה הרבה דעות קדומות שגילינו שהן כבר לא ממש נכונות. בטח מאז שנשיא קולומביה חואן מנואל סנטוס זכה בסוף 2016 בפרס נובל לשלום על הצלחתו לנקות את הרחובות מקרטלי הסמים ולהביא לסיום מלחמת האזרחים הארוכה ביותר בחצי הכדור המערבי. אז נכון שיש עוד אזורים שמסוכן להסתובב בהם. אבל יש כבר מלא אזורים שממש לא. והם יפים ומרתקים ומספיק גדולים כדי לאכלס יותר מטיול אחד.
והנה, החלטנו לחזור שוב השנה. שזו כבר תשובה ממש ברורה.
הדבר הראשון שמושך את העין בקולומביה הוא הצבעוניות. ואני לא מדברת רק על הבניינים הצבועים בשילוב מהפנט של צבעים. גם הטבע צבעוני. גם האנשים. שמחים. חייכניים. יפים. שאמנם כמעט לא מדברים אנגלית. אבל משתדלים.
הדבר השני שמרגישים, בעיקר בערים הגדולות הוא את אוירת הצמיחה. לא יודעת איך אפשר להרגיש צמיחה אבל זו עובדה. אפשר להריח איך הערים כאן מתפתחות. כמו בסרט מצויר הן עולות וצומחות מתוך המדרכות האפורות. אוירה תוססת. צעירה, קולית. אוירה של משהו טוב קורה כאן. ואתה הכי רוצה להיות חלק ממנה.
מה עוד גילינו?
גילינו את הסיפורים של האנשים שמאחורי הכתבות בעיתונים, והוא מדהים ומרתק ומרגש. סיפור של עוני וסבל ואלימות ואיך אפשר לצאת ממנו, ולהשתקם, ולשמוח. גילינו טבע עוצר נשימה וגילינו שלקולומביה יש את הקרנבל השני בגודלו בעולם! אחרי ברזיל, שאף אחד לא באמת שמע עליו. גילינו אי מרהיב ביופיו שנשאר בשנות ה-60 או ה- 70, לא בגלל מחסור בתקציבי פיתוח, או בחוסר התענינות של גורמי תיירות גדולים, אלא רק בגלל שככה התושבים שלו רוצים. להשאר קטנים ופשוטים ולא מפותחים.
גילינו גם על עצמנו הרבה דברים. כאלה שאתה מגלה כשאתה יוצא מאזור הנוחות המוכר והידוע שלך.
אז אם אתם במקרה מגיעים לסביבה, והאמת שכדאי להגיע גם ממש בכוונה, הנה המקומות שאסור לפספס:
בוגוטה
בוגוטה היא העיר הבירה של קולומביה, וגם העיר הכי גדולה והכי מאוכלסת עם קרוב ל-8 מליון תושבים. היא ממוקמת במרכז המדינה בגובה 2,640 מטר מעל פני הים, מה שהופך אותה לעיר הבירה הגבוהה השלישית בעולם אחרי לה פאס וקיטו, ומייצר נקודות תצפית מדהימות על העיר.
לא לפספס:
Cerro Monserrate
הר מונסרטה מתנשא לגובה 3,152 מטר מעל פני הים, ומשקיף על העיר כולה. אל תבהלו. לא חייבים לטפס, יש גישה נוחה עם רכבל (אחד מאמצעי התחבורה המקוריים והנפוצים בקולומביה) והתצפית מרהיבה, ביום ובלילה.
La Candelaria
לה קנדלריה, היא העיר העתיקה של בוגוטה וגם השכונה הכי היסטורית והכי יפה.כאן ממוקמים חלק מהמוזאונים הכי חשובים כמו מוזאון בוטרו, הספריה הלאומית והאוניברסיטה והכנסיה סניורה דל כרמן,
אחת הכנסיות הקתוליות היפות וההיסטורית ביותר בבוגוטה, המוקדשת למרי הבתולה, עם הפסים האופקיים באדום ולבן שהם סימן ההכר שלה שאי אפשר לפספס. אבל הכי כייף לטייל בין הבתים הצבעוניים וללכת לאיבוד בסמטאות עד שמגיעים לכיכר המרכזית.
טיול אופניים בבוגוטה
טיול אופניים של חצי יום היא דרך נהדרת לחוות את העיר הזאת. מתחילים בלה קנדלריה, שם ממוקמת נקודת המפגש ועוברים דרך כל הנקודות החשובות בעיר, כולל סיור גרפיטי מדהים וביקור באחד מאתרי קליית הקפה. כמובן שהסיפורים שמאחורי הציורים הם הכי שווים.
Andrés Carne de Res
כשאמרו לנו שאנחנו חייבים ללכת לאכול במסעדת הבשר הזאת בבוגוטה אמרנו אוקי, נלך, אבל מה כבר יכול להיות כל כך מיוחד במסעדת בשר? או בכלל במסעדה בימינו. אז זהו. שאפשר.
מדובר במסעדה שמשתרעת על פני 5 קומות, מאכלסת 2000 איש בערב, כל קומה וכל פינה בה מעוצבת אחרת אבל הכל בסגנון המערה של אלאדין פוגשת את שוק הפשפשים, כל האנשים שם שמחים והאוכל מדהים. בקיצור, מקום חובה! (ואל תבהלו מהאתר המקושקש)
http://www.andrescarnederes.com/
Tayrona Park
לפארק הלאומי טיירונה בצפון קולומביה, מגיעים אחרי כשעה נסיעה מהעיר סנטה מרתה. הפארק הוקם בשנת 1964 בכדי להגן על הסביבה התרבותית והאקולוגית באזור. הוא ממוקם לאורך חוף הים הקריבי וההליכה בו משלבת טיול בתוך יערות גשם שפוגשים חופי חול לבן עטורי דקלים וים כחול. בלב הפארק אפשר למצוא גם אתר ארכיאולוגי שמכיל את חורבות Pueblito ובתוך המים ריף נדיר ביופיו.
Los naranjos
ניתן לגור בתוך הפארק אבל אנחנו קיבלנו המלצה מלימור תירוש (תודה!!!) והתמקמנו ב- Los naranjos במקום שנקרא Villa Playa
המקום הקטנטן והמדהים הזה יושב בין חוף ים פראי לבין אגם קטן שנוצר באמצע נחל הזורם אל הים, ומייצר נקודה קסומה שממנה ניתן להביט גם אל הים וגם אל האגם. גם אם אתם לא גרים שם אל אבל אל תפספסו את השקיעה.
The Lost City Trek – Ciudad Perdida
אם הגעתם לאזור הפארק ואתם בעניניי טרקים, מדובר בטרק הכי מפורסם בקולומביה. אנחנו אמנם לא עשינו אותו, אבל אומרים שזו חוויה מדהימה.
Ciudad Perdida (“העיר האבודה” בספרדית) הוא אתר ארכיאולוגי שמאמינים שנוסד ב- 800 לסה”נ, כ 650 שנה לפני מאצ ‘ו פיצ’ו. הוא התגלה בשנת 1972, כאשר קבוצה של בוזזים מצאו מדרגות אבן במעלה ההר, ועלו בהן עד שהגיעו לעיר הנטושה.
בעבר היה מדובר באזור מסוכן עם תקריות אלימות של חטיפת מטיילים אבל החל מ 2005 מדובר באזור בטוח לחלוטין. אם נרגעתם כדאי שתחשבו שוב. המסלול לעיר האבודה אורכו כ- 42 ק”מ וכולל עליות תלולות ומספר מעברי נהר. רק כדי להגיע אל הכניסה צריך לטפס 1200 מדרגות אבן בתוך ג’ונגל צפוף. הטרק עצמו לוקח כ- 5-6 ימים הלוך וחזור ודורש כושר טוב וגם תנאי הלינה בסיסיים איך לומר (אם שאלתם את עצמכם למה לא עשינו אותו 🙂
זהו. עכשיו חייבים לנוח.
בחלק הבא – הקרנבל השני בגודלו בעולם, קרטחנה, מדיין, והאיים.