לונדון הסודית

אין כמובן שום דבר סודי בלונדון, שניצחה, בשנים האחרונות את כל הערים הטוענות לכתר בירת התרבות של העולם. אבל בהחלט יש מקומות בלונדון שלא קל להגיע אליהם, בטח לתיירים כמונו. הסיבות כמובן מגוונות: החל ממקומות שאף אחד לא שמע עליהם, מקומות שקשה להכנס אליהם, ובעיקר מקומות שתכננת ללכת אליהם אבל לא הספקת, לכן ישארו סודיים לנצח. עבורך.

הנסיעה האחרונה שלנו ללונדון, עם העורך הראשי והמפיקה הראשית היתה ערוכה ומופקת לעילא. לו"ז עמוס וגדוש של תערוכות, הצגות ומסיבות חיכה לנו על הנייר, ואנחנו, שידועים בחיבתנו לסטלבט על תצורותיו השונות, חששנו מאוד שלא נעמוד בו.

אבל המציאות טפחה על פנינו וגילינו שהעורך הראשי והמפיקה הראשית, הם הרבה יותר סטלבטנים מאיתנו. והם אמנם כתבו את הנייר, אבל כהרגלם של עיתונאים, התייחסו אליו כנייר עמדה בלבד.

בסופו של דבר, הבנו שהלו"ז אכן עמוס מדי, ושאין סיכוי שנעמוד בו, ולכן עדיף לעשות את הדברים בישיבה. אחרי דיון ארוך ומתיש החלטנו להתמקד בדברים שאנחנו יודעים לעשות הכי טוב:

1. לשתות (קפה, יין, קוקטלים משונים ומה שבא, העיקר זה לא להיות צמאים)

2. לאכול (בעיקר אסיאתי, כי לונדון אתם יודעים היא עיר של הגירה וקיבוץ גלויות, ואנחנו גם בדיאטה, בעיקר המפיקה הראשית, אז על פיש אנד צ'יפס אין מה לדבר)

3. לשוטט ברחובות. (לונדון הגשומה והאפרורית בדר"כ, האירה לנו פנים והיתה שמשית כמו תל אביב ביום חורף חם ולכן זה היה אך מתבקש)

בדרך עשינו עוד כמה דברים שיאלצו להשאר סודיים כי העורך הראשי צינזר לי אותם.

קבלו בינתיים את המקומות שגילינו במהלך השיטוטים וגם כמה כאלה שלא, אבל עדיין היו מספיק שווים בכדי להכנס לרשימה:

הסטודיו של גידי רובין

גידי רובין הוא אמנם "הנכד של" אבל עבודותיו כבר מזמן עומדות בזכות עצמן. גידי חי ויוצר בלונדון ומציג בכל רחבי העולם בעיקר פורטרטים חסרי פנים. אנחנו תפסנו אותו בהכנות לתערוכה חדשה שתעלה בסן פרנסיסקו בעוד כמה חודשים. כששאלתי אותו, למה הוא לא מצייר תווי פנים, הוא ענה בפשטות: "כי גיליתי שהם פשוט לא תורמים לציור". ביקור בסטודיו של אמן הוא תמיד מרגש מבחינתי, בגלל שהוא מספק הצצה לא רק לתהליך היצירה המרתק שבו נוצרת אמנות יש מאין, אלא גם הצצה לתוך נשמתו של האמן. ואכן היה מרגש.

The Drowned Man

מופע שהוא ספק הצגה, ספק מחול, שעטוף במעטה סודיות כבד. כל מה שמסבירים לך לפני שאתה נכנס הוא שהמופע אורך שלוש שעות, שהוא בעמידה והליכה ולא בישיבה, שהקהל הוא חלק בלתי נפרד מהקאסט, שיש קטעים של חושך מוחלט, שלא בטוח שבמשך כל ההצגה תשאר עם האנשים שאיתם הגעת לצפות בה, ושזה לא מתאים לנשים בהריון או לאנשים עם בעיות לב. וזהו. כל מה שנותר הוא לקחת הרבה אויר ולצלול אל הלא נודע.

http://www.nationaltheatre.org.uk/shows/the-drowned-man-a-hollywood-fable

 The Box

המועדון התאום של האח הגדול מניו יורק, מנסה בגירסה הלונדונית להיות יותר הזוי, יותר קינקי ויותר ביזארי. לא בטוח שהוא יותר יותר אבל לי זה בהחלט הספיק. שילוב של מועדון לילה, הופעות ביזאריות כמתבקש, קהל של יפים ויפות אבל כאלה שאתה לא יכול להפסיק להסתכל ואלכוהול שמוגש רק בבקבוקים של שני ליטר ומעלה. הייתי מראה לכם תמונות אבל אסור לצלם בתכלית האיסור ואם אתה נתפס אתה מקבל פליק כואב בתחת מהשוט של המארחת שהתחפשה לשוטרת במשטרת ה- s&m

http://theboxsoho.com/

The Shoreditch house

מועדון לחברים בלבד בשכונה הכי נחשבת עכשיו בלונדון, שכוללת המון חללים מגניבים, בר ענק, כמה מסעדות, בריכה על הגג ועוד מקומות שבטח פספסתי, כולם מעוצבים בשיק בוהמייני עכשווי. כמובן שכדי להכנס צריך להיות חבר, או שיהיה לך חבר שהוא חבר. אבל גם אם אתה בן אדם לא מאוד חברותי, תמיד אתה יכול להזמין חדר במלון שממוקם באותו בניין ועונה לאותו שם, ומקנה לך כניסה חופשית למועדון.

https://www.shoreditchhouse.com/

Dover Street Market

חנות קונספט המשתרעת ע"פ 5 קומות שהגה המעצב היפני ריי קווקובו מ- Comme des Garçons n מאגדת את כל מותגי האופנה הכי שווים ומציגה אותם כעבודות אמנות בגלרייה, היא הדבר הכי רחוק מ – Market שאתם יכולים לדמיין לעצמכם, כלומר לעצמכן. ביקור חובה לכל פשניסטה.

 

גלריית הצילום בסוהו

הגלרייה הזו בטח לא סודית, אבל איכשהוא, היא לא קיימת בסיבוב הגלריות הידוע/קבוע בלונדון, וחבל. אנחנו ראינו שם שתי תערוכות מדהימות:

Home truths – Photography, Motherhood and Identity

שבה מציגות 4 אמניות את הזוית המאוד מיוחדת/ אקסביציוניסטית/פרובוקטיבית על הנושא שבנדון. בינהן גם האמנית הישראלית החיה בניו יורק אלינור קרוצ'י.

Jacques Henri Lartigue – Bibi

תערוכה מרתקת של צילומים משנות ה-20 בצרפת, המתמקדת באשתו של הצלם באותה תקופה – ביבי – ובעיקר מציגה תמונה נפלאה של החיים הטובים בצרפת ואנגליה באותה תקופה. ממש יום בחיי.

http://www.thephotographersgallery.org.uk/

Uber

זה אמנם לא מקום אלא אפליקציה, אבל אחרי שגיליתי שאפילו לונדונאים ידועים לא מכירים אותה, החלטתי שבהחלט ראוי למקם אותה ברשימה הזו. מדובר בגירסה המאוד משודרגת של גט טקסי, שקיימת אגב, לא רק בלונדון אלא גם בערים אחרות בארופה ובארהב אבל בלונדון היא עובדת נפלא. מורידים את האפליקציה, נרשמים עם כרטיס אשראי, וברגע האמת, מזמינים מונית. השדרוג: המכוניות איתן עובד השירות הן רק היוקרתיות ביותר, והשירות משובח. ברגע אישור ההזמנה אתה מקבל הודעה כי מרסדס S קלאס או BMW מסדרה 7 תגיע אליך תוך 3-5 דקות. ולא תאמינו זה קורה בדיוק כמובטח, והכי חשוב, במחירי Black Taxi רגיל ועוד טיפה.

תודה לחברתי מפיקת העל צ' שגילתה לי את הסוד.

ואם אתם רוצים להרוויח 10 פאונד בנסיעה הראשונה הכניסו את הקוד mg7tn

https://www.uber.com/

אין כמו לונדון!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *