אם השם דן אריאלי נשמע לכם מוכר, אבל לא גורם לכם לזמזם שום שיר, אל תבהלו. הוא אמנם לא מוזיקאי או זמר, אבל דן אריאלי הוא בהחלט כוכב רוק.
עם עשרות הופעות בחודש בכל רחבי העולם, מליוני צפיות בהרצאות שלו ברשת, 55 אלף עוקבים בפייסבוק, 12 אלף מנויים לערוץ היוטיוב ו-5 ספרים, דן אריאלי, פרופסור לכלכלה התנהגותית, הצליח להפוך תחום אקדמי אפור לתחום סקסי ומצליח לפחות כמו ביונסה.
הלו”ז של דן אריאלי הוא בלתי אפשרי, ואת רוב זמנו הוא מבלה בטיסות ברחבי העולם שם הוא מעביר הרצאות, מייעץ לממשלות ולחברות עסקיות ענקיות. ועכשיו הצליחו לשכנע אותו בזאפה, לפזר קצת אבק כוכבים גם עלינו, ולהגיע לסדרת הרצאות בזאפה שבהן הוא מארח מוזיקאים כמו שלומי שבן ושלומה גרוניך וסטנדאפיסטים כמו גורי אלפי ותום יער.
לרגל הארוע המסקרן, התפנה אריאלי להשיב לכמה שאלות שעניינו אותי במיוחד, במסגרת ראיון שערכתי עימו עבור המגזין של קבוצת זאפה.
“בשנים האחרונות אני מתרכז בניסיון לעזור לאנשים לקבל החלטות כלכליות ובריאותיות טובות יותר”, הוא מסביר כשאני שואלת אותו מה הוא בעצם עושה. “אני מנסה לחקור את כל הדברים שגורמים לנו לטעות כשאנחנו מוציאים את הכסף שלנו, כמו, למשל, למה אנחנו לא חוסכים מספיק? למה אנחנו תמיד מופתעים לרעה כשאנחנו מקבלים את החשבון בסופר? למה אנחנו תמיד אוכלים יותר ממה שתכננו? למה אנחנו לא מתאמנים מספיק? לא רוחצים ידיים? ועוד המון פעילויות כלכליות ובריאותיות שהן לא רציונליות מבחינתנו, ואם היינו חושבים עליהן לעומק, היינו בוודאי מתנהגים אחרת”.
מכל התארים שבהם אתה מחזיק, איזה מהם הכי אהוב עליך? “לפני כמה שנים קיבלתי פרס שנקרא ‘Prize Nobel Ig ‘ למחקרים מוזרים או, בהגדרה אחרת, מחקרים שקודם כול גורמים לך לצחוק ואחר כך גורמים לך לחשוב. את הפרס קיבלתי על מחקר שמראה שככל שתרופת פלסבו תהיה יקרה יותר, היא תשפיע טוב יותר על החולה, כלומר תהיה אפקטיבית יותר. המסקנה כמובן היא שהמחיר משפיע על הציפיות שלנו, והן משפיעות על ההתנהגויות שלנו”.
אריאלי שקוע במחקרים רבים, בהרצאות ובהשקעות בחברות סטארט־אפ, ואפילו מפיק סרטי אנימציה, אך נדמה שיותר מכול, הוא מתרגש כרגע מטיפוח הדור הבא. “בתקופה האחרונה הכי מלהיבה אותי היכולת לחולל שינויים גדולים עבור אוכלוסיות גדולות, במיוחד בתחום ההשכלה. לאחרונה הייתי מעורב בבניית החוק החדש, ‘תוכנית חיסכון לכל ילד’, שהחל לפעול בינואר 2017 ,כאשר ביטוח לאומי מפקיד לכל ילד חמישים שקל בחודש עבור השכלה גבוהה. הסיבה להתלהבות שלי מבוססת על מחקר שמראה, שילדים שפותחים עבורם חשבון חיסכון כזה בגיל צעיר חושבים על העתיד שלהם אחרת מאשר ילדים שאין להם חשבון כזה, ובסופו של דבר הביצועים האקדמיים והחברתיים שלהם גבוהים יותר. הרעיון הזה שמדינת ישראל לקחה את המחקר שלנו ומיישמת אותו מאוד מרגש אותי”.
אני מבינה שאתה מומחה לניהול זמן, איך לעזאזל אתה מנהל את המשאב הכי יקר שלך – הזמן? “האמת שאני לא מנהל אותו טוב במיוחד. בטח לא טוב כמו שאני רוצה. אני יכול לגלות לך שאחד הדברים הפחות טובים שאני עושה עם הזמן שלי הוא להמר עליו. לפחות על חלק ממנו. אני משתדל מדי פעם לנסות לעשות דברים חדשים, שלכאורה אין לי זמן לעשות. למשל כשהציעו לי לקיים סדרה של הרצאות בזאפה, החלטתי להמר על הזמן הזה. זה לא משהו שאני מכיר או יודע, אבל נשמע לי שזו תהיה חוויה מרגשת”.
מה הטיפ הכי חשוב שאתה יכול לתת למישהו שרוצה לנהל את הזמן שלו היטב? “אני חושב שהטיפ הוא לנסות להבין מהו סדר העדיפויות שלנו. למשל, אם מישהו מבקש מאיתנו לעשות משהו בעוד חודשיים, לא לחשוב אם אנחנו רוצים לעשות את זה בעוד חודשיים אלא לחשוב אם אנחנו רוצים לעשות את זה עכשיו. השבוע. כי בעוד חודשיים נראה לנו שיהיה לנו את כל הזמן שבעולם, אבל השבוע אנחנו ממש עסוקים. ורק אם אנחנו רוצים לעשות משהו כשאנחנו מאוד עסוקים, סימן שהוא נמצא גבוה בסדר העדיפויות שלנו”.
האם גם לך יש זמן מבוזבז? מה אתה עושה בו? “יש לי המון זמן מבוזבז, כי אני טס המון, ככה שאני מבזבז המון זמן בנמלי תעופה, מחכה לטיסות או יוצא מהן, וכמובן בטיסות עצמן. לאחרונה התחלתי להקשיב לספרים קוליים כי הם מאפשרים לך להתקדם עם העלילה גם בזמן שאתה מחכה בתור, הולך ממקום למקום וכו'”.
לאחרונה יצא בארצות הברית הספר החמישי של אריאלי “:Payoff Motivations Our Shapes That Logic Hidden The ,” שעוסק במוטיבציה. “מוטיבציה תמיד עניינה אותי, בעיקר כיוון שלקיומה של מוטיבציה יש השפעה חיובית על כולם. כשמישהו אוהב את העבודה שלו ומשתדל להצליח בה, כולם מרוויחים. גם הוא מרוויח וגם מקום העבודה שלו מרוויח. וגם ההפך נכון. כשאין מוטיבציה או כשיש מוטיבציה נמוכה, כולם מפסידים”. האם אפשר ליצור מוטיבציה? למדוד אותה? “ברור שאפשר. אפשר גם למדוד אותה. אני אתן לך דוגמה. ערכנו מחקר בקרב עובדים שהתבקשו בתחילת יום עבודתם לבחור אחד מתוך שלושה פרסים אם יסיימו את כל המטלות שלהם לאותו היום. הפרס הראשון היה בונוס כספי במזומן, הפרס השני מחמאות מהבוס בכתב, והפרס השלישי קופון למגש פיצה. לקבוצת ביקורת לא הוצע שום פרס. למי לדעתך הייתה המוטיבציה הגדולה ביותר לסיים את כל המטלות בזמן? באופן מפתיע, הפיצה יצרה את המוטיבציה הגבוהה ביותר בקרב העובדים, ומי שבחר בה שיפר בשבעה אחוזים בממוצע את התפוקה שלו. למקום השני, בתוצאה די צמודה, הגיעו המחמאות מהבוס, ובמקום האחרון היה הבונוס הכספי”.
בהיותו תלמיד תיכון, בעת הכנות לטקס במסגרת תנועת הנוער העובד והלומד, נפגע אריאלי מזיקוק מגנזיום שהתפוצץ לידו ונכווה בכוויות מדרגה שלישית שכיסו שבעים אחוז משטח גופו. כתוצאה מהפגיעה הקשה הוא עבר שיקום ארוך של שנים ועד היום מתקשה לכתוב, דבר שהשפיע רבות לדעתו על בחירת תחומי העיסוק שלו. “אין לי ספק שהמוטיבציה שלי קשורה לתאונה. כל כך הרבה מהחיים שלי קשורים לתאונה הזאת. אני זוכר שבאחד הקיצים שביליתי בארץ אחרי שהחלמתי, בכל פעם שנהגתי באוטו, חישבתי לעצמי מחדש כמה אני חייב למערכת הבריאות בישראל. כמה ניתוחים היו לי וכמה עלה כל ניתוח, וכמה ימי אשפוז וכמה טיפולים. כל הדרך הייתי מחשב כמה אני צריך להחזיר למערכת. אין לי ספק שהמוטיבציה שלי לעזור לממשלה ולאוכלוסייה היא חלק מהכרת התודה שלי ומתחושת המחויבות”.
אני מבינה שאתה מעורב מאוד בפוליטיקה האמריקאית. איך אתה מסביר את הניצחון של טראמפ? איזו מוטיבציה הניעה את הבוחרים שלו לדעתך? “יש כמובן הרבה סיבות, אבל אני חושב שהאנשים שגרמו לטראמפ להיבחר הם האנשים שמרגישים מחוץ למערכת. לצערי יש הרבה אנשים כאלה, שמרגישים נבגדים, שמרגישים שמקומות העבודה נעלמים, שהעבודה לא מכבדת את בעליה, שהם נשחקים מעלויות המסים ומיוקר המחיה, גם בארצות הברית אבל גם בארץ, והמספר שלהם כל הזמן עולה. לאנשים האלו טראמפ הבטיח פתרון מהיר, הבטיח מקומות עבודה. קשה לי לדמיין מצב שבו הוא באמת ינסה לקיים את הבטחותיו או שיצליח, אבל ההבטחה שלו והסיכוי לשינוי גרמו להרבה מאוד אנשים לבחור בו”.
תוצאות הבחירות בארצות הברית אולי משפיעות יותר מהזירה הפוליטית שלנו על חייו של הפרופסור לכלכלה התנהגותית באוניברסיטת דיוק שבקרוליינה הצפונית, אבל עוד מעט הוא יפזר קצת אבק כוכבים גם עלינו, כשיגיע לסדרת הרצאות בזאפה, שבהן יארח מוזיקאים כמו שלומי שבן ושלמה גרוניך וקומיקאים כמו גורי אלפי ותום יער – “שניהם מאוד חדים ואני חושב שלא אוכל להתחרות במהירות המחשבה שלהם, אבל מאוד מחכה להרפתקה הזאת”. מה בדיוק עומד לקרות במפגשים האלה? “אני מתכוון לספר על כמה מחקרים חדשים בתחום הכלכלה החברתית, נדבר קצת על אהבה, על התבגרות, על החיים במציאות הפוליטית, על רמאות ושחיתות. עם הסטנדאפיסטים נדבר על הומור. נורא מעניין אותי להבין מה מצחיק אנשים, איך אתה מפתח יכולת להבין מה יצחיק אדם אחר, איזו בדיחה עובדת, מתי היא מוגזמת או מעליבה. עם המוזיקאים מעניין אותי לדבר על רגשות. מאוד מעניין אותי מה הם חושבים על היכולת שלהם לשלוט ברגשות של אנשים דרך המוזיקה שלהם, ובמיוחד בהופעה חיה”.
מהו החיבור שלך לעולם המוזיקה? “אני אוהב מאוד להקשיב למוזיקה ומאוד מעריך את תהליך היצירה. אני גם מתעניין מאוד בחיבור הזה שבין מדע ואמנות, כי מדע הוא יצירה של תובנות ומוזיקה פועלת מאוד על רגשות, אבל בסופו של דבר גם היא מייצרת תובנות. גדלתי בתחילת שנות השבעים על המוזיקה של הביטלס, על כוורת, על גזוז. בבית היינו שומעים הרבה חוה אלברשטיין. האמן הישראלי האהוב עלי היום הוא ברי סחרוף”. יש איזו הופעה שזכורה לך במיוחד? “אני חייב לציין שמאז שהתחלתי לדבר עם החבר’ה מהזאפה אני הולך להרבה יותר הופעות. ההופעה שהכי זכורה לי היא הופעה של לאונרד כהן שראיתי בארצות הברית. הסיבה שבגללה אני זוכר אותה, חוץ מזה שאני אוהב מאוד את המוזיקה שלו, היא שהיה ניכר מההופעה איזה בן אדם טוב הוא היה. כשהנגנים שלו ניגנו סולו הוא עמד לידם, הוריד את הכובע שלו, שם אותו על הלב ופשוט הקשיב בריכוז ובהכרת תודה. זו הייתה הופעה מאוד מרגשת בעיני”.
הראיון התפרסם במגזין של קבוצת זאפה.
לרכישת כרטיסים להופעות: זאפה דן אריאלי