אז נכון שרק עכשיו נפרדנו מג’סטין טימברלייק, ותכף מגיעים הפיקסיז וניל יאנג. אבל תסכימו איתי שההופעה הכי מרגשת, ואולי גם הכי חשובה, ובטח הכי היסטורית של התקופה האחרונה היא זו שמגיעה אלינו השבוע. של הרולינג סטונז.
מסכימה גם שמחירי הכרטיסים הם שערורייה! וגם הגיל המתקדם שלהם הוא לא מקדם הופעות גבוה מדי, אבל תרשו לי להגיד. להתריע. להמליץ: אל תפספסו. אל תחמיצו. אל תהססו. אל תמצמצו.
כי אם זה הולך להיות רק רבע טוב מההופעה שלהם שראיתי לפני שנה וחצי, זה יהיה מדהים.
כשחזרתי מההופעה ההיא כתבתי:
חברים יקרים,
הרשו לי לעדכן את רשימת ההופעות הכי טובות שראיתי בחיים. במקום הראשון: הרולינג סטונז!
ולא, אני לא מעריצה שרופה. לא גדלתי על הרולינג סטונז. לא מכירה את כל השירים שלהם בע”פ. לא היו תלויים לי בחדר פוסטרים של מיק ג’אגר. אם כבר, הייתי הרבה יותר בעניין של החבר של מיק, דיוויד (בואי). ובתור ילדה טובה, הייתי תמיד בצד של הילדים הטובים, להלן הביטל’ס מאשר בצד של הילדים הרעים.
והיה זה דווקא א’, שהתעקש על ההופעה הזו, ואמר שהיא חד פעמית כי בכל זאת כבר בני 70 ועוד שניה זה נגמר.
אז הלכנו. וזה אכן היה חד פעמי. ובלתי נשכח.
מסוג ההופעות שגורמות לך לצבוט את עצמך, כדי להאמין שזה קורה,
מסוג ההופעות שגורמות לך להתרגש עד דמעות, ולא פעם אחת במהלך ההופעה,
מסוג ההופעות שגורמות לך להרגיש שאתה חלק ממשהו מיוחד שקורה כאן ועכשיו, לך ולעוד 20,000 איש שסביבך,
מהסוג שמזכיר לי כל פעם מחדש את הכוח שיש למוזיקה,
מהסוג שלא קורה הרבה בהופעות, אבל כשזה קורה, זו הרגשה נדירה ומיוחדת בעוצמתה.
זו היתה הופעה, כמו שהופעת רוק’נרול צריכה להיות. במה מדהימה עם שפתיים ענקיות שהיוו מסגרת לוידאו ארט’ס מרשימים ומהפנטים, ולהקה מדהימה שעומדת על הבמה כבר 50 שנה ובאה לתת לקהל את כל מה שיש לה לתת, ובמקרה הזה זה לא מעט. רוקנ’רול, בסיסי, משובח וטהור, מהסוג שכבר לא עושים. בלי כדורים פורחים באויר, בלי פרפרים מעופפים. 4 קשישים, (מיק ג’אגר, קית’ ריצ’ארדס, צ’ארלי ווטס, ורוני ווד) שכולם מתקרבים בצעדי ענק לגיל 70, אבל כמה צעירים.
לקריאת המשך הסיקור של ההופעה: http://1-life.co.il/?p=6743
ביום שני האחרון נפתח באוסלו סיבוב ההופעות הארופאי של הלהקה, שכולל רק 14 בירות, ואנחנו בתוכן. הדיבור הוא שהלהקה בחרה בתל אביב למרות לחצים שהופעלו עליה לא לעשות את זה, וזו כבר התחלה טובה.
אז עכשיו אני אפילו יותר מתרגשת. וגם קצת חוששת. מה יזמנו לנו הפעם, הילדים הרעים של הרוק, למרות שרשימת השירים מנבאת שאנחנו הולכים לקבל את מנת ה- satisfaction שלנו. הנה הרשימה שנוגנה ביום שני באוסלו:
Jumping Jack Flash, It’s Only Rock n Roll, All Down The Line, Tumbling Dice, Worried About You , Doom And Gloom, Let’s Spend the Night Together, Emotional Rescue, Honky Tonk Women, You Got The Silver (Keith), Can’t Be Seen (Keith), Midnight Rambler, Miss You, Gimme Shelter, Start Me Up, Sympathy For The Devil, Brown Sugar, You Can’t Always Get What You Want, I Can’t Get No Satisfaction
אף פעם לא שמעתי על מישהו שלא נהנה בהופעה של הרולינג סטונז, בניגוד להופעות של אמנים באותו סדר גודל. והציפיה היא שלאור הטרגדיה האישית שעברה על מיק ג’אגר לאחרונה, הסיבוב הזה יהיה גם המרגש מכולם.
אז זהו. אני את שלי אמרתי. שלא תגידו שלא הזהרתי.
תעשו מה שאתם רוצים. אבל אל תשכחו:
You can’t always get what you want
You can’t always get what you want
But if you try sometimes, well you might find
!You get what you need