למוח של הימלר קוראים היידריך (HHhH) – לורן בינה. המלצה של אודי דור

זהו סיפור על נסיון ההתנקשות באיש המסוכן ביותר ברייך ה-3, ריינהרד היידריך, ראש הגסטאפו, ראש שרותי הביון הנאציים, המפקד של אייכמן, יד ימינו של הימלר, המוח שמאחורי ה"פתרון הסופי", "התליין מפראג", שנקרא באס-אס  HHhH, שזה ראשי תיבות למילים: "למוח של הימלר קוראים היידריך".

זהו סיפור היסטורי דקומנטרי שנכתב כמו ספר מתח ממעלה ראשונה שהצליח לסחוף ולרתק אותי מהרגע הראשון ועד האחרון.

לורן בינה נותן לנו פרספקטיבה פנורמית של התקופה ושל הדמויות המרכזיות בסיפור, בצורה כל כך יפה ואנושית (עד כמה שניתן בסיפור הזה), ואפילו מצליח לשזור בו קצת הומור.

אבל מה שהופך אותו בעיני לספר באמת מעניין היא הדרך שבה הסיפור הזה מסופר.

רומן היסטורי בדר"כ לא מתמודד עם שאלות היסטוריות. איפה שיש חורים בסיפור הוא ממלא אותם, איפה שיש מחסור בעובדות הוא ממציא אותן.

אבל לורן בינה, סופר צרפתי שהוא רק בן 40(!) לא בוחר בדרך הקלה, ולאורך כל הספר הוא משתף את הקוראים בפערים של הסיפור, מתלבט בקול רם, תוהה תוך כדי כתיבה, ואפילו לא מסתיר את התסכול שלו כסופר מתעד.

"המאבק הזה אבוד מראש. אני לא יכול לספר את הסיפור הזה כפי שהוא אמור להיות. כל הבליל הזה של דמויות, אירועים ותאריכים… והאנשים האלה שאכן היו, עם החיים, הפעולות, המחשבות של כל אחד מהם, שאני רק מרפרף קלות על כנף בגדם… אני נחבט שוב ושוב כנגד קיר ההיסטוריה…".

בעצם, הוא חושף כאן לא רק את הסיפור של היידריך אלא גם את הסיפור של התחקיר והכתיבה של הספר הזה. את הפחד שאולי הוא מגזים, אולי הוא לא מדייק, את ההתלבטויות שלו איך לתאר מצבים מסויימים, איזה סצנות להבליט ועל איזה לפסוח, ואיך לספר את הסיפור הלא פשוט הזה על האיש הלא פשוט הזה.

"דרושה עזות מצח הגונה להניע אדם שמת מזמן, שנבצר ממנו להגן על עצמו! להשקות אותו תה בעוד שייתכן שאהב רק קפה. להלביש אותו שני מעילים בעוד שאולי היה לו רק אחד. להסיע אותו באוטובוס בעוד שהיה יכול לקחת רכבת. להחליט שיצא לדרך בערב ולא בבוקר. אני מתבייש".

כמו שהבנתם אני מאוד ממליץ על הספר הזה. מבחינתי יש בו הכל: סיפור היסטורי מרתק, ספר מתח מהפנט, וצורת כתיבה כנה ומקורית שהופכת לעלילה משנית מרתקת לא פחות על איך כותבים ספר כזה.

עוד נקודת בונוס למי שיש ילדים: סיפרתי את הסיפור לשני בניי המתבגרים והצלחתי לרתק אותם לחצי שעה שלמה והשאיר אותם פעורי פה.

 

 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *