סיור קולינרי במתחם נגה ביפו – טעים!

הכל התחיל כשחברים שלנו, תל אביבים גאים ואדוקים, עברו יום בהיר אחד לגור ביפו. אם הייתם מכירים אותם, את החברים, הייתם מבינים את גודל התדהמה שהמעבר הזה יצר אצלנו. אז נכון שהם לא עברו לגור בעג'מי, או בתוך העיר העתיקה, אלא במתחם נגה, אבל עדיין, יפו זה יפו.

התדהמה שלי התחילה להתפוגג כשבאנו לבקר אותם בפעם הראשונה ועמדנו עם כוס יין במרפסת המשקיפה לכיכר פסטורלית, שנראתה בדיוק כמו פיאצה שכונתית בפריז או ברומא, וזמזמנו ״זוהי יפו ילדה זוהי יפו, שזורמת כמו יין לדם״.

אח"כ הגיע הסיור הקולינרי של יום שישי בצהריים ששבר אותי סופית. הרגשתי כנו באיסט וילג'. לא שהייתי לאחרונה באיסט וילג' אבל מתארת לעצמי שככה מרגישים שם. מקומות קטנים ושכונתיים עם הרגשה ביתית, לכל אחד יש סיפור לספר וגם זמן לספר אותו, ואוכל טעיםםם, וקפה משובח, ואוירה מגניבה אבל לא מתאמצת להיות מגניבה. בקיצור, התלהבתי. מישהו מכיר מתווך שעובד בסביבה?

קזינו סן רמו

בית קפה עם אוירה ועם אוכל שהתגלה כלא פחות ממושלם. המקום שייך לבעלי הבר מרגוזה וה"איטלקייה בפישפשים" ולשף גיא הראל שעושה שם פלאים. מנות קטנות וגדולות, קצת נגיעות טבעוניות, קהל שכונתי, מוזיקה משובחת ולוקיישן מדוייק עשו את הביקור שלנו שם להנאה גדולה. תוסיפו לזה בקבוק יין לבן קר ביום שמש חם, שירות אדיב ומגניב וקיבלתם מקום לחזור אליו. שלא לדבר על השם, שהוא אחת הדוגמאות היחידות בתל אביב לשם של מקום שעושה אוירה וגם חשק לבוא.

הכי נראה כמו איטליה

קציצות קישואים עם אורז בר

סלט עדשים שחורות ועוד דברים טבעוניים אבל טעימים

קזינו סן רמו. רחוב נחמה 2, יפו.

כנאפה נגה
בחור אנגלי בשם דני פיליפס הגיע לארץ לפני 6 שנים כדי לסייע בהשגתו של שלום אזורי. בעת סיוריו בחלק הערבי של המולדת הוא טעם לראשונה בחייו כנאפה והתאהב. אחרי שסרק את הארץ לאורכה ולרוחבה בחיפוש אחרי המתכון והמרכיבים האולטמטיביים הוא פתח בית קפה שמתמחה בכנאפה. ועוד ביפו.. נשמע הזוי? מה שהזוי באמת זה כמה שטעים שם הכנאפה. ויש גם בטעם קנמון וחלווה ושוקולד, אבל הכי מפתיע זה הכנאפה המלוח עם גבינות צאן ותרד או הכנאפה שקשוקה… רעיון הורס וביצוע מדהים.

חייבת כנאפה עכשיו

כנאפה נגה, רוחמה 8 מתחם נגה, 5252818־03

קפליקס

אחרי כל האוכל הזה היינו חייבים קפה. ובמקרה, ממש במקרה, ממקום במתחם אחד מבתי הקפה הכי שווים שהוא הרבה יותר מבית קפה אלא בעצם בית קלייה מדויק עם הרבה הבנה בתחום והרבה אהבה לקפה. המקום שייך לפיליפ ויעל שפר שפתחו את המקום ב 2011 אחרי שפיליפ לא מצא קפה טוב בארץ. את מלאכת הקלייה הוא למד בגרמניה, ארץ הולדתו, והיום הוא נחשב לאחד המומחים הגדולים בארץ לקליית קפה.

שום סממן יוקרתי לא תמצאו שם אלא שוב הרבה אוירה שכונתית מתובלת בריח חזק של קפה. הכי אהבתי את ארון כוסות השכן שבו מונחות הכוסות של הלקוחות הקבועים עם השמות. שיחוק בהחלט.

מכונת הקלייה

ארון השכן

קפליקס. סגולה 15. יפו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *