סיפור כחול קטן

‏‏95f7aece8e8bdc04cb47b359360c1ef8 - עותק (2)אני לא יודעת אם סיפרתי לכם שבשנה האחרונה אני מתנסה בעוד כל מיני צורות של כתיבה. ואפילו לומדת את זה בצורה מסודרת. פרוזה. שירה. תלמידה.

אז הנה סיפור ממש קצר שכתבתי. מתאים להיום אז משתפת. אם בא לכם תכתבו לי מה חשבתם.

להמשיך לקרוא

ספרים חדשים ומומלצים – פסח 2017

‏‏Woman-reading-book-beach-091214-600x315 - עותקגם חג של התחדשות, גם חופשה ארוכה על חופים קסומים,

אין ברירה – חייבים ספרים חדשים!

אחרי שבדקתי והתייעצתי, אלה ההמלצות שלי. כמובן שאחזור אליכם עם דעה מנומקת אחרי הקריאה.

חג שמח!

להמשיך לקרוא

מאה ימים של אושר / פאוסטו בריצי

unnamed (14)לפני כשבועיים נפטרה קרן נהרי אחרי מאבק קשה וממושך אבל גם מלא אופטימיות ושמחת חיים נדירה במחלת הסרטן הארורה. קרן היתה חברה של חברות שלי ולא הכרתי אותה ממש לעומק, אבל היא היתה בחורה אמיצה ויוצאת דופן בהתיחסותה לחיים.
יום אחרי שנפטרה סיימתי לקרוא את הספר הזה שאני רוצה להמליץ לכם עליו. אני לא בטוחה שהוא מתאים לכל אחד. אבל לי הוא מתאים בול.

להמשיך לקרוא

הסיפור על האיש הבוער

כולם מיהרו לראות איך האיש עולה באש אבל היא עדיין לא מוכנה. שישרף האיש. היא אומרת לעצמה. עדיין לא הצליחה לשוות לעצמה את המראה הנכון לטקס השריפה.

המחנה, שעד לפני רגע עוד היה מלא באנשים, בקולות, בקריאות לחיים צורמות, בהשקת פחיות בירה לא מאוד קרות, בצחקוקים של שיכורים, היה עכשיו רק מלא אבק.

אבק.

אבק על נעלי הפלדיום השחורות שלה שנראות עכשיו כל כך לבנות. אבק בתוך הגרביים ובין האצבעות של הרגלים. אבק שחודר דרך הנקבוביות של העור ומשווה לו מראה חיוור למרות שכל כך התאמצה להראות שזופה. אבק שצורב לה בעיניים. אבק שהיא יכולה להריח דרך הנחיריים. אבק שיש לו טעם של חול בשפתיים. אבק שהפך לחלק בלתי נפרד ממנה. ממי שהיא כאן. ממי שהיא רוצה להיות כאן. רק בלי האבק.
להמשיך לקרוא

המסך הלבן עולה

3854461236 (1)המורה שלי לכתיבה, ענת עינהר, היא מורה ממש טובה אבל גם קצת הזויה. אולי בגלל זה היא יודעת להוציא ממני סיפורים קצת הזויים. כמו זה שיצא מתוך המשימה לכתוב סיפור על הזמנה אישית שקיבלנו ממנה. להמשיך לקרוא