הסופר , העיתונאי והמוזיקאי אמיר בן-דוד (חבר להקת אבטיפוס), התאהב בציור של ג’ון לנון מאת חנוך פיבן.
הציור, בתוספת ידיעה שולית בעיתון, היו הטריגר הראשוני לספר החדש שלו “פלאפל אוסלו”, שבו גיבור הספר, נולד בטבריה בדיוק ברגע שבו נרצח לנון, ולכן נקרא על שמו.
אחד הדברים היחודיים בספר, מלבד הרעיון היצירתי במיוחד עליו הוא מתבסס, הוא שאמיר בן דוד כתב לא רק ספר, אלא גם שיר, העונה על השם המפתיע “פלאפל אוסלו” ומשמש מעין שיר הנושא של הספר או אם תרצו מנגינת הפתיחה והסיום לספר.
השיר מבוצע ע”י להקת אבטיפוס שבן דוד חבר בה, שהתאחדה במיוחד לשם ביצוע השיר.
“לנון לומברוזו נולד בטבריה כמה שעות אחר שג`ון לנון נרצח בניו
יורק. הוא זכה בשמו המיוחד משום שאביו, מעריץ מושבע של הביטלס ובעל דוכן “פלאפל
ארבעת המופלאים” היה משוכנע שנשמת המוזיקאי האהוב עליו התגלגלה אל בנו.
בני המשפחה ורבנים הזהירו את האב שהשם לנון מבשר רעות – נבואת זעם שהגשימה את עצמה יותר מעשרים שנה לאחר מכן, כאשר לנון התאהב בצעירה נורווגית, יצא למסע חיפוש עצמי במזרח הרחוק
ובסופו בחר לנסוע בעקבות האהבה לאוסלו.
ודווקא באוסלו מגלה לנון את עוצמתה של מורשתו הישראלית ומוצא בעצמו כוחות שלא ידע על קיומם. הוא מקים את “פלאפל אוסלו”, תולה שלט שמציג את הפלאפל כ”מאכל הלאומי של ישראל” ונסחף לתוך מערבולת משפטית ופוליטית חובקת עולם, שמעורבים בה פעילים פלסטינים שמתקוממים על תיאור הפלאפל כישראלי, פעילי ימין קיצוני נורווגים השטופים בשנאת זרים, פעילי שמאל אירופאים
שמתייצבים נגדם, אנשי תקשורת ועורכי דין ציניים לצד פטריוטים ישראלים נלהבים שאינם
מוכנים לוותר על סמל לאומי אהוב”.
ובסופו בחר לנסוע בעקבות האהבה לאוסלו.
ודווקא באוסלו מגלה לנון את עוצמתה של מורשתו הישראלית ומוצא בעצמו כוחות שלא ידע על קיומם. הוא מקים את “פלאפל אוסלו”, תולה שלט שמציג את הפלאפל כ”מאכל הלאומי של ישראל” ונסחף לתוך מערבולת משפטית ופוליטית חובקת עולם, שמעורבים בה פעילים פלסטינים שמתקוממים על תיאור הפלאפל כישראלי, פעילי ימין קיצוני נורווגים השטופים בשנאת זרים, פעילי שמאל אירופאים
שמתייצבים נגדם, אנשי תקשורת ועורכי דין ציניים לצד פטריוטים ישראלים נלהבים שאינם
מוכנים לוותר על סמל לאומי אהוב”.
