החיפוש של ג’וליה האמריקאית אחר אביה מוביל אותה אל קָאלָאוֹ, כפר קטן והררי בבורמה שהכול בו נראה זר: הריחות, הרעשים, אבל יותר מכל, האנשים.
יוליה מגיעה לחפש את אביב שנעלם לפני ארבע שנים וכולם כבר השלימו עם העלמותו. מכתב אהבה עלום בן ארבעים שנה שמוצאת אמא של יוליה, מצית ביוליה את הרצון לפתור את התעלומה. באחד מבתי התה בכפר פונה אליה איש זקן וטוען שהוא מכיר את אביה. בהתחלה היא לא מאמינה לו אבל אחרי שהיא מבינה שהוא יודע את שמה וגם כל כך הרבה פרטים על משפחתה היא מתחילה להקשיב.
הזקן מספר לה על כוחה של ההקשבה ועל כוחה של האמונה והנאמנות ומספר לה על אהבתו הגדולה של אביה. בעת שהוודאויות הניו יורקיות של ג’וליה מתמוססות והולכות, מתחדדת בתוכה התחושה שהיא קרובה לאביה יותר מאי פעם.
