סטונר / ג’ון ויליאמס (המלצה מאת אודי דור)

בחופשות לספרים יש אצלי חלק מיוחד. לא מעט חופשות אני זוכר בזכות הספר שבילה איתי בהן.

בחופש האחרון שלי, בתאילנד, לא התברכתי ברצף של אסים (מקבץ של ספרים ממש טובים בזה אחר זה) אבל התברכתי באס אחד מיוחד ומומלץ: הספר “סטונר”  מאת ג’ון ויליאמס.

הספר יצא לאור ב- 1965 בארה”ב.

העניין וההנאה בספר שזורים משפה מדויקת וחסכונית על סף הגאונית, מעלילה די בנאלית אבל חכמה ומענינת, ומהעולם הפנימי של העשיר של הגיבור מול מציאות מחורבנת המחפש  אחר משמעות בעולמו הקשה.

הסופר מצליח להרכיב פאזל מדויק של פרטים המורכב ממחשבות וממהלך המציאות הלא קלה שהגיבור חווה.

בקיצור מומלץ מאוד. ממש עשה לי את החופש.

אודי.

מתוך הביקורות:

“סטונר, ספרו המופתי של הסופר האמריקאי ג’ון ויליאמס (1994-1922), הוא סיפורו של נער חווה שהולך ללמוד באוניברסיטה ונעשה מרצה לספרות אנגלית באוניברסיטת מיזורי. זהו סיפורו של גבר שעד סוף ימיו נותר נאמן לעצמו, לערכיו ולשליחותו, חרף כישלונו בעיני העולם וחרף תסכוליו האישיים”

אפשר להרבות מילים על מסלול חייו של גיבור הספר, ויליאם סטונר, אולם סוד קסמו של הרומן היפהפה הזה טמון דווקא בסגנון הפשוט והמאופק של מחברו, בשליטתו המוחלטת בחומרי העלילה ובדיוק הלשוני מעורר ההשתאות. זהו רומן ריאליסטי, מאופק וסולידי, מתעתע בפשטותו, העוקב באופן ליניארי אחר סיפור חייו של אדם אחד בסגנון מדוד, כמעט סטואי. ובכל זאת, כפי שמסכם סנו במאמרו: “מעט מאוד רומנים באנגלית, או תוצרים ספרותיים מכל סוג שהוא, מתקרבים לרמתו של ‘סטונר’ מבחינת התבונה האנושית וכיצירת אמנות.”

“סטונר הנו יותר מרומן גדול; הוא רומן מושלם, מסופר טוב כל כך, כתוב יפה כל כך, ומרגש באופן כה עמוק, עד שהוא פשוט מעתיק את הנשימה” .” The New York Times Book Review

“בסך הכול זהו סיפור על בחור שהולך ללמוד באוניברסיטה והופך למרצה. אבל זה אחד הדברים המרתקים ביותר שנתקלתם בהם מעודכם.” טום הנקס, Time

סטונר מאת ג’ון ויליאמס בהוצאת ידיעות ספרים, תרגמה מאנגלית: שרון פרמינגר, אחרית דבר: נטע גורביץ’, 194 עמודים.

שתפו:

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

פוסטים אחרונים

הכל זה מלמעלה — התערוכה

לא. לא חזרתי בתשובה. אבל מי שעוקב אחרי קצת, בטח כבר יודע שבשנתיים האחרונות אני מצלמת עם רחפן תחת הכותרת #הכלזהמלמעלה.

הילדה הכי קטנה שלי בת 12!

הילדה הכי קטנה שלי כבר בת 12. כשחשבתי מה לכתוב לך, מצאתי בלוג שכתבתי בתאריך ה-8 בינואר 2012, בדיוק לפני 7 שנים. הוא נקרא “הילדה הכי

סליחה

סליחה, אפשר לבקש סליחה? כן בבקשה הגעת למקום הנכון אנחנו פתוחים כל יום בין תשע לשש ממי תרצי לבקש סליחה? סליחה, לא הבנתי “מהמקום”? “מחברו”?