קיץ. חם. הולכים לים. בטן גב. עדיף לשכב.
עדיף בצל. תמיד עם ספר.
ספרים שקוראים בקיץ שונים לגמרי מספרים שקוראים בחורף. החום של הקיץ ממיס חלק גדול מהתאים במוח. אין כוח לספרים ארוכים. אין כוח לספרים כבדים. מצד שני יש יותר זמן. יותר מקום להכיל.
אז הנה הספרים שארזתי לחופשה. מקווה שלא יאכזבו. שיחזרו עם כתמי קרם שיזוף, דפים מלאים בחול, והרבה זכרונות של ים כחול…
תחושה של סוף/ג’וליאן בארנס
האם מה שנותר בזיכרוננו הוא תמיד מה שראינו בעינינו? כמה פעמים אנחנו מתאימים, מקשטים ועורכים קיצורים ערמומיים בסיפור חיינו כדי שיתאים לצרכינו וילווה אותנו לכל חיינו? וככל שהחיים מתמשכים, מתמעטים האנשים שיכולים לערער על תיאורנו, להזכיר לנו שחיינו אינם חיינו, אלא רק הסיפור שסיפרנו על חיינו, סיפור שסופר אולי גם לזולתנו, אבל – בעיקר – לעצמנו.
אדריאן פיין מצטרף כצלע רביעית לטוני, המספר, ולשני חבריו, כולם מתבגרים בתיכון שמחכים שהחיים כבר יתחילו. אדריאן הוא מעט יותר רציני מהם אבל הרבה יותר חכם. את נעוריהם, על ההתעוררות המינית שמתלווה אליהם, מעבירה החבורה הקטנה במאבק סמוי על ליבו של אדריאן החכם באמצעות יומרה אינטלקטואלית, רכילות והומור. כשהלימודים מסתיימים נשבעים הארבעה להישאר חברים לכל החיים – וכל אחד פונה לדרכו.
עכשיו טוני בגיל העמידה. הוא תמיד ביקש לעצמו חיים שלא יטרידו אותו יותר מדי, ומבחינה זו הוא חושב שהצליח. מאחוריו קריירה, נישואים וגירושים מוצלחים והוא מסתדר עם כולם. הוא בוודאי לא ניסה לפגוע באף אחד. אלא שהזיכרון הוא אינו ארכיון מושלם. יום אחד הוא מקבל מכתב מעורך־דין שמודיע לו על ירושה בלתי צפויה ממקור לא צפוי: סכום כסף סמלי ויומן שכתב אדריאן פיין סמוך למותו. ניסיונותיו הנחושים לקבל לידיו את הירושה במלואה עולים בתוהו ומאלצים אותו לפשפש בעברו, לאמת ולהתעמת עם זיכרונותיו ועם מעשיו.
“תחושה של סוף”, זיכה את מחברו בפרס ה”מאן-בוקר” היוקרתי לשנת 2011.
מר בוטן/אדם רוס
דיוויד פֶּפּין מאוהב באשתו, אליס, מאז פגישתם הראשונה באוניברסיטה בסמינר על יצירותיו של אלפרד היצ’קוק. כעבור שלוש-עשרה שנות נישואים הוא עדיין אינו מסוגל לדמיין לעצמו חיים מאושרים בלעדיה – ובכל זאת מהרהר בכפייתיות במוֹתה. עד מהרה היא אכן מתה, ודיוויד הנסער הופך לחשוד המרכזי.
לצמד בלשים החוקרים את מותה החשוד של אליס יש ניסיון אישי רב בחידות מחיי נישואים: ווֹרד האסטרוֹל היה נשוי באושר עד שאשתו נפלה למשכב באופן יזום ותוקפני; וסאם שֶפֶּרד רגיש באופן מיוחד למורכבויות האשמה והתום של חיי הנישואים, שכן עשורים קודם לכן הורשע ואז זוכה מהרצח האכזרי של אשתו שלו. ועדיין, מתפקידם של גברים אלה לפענח את האמת, אף כשחלקו של פפין במותה של אליס הופך מבלבל יותר ויותר כשהם מקשרים אותו לרוצח שכיר משונה בשם מבּיוס.
מר בוטן חוקר באופן מתוחכם, מסעיר ומהפנט את הלב האנושי המסתורי תמיד, את הדחפים המתנגשים של אהבה ושנאה, ומציב אוסף של שאלות מרתקות. האם אפשרי להכיר מישהו באופן מלא, מוחלט? האם רצח ונישואים הם צדדים שונים של אותו מטבע, כשכל אחד ממוחזר לעד באחר? ומהי האמת המוחלטת לגבי אהבה?
אנשים מעדיפים לטבוע בים/ליאור דיין
סיפוריו של ליאור דיין עוסקים בסיטואציות בנאליות לכאורה, שפורצות לרגע את גבולותיהם, ומתרחקות מהצפוי והמוכר, לפעמים אפילו נודדות אל עבר הסוריאליסטי.
בלשון יומיומית פשוטה, שימוש נרחב בדיאלוגים והרבה מאוד הומור, מצליח דיין לספק לנו סיפורים הנטועים בהוויה הישראלית, ודמויות שרובן מוכרות היטב לקורא: זוג שעובר להתגורר ביחד, עיתונאי שמשתוקק להביא סקופ, חיילים ביחידה סודית ועוד.
אלא שבאמצעות הפיתול הבלתי צפוי בעלילה או תפנית פתאומית בהתנהגות אחד הגיבורים, מצליחים הסיפורים להאיר את הצד האבסורדי של החיים.
מי שאוהב לקרוא את הטורים של ליאור דיין במעריב יאהב לקרוא גם את הסיפורים שלו.
כשאלוהים היה ארנב/שרה וינמן
אלי מוד מעולם לא הרגישה שלמה בלי אחיה הגדול, ג’ו. ג’ו הוא שהבין מה קרה בין אחותו בת החמש לבין השכן הזקן שלהם שהיה מספר לה סיפורים עצובים על השואה, ולכן ג’ו הוא שהביא לה במתנה “חבר ראוי”, ארנב גדול שהם קוראים לו “אלוהים”.
מעתה והלאה “אלוהים” הוא הכתובת שלה בעתות מצוקה. זהו סיפורם של אח ואחות, סיפור הסודות והתקוות שלהם. .
זהו סיפור על ילדוּת והתבגרות, על חברויות ומשפחות, על ניצחונות וטרגדיות, ועל כל מה שביניהם. יותר מכול, זהו סיפור על אהבה בכל מופעיה
“סיפור נפלא וחכם על אהבה וחברות בשלל צורותיהן, על משפחה שלא תחומה בקשרי דם, ועל אובדן קשה ממוות. תתענגו עליו לאיטכם.” – בוקליסט
סיפור אהבה אמיתי עצוב במיוחד/גארי שטינהרט
ספר שבו התאהבות עשויה להציל עולם שלם מהתפוררות: בעתיד הקרוב מאוד, באמריקה הקורסת כלכלית וחברתית, עקב הסתבכות במלחמה עם ונצואלה, כשברחובות העיר שועטים טנקים של המשמר הלאומי, והנושה הסיני מאיים לעקל את המדינה…לני אברמוב , מחברו הגאה של מה שעשוי להיות היומן האחרון, הוא יצור מעידן אחר, אוהב לקרוא ספרים (או מוצרי מדיה כרוכים מודפסים, כפי שהם מכונים כעת). עובד בחברת “שירותים פוסט אנושיים” ומנסה לספק חיי נצח ללקוחותיה העשירים כקורח.
לני מאוהב ביוניס, צעירה אמריקנית-קוריאנית שהכיר ברומא, יוניס שסיימה תואר ראשון ב”אימג’ים” עם חטיבה ב”אסרטיביות” מנסה ליישם את כישוריה על מנת לשדרג את החנון העתיק. לני מנסה לשכנע את אהובתו החדשה שבעידן ללא אמות מידה או יציבות, בעידן שבו הרווקים קובעים בלחיצת כפתור את “הערך הזיוני” ואת שווי ה”יואן” של כל אחד ואחד, יש עדיין ערך לאהבה ואנושיות.
