כשאלוהים היה ארנב / שרה ווינמן

למה לאנשים טובים קורים דברים רעים?

איך אנשים טובים לוקחים את הדברים הרעים שקורים להם? ואיך הם נותנים להם להשפיע על החיים שלהם?

הספר המוזר והמאוד מיוחד של שרה ווינמן מנסה לענות על השאלות האלה ועוד הרבה אחרות.

זהו סיפורה של אלי, על משפחתה האנגלית שנפרסת משנות ה- 60 ועד כמעט היום, ועל מערכות היחסים המאוד אינטנסיביות שלה עם אחיה ג’ו, החברה הכי טובה ומוזרה שלה ג’ני פני, דודתה הלסבית וזקן מוזר שבא לגור בבית של ההורים שלה.

הכל מוזר בחיים של אלי. הבחירות שלה, הבדידות שלה, הצורה שבה היא אוהבת, האינטנסיביות של מערכות היחסים שלה עם האנשים הקרובים אליה שמבטלת כל מערכת יחסים אחרת שאין לה סיכוי להתקיים, ובעיקר צורת המחשבה שלה.

כי אלי היא מהאנשים הטובים שקורים להם ולקרוביהם דברים רעים. המון דברים רעים. אבל היא לא תמיד מסתכלת על זה ככה. והיא כנראה גם לא רואה את זה ככה.

הספר מתחיל כאשר סבם וסבתם של אלי וג’ו נהרגים בתאונת אוטובוס כשהם ממש קטנים. אמא שלהם נכנסת לדכאון קשה. אבל הדכאון הזה לא עובר לאלי, גם כשהיא מגלה שהיא תוצאה של הריון לא מתוכנן, וגם לא עובר לקורא של הספר בשום צורה.

“אם אלוהים לא יכול לאהוב אותי”, היא פותרת לעצמה את הבעיה, “אז ברור שאני צריכה למצוא  אחד שיכול.” אחרי שהיא משתפת את אחיה בעוד צרה שנחתה עליה, הכל אגב, באגביות ובקלילות שכלל אינה מתאימה לגודל הצרה, הוא מחליט להביא לה מישהו שיאהב אותה תמיד. המישהו הזה הוא ארנב המקבל את השם “אלוהים”.

אלוהים עוזר לאלי להתגבר על עשרות המכות הניחתות עליה ועל הקרובים לה בזו אחר זו, קטנות וגדולות, ולעולם לא נותן לה להכנס למלודרמה, או לפניקה.

הספר קולח, ומפתיע בכל דף. נדמה שהדברים המוזרים לא מפסיקים לקרות לאלי ולמשפחתה, אבל האוירה השולטת בספר היא אוירה נונשלנטית. כן, זה יכול לקרות לכל אחד. כי החיים הם בחירה. בעיקר הבחירה היא איך להתמודד עם הבעיות שלך.

ספר שגורם לך לחשוב, על הדברים הרעים והטובים שקורים לך בחיים, על הדרך שלך להתמודד עם הדברים האלה ולהשפיע על החיים שלך, על מערכות היחסים בתוך המשפחה ומחוצה לה, ועל האינטנסיביות שלהן, ובעיקר גורם לך לחשוב על אהבה, על החיים עצמם ועל הדרך המשונה שבה הם מתנהלים.

ובקשר לאלוהים, אני הייתי נותנת לו חמישה גזרים.

 

 

 

שתפו:

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

פוסטים אחרונים

הכל זה מלמעלה — התערוכה

לא. לא חזרתי בתשובה. אבל מי שעוקב אחרי קצת, בטח כבר יודע שבשנתיים האחרונות אני מצלמת עם רחפן תחת הכותרת #הכלזהמלמעלה.

הילדה הכי קטנה שלי בת 12!

הילדה הכי קטנה שלי כבר בת 12. כשחשבתי מה לכתוב לך, מצאתי בלוג שכתבתי בתאריך ה-8 בינואר 2012, בדיוק לפני 7 שנים. הוא נקרא “הילדה הכי

סליחה

סליחה, אפשר לבקש סליחה? כן בבקשה הגעת למקום הנכון אנחנו פתוחים כל יום בין תשע לשש ממי תרצי לבקש סליחה? סליחה, לא הבנתי “מהמקום”? “מחברו”?