סוף סוף יוצא לאור התרגום העברי של הספר הכי מדובר של השנה: “50 גוונים של אפור”.
למרות שהשם שלו כה אפרורי, ואולי דווקא בגלל זה, מדובר ברומן ארוטי על גבול הפורנו הלא רך.
הספר, שכתבה אריקה לאונרד, מפיקת טלוויזיה בת 49 מלונדון (שנראית כמו דודה!) תחת השם הבדוי אי. אל. ג’ימס עורר לא מעט שערוריות, שהגדולה שבהן לדעתי היא העובדה שהוכתר לאחרונה כספר הנמכר ביותר בבריטניה אי פעם!!! 5.3 מליון עותקים נמכרו מהספר, מהם 1.5 כ- e-book, שזה בפני עצמו שיא חדש!
שני ספרי ההמשך לספר, העלו את מכירות הטרילוגיה ליותר מ-12 מיליון עותקים, כאשר הספר הראשון בסדרה צעד במקום הראשון ברשימת רבי המכר במשך 16 שבועות!
בעולם הוא מכר כבר 40 מליון עותקים ועכשיו הוא יוצא גם בשפת הקודש. מי שלא יצליח לקרוא אותו, יזכה לעיבוד קולנועי עם סקרלט ג’והנסן ואנג’לינה ג’ולי אבל אני מניחה שבקולנוע זה יהיה קצת פחות בוטה.
אז מה הסיפור?
הספר, או למעשה טרילוגיית הספרים, המכונה “פורנו לעקרות בית נואשות” או “‘דמדומים בגירסת הסאדו” מספר את סיפורה של סטודנטית צעירה וכנועה והרפתקאות הסאדו-מאזו שלה עם גבר עשיר ומצליח שלוקח עליה בעלות, בכל המובנים.
המבקרים כמובן קטלו את הספר, את השפה הנמוכה שלו (תרתי משמע), את השוביניסטיות שלו, ואפילו את העובדה, שלמרות השפע הבלתי נדלה של תאורי המין הפזורים בכל דף בספר, בסופו של דבר הוא איננו פורץ דרך כלל ןנשאר בקלישאות המצויות של יחסי נשים גברים, הכמיהה לאהבה, לקשר, ואפילו רחמא לצלן, לנישואין.
אבל אי אפשר להתעלם מההשג חסר התקדים של כמות המכירות שהתרחש ללא הוצאת ספרים גדולה ומוכרת, ללא מסע פרסום וללא המלצה של אופרה ווינפרי.
אז אני שואלת אתכן בנות, מה גרם ל- 45 מליון נשים! (ההנחה היא שרוב הקוראות הן נשים) ברחבי העולם, מתוכן אני בטוחה אפשר למצוא גם כמה נשים אינטיליגנטיות, ואפילו כמה נשים שלוקחות את החיים שלהן די ברצינות, לקרוא את הספר בשקיקה כזאת ומיד להרשם בתור ארוך של המתנה לספרים הבאים??
אני בטוחה שחלק מההסבר טמון בעובדה שהספר פורסם בגרסתו הראשונית באינטרנט ואף אחד לא יכול היה לדעת מה את קוראת, ולהרים גבה לנוכח ההזדהות שלך עם בחורה צעירה שבוחרת להיות שפחת מין של גבר מבוגר ממנה ועשיר, או את התענינותך הרבה בפריטים כמו קשירות, אזיקים, שעוה חמה, שוטים ועוד כהנה צעצועי מין.
אבל הנה עוד הוכחה לעובדה המתחזקת כי הכוח עבר לפרטים, או לפרטות במקרה הזה, שלא נותנות לביקורות או להעדר פרסום מסודר להשפיע עליהן. העם, לפחות בעולם אמר את דברו.
ועכשיו הגיע תורנו, בלבנט, להשמיע את קולנו.
מעניין איך יגיבו הקוראות הישראליות לטקסט כמו:
“תמצצי לי, מותק, האגודל שלו לוחצת לי על הלשון, והפה שלי נסגר סביבו, מוצץ בפראות. לעזאזל, זה כל כך לא בסדר. לעזאזל, זה כל-כך עושה לי את זה”. (בינתיים בתרגום פרטי שלי)
קריאה מהנה! אני רוצה שנעשה עליו Book Club!
Saturday Night Live – Fifty Shades of Grey by BigBlueBruiser
