האדון שנפל לים הוא ספר קטן וכחול, בהוצאת זיקית הפרטית והמצויינת, שלא מפסיקה לפנק אותנו עם ספרים קטנים אבל גדולים.
את הספר הזה קראתי בחופשה על הים, אבל אני לא בטוחה שאני ממליצה לכם לעשות את זה.
זהו סיפורו של הנרי פרסטון סטנדיש, ג’נטלמן ניו־יורקי, נצר למשפחה אמידה מניו ג’רזי, סוכן בורסה מצליח, נשוי באושר לאישה מטופחת, מגדל שני ילדים מהג’ורנל וחבר בכל המועדונים הנכונים. הוא טיפוס שמרן, הגון, וחי עמוק עמוק בתוך הקופסא. החיים שלו כה צפויים ומשעממים, עד שיום אחד הוא מצליח לראות את זה בעצמו, שוקע בדכאון בלתי מוסבר, ובצעד אימפולסיבי ולא ברור, בורח הכרך המודני והסואן ומחייו המשמימים, ומוצא את עצמו משייט על ספינות תענוגות בין אי לאי בין חוף לחוף, בלי מטרה מוגדרת.
שם הוא לומד להנות מהשקיעות והזריחות, מטיול לאור הכוכבים, ממפגשים עם אנשים זרים, וממחשבותיו על “משמעות החיים”.
אבל כל זההוא רק סיפור הרקע לסיפור האמיתי. יום אחד, בעודו צופה בזריחה בהנאה רבה, ובעודו מהרהר ב”משמעות החיים”, הוא מועד מעידה אקראית על כתם שמן חלקלק ונופל לים.
את רוב הסיפור הוא מבלה בין ים לשמיים, צף על המים, מחכה לספינה שתחזור לקחת אותו או למותו, מה שיבוא קודם, ומהרהר ב”משמעות החיים”.
ספר שמעורר הרבה מחשבה, לא מומלץ לקרוא קרוב למקור מים.
