אם אנחנו כבר בענייני קריאה, רציתי להמליץ לכם על “אלכסון” – כתב עת דיגיטלי בעריכתו של דב אלפון, ששם לו למטרה, לדבריו, לעורר מחשבות.
הנה מה שהוא כותב על עצמו ב”אודות”:
אלכסון הוא כתב־עת דיגיטלי המפרסם מאמרים עבריים ומתורגמים בתחומי המדע, הפילוסופיה, התרבות והאמנות. אלכסון שואף לעורר מחשבה, כלומר בהכרח לעורר סקרנות, ושואב את השראתו האינטרנטית מכתב-העת “מחשבות” בעריכת צבי ינאי, אשר ישראלים רבים התפתחו מחשבתית בזכותו.
אלכסון רואה עצמו חלק מהומניזם כלל-עולמי במדיה הדיגיטלית וחתום על הסכמי שיתוף פעולה עם כתבי-עת דומים לו בעולם. אנחנו שואפים ליצור אנטיתזה לרעשים ולהפרעות האלימות שהרשת העברית כרגע מלאה בהם, לסיווג האוטומטי ונטול המחשבה, לטוקבקים של מלה אחת ולשנאות של העדר. גם אם הוא יהיה מעמיק, מלומד ואף אליטיסטי, אלכסון שואף להגיע לקהלים מגוונים והוא נגיש לכל קוראי העברית בארץ ובעולם והקריאה בו היא ללא תשלום.
אלכסון נוסד ביוזמתה של עמותת “מגדלור” ( יו”ר: יעקב בורק) ורואה אור במימונה. “מגדלור” שמה לה למטרה לעודד את יצירתם של תכני תרבות בת-זמננו בשפה העברית. העמותה מגייסת תרומות ומתנדבים אשר יסייעו ל”אלכסון” למלא שאיפות אלה.
ברשימת הכותבים תוכלו למצוא את: דב אלפון, חיים באר, יעקב בורק, חיים שפירא, עפרי אילני, שלומית כהן-אסיף, אורה נקש, דורון פישלר, יהושע קנז, אתגר קרת ועוד רבים וטובים.
הנושאים מגוונים ומשיטוט קצר העלתי את:
בנים אינם בוכים – אתגר קרת
הבן שלי, לב, מתלונן על זה שאף פעם לא ראה אותי בוכה. את אמא שלו הוא כבר ראה בוכה כמה פעמים, במיוחד כשהיא מקריאה לו סיפורים עם סוף עצוב. גם את סבתא שלו הוא ראה בוכה פעם, ביום הולדת חמש שלו, כשאמר לה שהמשאלה שביקש היא שתבריא. אפילו את הגננת שלו לב ראה בוכה כשהודיעו לה בטלפון שאבא שלה מת, ורק אותי לא. וכל העניין הזה גורם לי להרגיש לא נעים.
הילדה שהתחפשה לפייסבוק – בר חיון
עם כל ההתקדמות הטכנולוגית, המידע פחות ופחות סובל מחיצות. האם הפרטיות בעולם האמיתי תשרוד את זליגת המידע בסייבר ספייס?
שמונה פגישות עם סו – שי אספיריל
בערב גשום בעיר, אישה עצובה היציעה לגבר כוס שוקו. כעת, כשאתה עולה במדרגות באיטיות, משהו בך יודע שזו הפעם האחרונה שתראה את סו.
הבת התקשרה אליך לפני כמה שעות, ולמרות שזו הפעם הראשונה שאתם מדברים בטלפון, זיהית מיד את קולה. היא אמרה שסו מבקשת שתגיע.
התעכבת קצת, אך לאחר מספר דקות יצאת מהקליניקה ועלית על מונית עם מושבי עור מוכתמים בבוץ. ביקשת מהנהג שיעצור לך מתחת לבניין ההוא, אשר לידו עברת מדי פעם במרוצת השנים האחרונות, כשהיו לך סידורים בעיר. היית נוהג לעמוד מעבר לכביש, או לשבת בבית הקפה שממול, אשר בשלב מסוים נקבר ותחתיו צצה מסעדה טבעונית. בין הזקנות הצפודות שלגמו קפה והתחלפו בצעירים דקיקים שאכלו טופו ואורז בקארי, היית יושב ומביט בחלון שלא השתנה משך שנים. ידעת כי מאחוריו יושבת סו, לעתים בגפה, חושבת על הבן ומביטה בתמונות שלו, ולעתים עם הבת, שכעת פותחת לך את הדלת בפנים חתומים.
לבחור את המלחמות הנכונות – יעקב בורק
מחקרים חדשים מראים שתשוקותינו מתנגשות עם מטרות אחרות כמעט שמונה שעות ביום. הצלחתנו תלויה ביכולת לנהל נכון את המאבק התמידי הזה, בג’ונגל כמו בחיים המודרניים.
אבל הכי אני אוהבת את המדור: “הרעיון של היום”, שיש בו אסופה של קצרצרים מעניינים ומדליקים.
בקיצור זה מעמיק, זה מעניין, וגם ערוך ומעוצב נפלא.
