ספרים חדשים ומבטיחים לקראת שבוע הספר

לקראת שבוע הספר המתקרב, יצא מבול של ספרים חדשים אל המדפים. הנה רשימת הקניות שהכנתי לי מתוך אלה שנראה לי ששווים קריאה:

מפגש עם חוליית הבריונים / ג’ניפר איגן

“הזמן הוא בריון,” אומר בוס‏קו, כע‏ת גבר שמן וחולני בגיל הע‏מידה, לפנים זמר רוק ידוע ‏באנרגיות הפרוע‏ות ששחרר ע‏ל הבמה. וכע‏בור ע‏וד שנים רבות, המפיק המוזיקלי בני ס‏לזר, שגם הוא ראה ימים יפים יותר, יחזור ע‏ל האמירה הזאת באוזני ס‏קוטי, הגיטריס‏ט המופלא שאחרי ע‏שרות שנים בשולי החברה חושש לצאת שוב אל אור הזרקורים, ומוס‏יף: “אתה מתכוון לתת לבריון הזה לדרוך ע‏ליך?”

הספר שזיכה את איגן בפרס פוליצר לשנת 2011, מציג דיוקן מרתק של דור שם בעולם הרוק האמריקאי בשלושים שנה האחרונות. הספר מחולק ל 13 פרקים, שאינם מסודרים כרונולוגית, וכל פרק מתרכז בחייה של דמות אחת, שחייה כרוכים בחיי הדמויות מהפרקים האחרים.

אך לאיש אין מנוס ממפגש עם חוליית הבריונים שהיא הזמן. השאלה היא רק אילו משאבים ואילו מטענים מביא כל אחד מהגיבורים אל המפגש הבלתי נמנע הזה. ללא ספק מסע מרתק בזמן, ובעיקר בשאלה הכה רלוונטית איך אנחנו מתמודדים עם הזמן שחולף.

בדרך אלייך / קיונג סוק שין

רומן שני של הסופרת הדרום קוריאנית, שספרה הראשון, “בבקשה תשגיחי על אמא”, הפך לרב מכר, מבוסס על שנותיה של סוק שין כפעילה ב”דור 386″, תנועת הסטודנטים בדרום קוריאה שהביאה למהפכה הדמוקרטית בשנות ה-80.

זהו סיפורם של אנשים צעירים שהתבגרו בתקופה טרגית וסוערת – של אנשים שהשתוקקו להישאר יחד אולם מאורעות הזמן קרעו אותם זה מזה. ארבעה צעירים, המעורבים כל אחד בדרכו במאבק הסוער להפלת המשטר הצבאי בדרום קוריאה, נפגשים בסיאול. הם חולקים את אותם התשוקות והחלומות, ואט-אט הזרות הראשונית נעלמת ולובשת צורה חדשה: היא הופכת לחמימות, לקשרי חברות אמיצים, ולבסוף לאהבה ראשונה בעלת ניחוח משכר. אולם אף אחד מן הארבעה אינו חסין בפני השלכותיו של מאבקם לשנות את המציאות.

משפחת פאנג / קווין וילסון

משפחת פאנג הוא רומן הביכורים של קווין וילסון, שחי בטנסי עם בניו ואשתו המשוררת (ליה אן קאוץ’). זהו סיפורה האירוני, הטראגי, המצחיק והשנון של משפחת פאנג: ההורים קייבל וקמיל, אמני מיצג שרתמו את ילדיהם אנני ובאסטר (מוצגים א+ב) לחלק מיצירת האמנות שלהם. כיוון שמטרת היצירות היא להפר את הסדר הציבורי ולגרום לעוברים ושווים לפעול אין פלא שבריאותם הנפשית של באסטר ואנני מעט מעורערת, כמו גם יכולתם להתמודד עם חיים בוגרים, או עם הוריהם האמנים.

הספר בוחן במקביל את מערכות היחסים בין ילדים להוריהם, את השפעת האמנות על חיי היומיום ואת השאלה האם אנחנו אחראים לחיינו או רק שותפים סבילים לחייהם של הסובבים אותנו.

פרויקט רוזי / גרהם סימסיון

גבר יוצא לחפש אחר אישה שתאהב אותו ותינשא לו. לכאורה זה נשמע בנאלי, אבל לא כשמדובר בדון טילמן. דון הוא פרופסור מבריק לגנטיקה וגבר חכם וחטוב (בזכות אימונים קבועים ותזונה מבוקרת) – אבל כל הסימנים מעידים שהוא לוקה בתסמונת אספרגר. כלומר, יש לו יכולות מנטליות פנומנליות, אבל הוא סובל מקושי להשתלב בחברה ולהביע רגשות, דבר שיוצר לא פעם מצבים מביכים ומצחיקים מאוד.

העניינים מסתבכים עוד יותר כשדון מחליט למצוא בת זוג, ואף נוקט בגישה מדעית יעילה, ומרכיב שאלון המיועד למועמדות ל”תפקיד”. אלא שאז הוא פוגש ברוזי – “האישה היפה ביותר עלי אדמות”, לדבריו – שלחלוטין אינה עונה על דרישותיו המחמירות של השאלון, בשל איחוריה הכרוניים, נטייתה לצמחונות ואופיה העוקצני. בתחילה דון פוסל אותה על הסף, אך בהמשך הוא מצטרף אליה למסע לגילוי סוד משפחתי שמעיק עליה. כתוצאה מכך, שגרת חייו הקפדנית מתערערת, והוא נאלץ, לראשונה בחייו, להתמודד עם רגשות תסכול, כעס, דחייה ובלבול.

מאז “המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה” מאת מארק האדון, לא היה בספרות העולמית גיבור אספרגרי כובש לב כמו דון טילמן. כאן, בסיפורו של דון, נחשפת התמודדות של גבר מבוגר עם התסמונת, שמעוררת בקוראים מחשבות על האופן שבו כל בני האדם נושאים בתוכם לקות נפשית כלשהי.

זכויות התרגום של הספר נרכשו כבר ב 35 מדינות והוא הפך לאחד הרומנים המדוברים של 2013.

הבית האדום / מארק האדון

אחרי מות אמו, ריצ’רד — רופא בכיר בבית חולים — מחליט ליצור קשר עם אחותו אנג’לה לאחר שנים רבות של נתק, ומזמין אותה ואת משפחתה לשבוע בבית נופש על גבול ויילס. שבעה ימים של ארוחות משותפות, ישיבות ליד האח המבוערת, משחקי קלפים וטיולים בגשם.

אבל גם בשלווה של העמק מתחילות רוחות הרפאים להרים ראש. ההורים שהיו להם. מאהבים בעבר ובהווה. חברים, אויבים, קורבנות, מושיעים. ועל כל אלה משקיפה – ממקומה על הגבעה האפלולית שמעל הבית — קארן, בתה של אנג’לה שנולדה מתה.

הבית האדום עוסק ברגעים יוצאי־הדופן שבחיי היומיום ואורג את מילותיהם ואת מחשבותיהם של הגיבורים, של המתים שאיכלסו פעם את חדרי הבית הזה, של הבית העתיק עצמו ושל הנוף שבתוכו הוא שוכן.

“סיפור מורכב להפליא החודר אל נבכי נפשן של הדמויות… מבנה העלילה שאפתני ומרשים, והסיפור זורם בשטף.” יו-אס-טודיי

יומן של גוף / דניאל פנק

הגיבור חסר השם של “יומן של גוף”, גבר צרפתי שגר בפריז, כותב יומן מגיל שתים-עשרה עד גיל שמונים ושבע. אבל אין זה יומן רגיל. את כל רגשותיו, מעשיו, קורות העולם שסביבו ויחסיו עם חבריו ויקיריו, מתאר בעל היומן דרך זווית אחת ויחידה: מה הרגיש גופו.

“אני רוצה לכתוב את היומן של הגוף שלי משום שכולם מדברים על דברים אחרים,” אומר המספֵּר בצעירותו. “מי שכותבים יומן סתם, למשל לוּק או פרנסואז, כותבים על החיים ועל רגשות, סיפורים של חברוּת, אהבה, בגידה, הצטדקויות בלי סוף […] אני רוצה שבעוד חמישים שנה, לדברים שאני כותב יהיה אותו מוּבן. בדיוק אותו מוּבן!” וכך אנו, הקוראים, יוצאים עם הגיבור למסע חושפני ומרתק שנפרש על פני כשבעים וחמש שנה, ובתוך כך מתוודעים אל שלל חוויות חיים מסעירות – ואל גופנו שלנו.

בין עונג לכאב, בין עבודה במשרד לחגיגה במיטה, בין גיל ההתבגרות להפתעות הזִקנה, נפרשת ברומן קשת של דמויות בלתי נשכחות: האב שחזר פצוע ממלחמת העולם הראשונה, האומנת האהובה ויולֶט, לוחמת הרזיסטנס פאנְש, הרעיה האהובה מוֹנָה, הבת הציירת ליזוֹן, הנכד המחונן והפרוע גרגוּאר ועוד ועוד. את היומן מפקיד הגיבור בסוף חייו בידיה של בתו ליזון, כשלאורך פרקיו הרבים הוא שוזר הערות מחכימות, משעשעות ונוגעות ללב.

רעיון מבריק וביצוע מושלם הפכו את ה”יומן של גוף” לרב מכר בצרפת וברחבי העולם.

החיים של ליאונרד כהן / סילבי סימונס

הוא נולד בחליפה ועם כפית כסף בפה, והיה נער שמנמן ואוהב קומיקס, שלמד שלפריטה בגיטרה יש השפעה חיובית על בחורות. אחר כך הוא היה משורר מבטיח, ואז כותב שירים וזמר-יוצר מצליח, שהתפרסם עם קלאסיקות כמו סוזן, ציפור על תיל והללויה, אבל הגיע לשיא ההצלחה שלו רק כאשר היה באמצע שנות השבעים לחייו.

כמעט חצי מאה לאחר שהתפרסם עם סוזן מספרת עיתונאית המוזיקה עטורת הפרסים סילבי סימונס את הסיפור של ליאונרד כהן, מהזמרים וכותבי השירים החשובים והמשפיעים בעולם. ספרה עוקב אחר חייו, מילדותו במונטריאול, דרך צעדיו הראשונים בספרות ובמוזיקה, ועד חמש השנים שבהן חי במנזר בודהיסטי ליד לוס אנג’לס והקאמבק שעשה לאחר שהמנהלים שלו גנבו את רוב כספו.

ספרה של סימונס מתבסס על הארכיונים הפרטיים של כהן, ועל ראיונות עם כהן עצמו ועם כמאה חברים קרובים ורחוקים, מאהבות לשעבר, מוזיקאים ומכרים, שחשפו בפניה מידע שלא היה ידוע עד היום. בתוך כך הספר מספר את הסיפורים שמסתתרים מאחורי הלהיטים הגדולים של כהן, בוחן את השירה והפרוזה שלו, ומעמיד דיוקן שלם ומעורר מחשבה של אמן שיצירתו ממשיכה להלהיב עשרות מיליוני בני אדם בעולם כולו.

סילבי סימונס היא עיתונאית מוזיקה בולטת, המתעדת את עולם הרוק’נרול מאז שנות השבעים. היא ראיינה כמעט את כולם, ממייקל ג’קסון ועד מיק ג’אגר, ורשימותיה התפרסמו בכל עיתוני המוזיקה החשובים, בהם “מוג’ו”, Q ו”רולינג סטון”. עם ספריה הקודמים נמנים אוסף הסיפורים הקצרים “משונה מדי בשביל זיגי”, והביוגרפיות “סרז’ גינזבורג: חופן של ז’טונים” ו”ניל יאנג: השתקפויות בזכוכית שבורה”.

 

שתפו:

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

פוסטים אחרונים

הכל זה מלמעלה — התערוכה

לא. לא חזרתי בתשובה. אבל מי שעוקב אחרי קצת, בטח כבר יודע שבשנתיים האחרונות אני מצלמת עם רחפן תחת הכותרת #הכלזהמלמעלה.

הילדה הכי קטנה שלי בת 12!

הילדה הכי קטנה שלי כבר בת 12. כשחשבתי מה לכתוב לך, מצאתי בלוג שכתבתי בתאריך ה-8 בינואר 2012, בדיוק לפני 7 שנים. הוא נקרא “הילדה הכי

סליחה

סליחה, אפשר לבקש סליחה? כן בבקשה הגעת למקום הנכון אנחנו פתוחים כל יום בין תשע לשש ממי תרצי לבקש סליחה? סליחה, לא הבנתי “מהמקום”? “מחברו”?