הפרטים שהושמטו / תומס ה' אוגדן

unnamed (5)אני מתקשה לכתוב המלצה על הספר הכל כך עוצמתי הזה שתופס אותך בבטן מתחילת הקריאה ולא מרפה.

טולסטוי פותח את ספרו "אנה קארנינה" במשפט הידוע "כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו. אך המשפחות האומללות- אומללות כל אחת על פי דרכה".
תומס אוגדן, פסיכואנלטיקאי ידוע שכתב את הרומן הראשון שלו בגיל 68, נותן פרשנות אכזרית לאומללות של משפחת ברומפמן, משפחת חוואים בקנזס של שנות השבעים. להמשיך לקרוא

מאה ימים של אושר / פאוסטו בריצי

unnamed (14)לפני כשבועיים נפטרה קרן נהרי אחרי מאבק קשה וממושך אבל גם מלא אופטימיות ושמחת חיים נדירה במחלת הסרטן הארורה. קרן היתה חברה של חברות שלי ולא הכרתי אותה ממש לעומק, אבל היא היתה בחורה אמיצה ויוצאת דופן בהתיחסותה לחיים.
יום אחרי שנפטרה סיימתי לקרוא את הספר הזה שאני רוצה להמליץ לכם עליו. אני לא בטוחה שהוא מתאים לכל אחד. אבל לי הוא מתאים בול.

להמשיך לקרוא

הטבח / הארי קרסינג

‏‏unnamed (2) - עותקיום אחד מגיע לעיירה קוב איש מסתורי. הוא גבוה מאוד ורזה. מצויד בסכין מטבח ובספר מתכונים. הוא מתקבל לעבודה כטבח אצל אחת מהמשפחות העשירות בעיירה ועומד לשנות את חייה מהקצה אל הקצה. אף אחד לא מבין מה הוא רוצה, גם לא הקורא, אבל אתה בולע אותו כמו מתוך בולמוס.

הספר מחולק לשש מנות, כמו ארוחה טובה. את המנה הראשונה אתה אוכל בסקרנות, את השאר אתה כבר טורף, והקינוח משאיר אותך חסר נשימה.

להמשיך לקרוא

אז איך היה במידברן 2017 ? – חלום צלול

unnamed (5)הדבר הראשון שאתה פוגש כשאתה מגיע למידברן, לפני הפלאיה, ולפני המיצגים ולפני החברים זה את האבק. למרות שאולי זה לא מדויק. אבק יש בנוואדה. במידברן יש חול. וסופת החול שקידמה את פנינו כשרק נכנסנו עם האוטו בשערי הפלאיה (שזה הכינוי למתחם העגול שבו מוקמת העיר הקסומה לשבוע אחד בלבד) הזכירה לי את מה שאולי רציתי לשכוח.

כי המידברן הוא חוויה מופלאה שמיוצרת משילוב פלאי של יצירתיות מתפרצת, תחושת חופש מוחלטת המאפשרת לך לעשות מה שאתה רוצה ולהיות מי שאתה רוצה, בשילוב עם אמנות יוצאת דופן, מסיבות משובחות והמון חוויות משותפות עם אנשים שאתה נורא אוהב שחלק מהם מעולם לא פגשת, אה, וגם תנאי שטח קשים. את זה, כמו את כאבי הלידה, אתה נוטה לשכוח כשאתה מדמיין כמה כייף יהיה לך במידברן הבא. להמשיך לקרוא

סיפור כחול קטן

‏‏95f7aece8e8bdc04cb47b359360c1ef8 - עותק (2)אני לא יודעת אם סיפרתי לכם שבשנה האחרונה אני מתנסה בעוד כל מיני צורות של כתיבה. ואפילו לומדת את זה בצורה מסודרת. פרוזה. שירה. תלמידה.

אז הנה סיפור ממש קצר שכתבתי. מתאים להיום אז משתפת. אם בא לכם תכתבו לי מה חשבתם.

להמשיך לקרוא