שוב המון דברים לעשות השבוע וגם כמה דברים שחייבים מהר לקנות לשבועות הקרובים:
טלויזיה
לקחת את ההורים לברנינג מן, יס דוקו
אחרי שהספקתי לספר לכל מי שרצה או לא רצה לשמוע את החוויות שלי מהברנינג מן, הפסטיבל השנוי במחלוקת במדבר נבאדה: על כל המסיבות, המייצגים, המוזרים והמוזרות, הערומים והערומות, אבל גם על הקשיים, והאבק, והחום והקור, והלכלוך.. כולם שואלים אם אני חוזרת לשם שוב. ״עוד לא החלטתי״, אני משיבה. ״מה שבטוח הוא שזה קודם כל תלוי בחברה ובחבורה״. אז אם גם אתם מתלבטים בשאלה עם מי כדאי לכם לנסוע לברנינג מן, כדאי שתראו היום ביס דוקו את סרטו של בריאנט בסן, מוזיקאי קנדי חובב פסטיבלים שהחליט לקחת לשם את ההורים שלו וגם את אחותו לסוג של חופשה משפחתית לגמרי לא קלאסית. לא בטוח שזה סרט לכל משפחה, אבל הוא בהחלט מלמד כמה דברים מעניינים על משפחתולוגיות, על פתיחות, על קבלה ועל הפתעות שהחיים מזמנים לנו, אם רק נסכים לקחת. ״לקחת את ההורים לברנינג מן”, היום, א’, בשעה עשר ביס דוקו ושידור חוזר במוצ”ש בתשע.
כפולים, קשת
הרבה פעמים נשאלת השאלה איך יודעים אם סדרה היא טובה. אז התשובה היא ממש פשוטה: פשוט רואים שהיא טובה. קחו למשל את “כפולים” של קשת. בלי המון המון יחסי ציבור, בלי סצנות מרדף עמוסות ניצבים, ובעיקר בלי לנסות להעתיק סדרת מתח אמריקאית טובה, מדובר בתסריט ישראלי למהדרין, עם עלילה ישראלית מורטת עצבים שמדביקה אותך לכסא: בוקר בהיר אחד מתפרסמים דרכוניהם של 5 ישראלים רגילים ביותר, המואשמים בהשתתפות בחטיפתו של שר ההגנה האיראני ברוסיה המיוחסת למוסד הישראלי. אבל המוסד מכחיש כל קשר לחטיפה והשב”כ נדרש לגלות מי הם הישראלים האנונימיים האלה ואיך לעזאזל הם קשורים לעניין. משחק מצויין של כל השחקנים בראשות ישי גולן ומגי עזרזר בתור האזרחים התמימים או שלא, אנחל בונני בתור האזרח הממש לא תמים ומיקי לאון בליהוק מדהים כמפקד המבצעים בשב”כ, ובימוי מופלא של עודד רסקין אחד, מוסיפים לחגיגה, והנה קיבלתם סידרת מתח ישראלית מעולה. ימי רביעי בתשע בערוץ שתיים.
הצגות
העיר הזאת, מחזמר ראפ בלשי, צוותא תל אביב
קצת קשה להסביר את הקונספט, אבל אנסה: נתחיל מהקל: מחזה ובלשי: הסיפור הוא סיפורו של ג’ו, בלש ציני ומריר בעיר מושחתת ומנוונת, אשר נשבה בקסמיה של אשה מסתורית וזוהרת. היא מגיעה למשרדו ומשכנעת אותו לחקור את היעלמותה של אחותה. העלילה מסתבכת כאשר מתגלה שהאחות נרצחה, הבלש מתאהב במסתורית הזוהרת, שמתגלה כשקרנית, העלילה מסתבכת, כולל הסתבכותו של הבלש עם גורמי הפשע בעיר, אנשים מתים, נעצרים, הטוויסטים רבים, ובסוף העלילה נפתרת. ועכשיו נגיע לקשה: מחזמר ראפ. אם שמתם לב, הכתיבה יצאה לי קצת בחרוזים, וזה לא מקרי, כי מה שראיתי לא ממש עוזב אותי. הטקסט של ההצגה הוא מעשה אמנות של ממש והוא כתוב כולו בחרוזים, אבל כאלה מגניבים, לא ארכאיים, והוא משוחק-מושר בסגנון ראפ, שמלווה במוזיקה חיה על הבמה. סוג של הגזמה. אבל כזאת שעובדת. ומרשימה.
לכל הדבר הזה אחראים 3 יוצרים, שגם משחקים ושרים, בליווי שני שחקנים נוספים, וכולם כל כך כל כך מוכשרים. הם קוראים לעצמם “קבוצת ויקטור ג’קסון” שאומצה על ידי תיאטרון האינקובטור והם מציגים יכולות מוזיקליות נדירות, הומור משובח ומקוריות בלתי רגילה בכל המישורים של העשיה. אז עכשיו תראו את הטריילר, ואח”כ אולי תקחו את הילדים.
09.11, 06.12, 15.12 בצוותא ת”א.
תערוכות
נופשון – אהוד מרומי, המרכז לאמנות עכשווית
נופשון הוא פרויקט פרפורמטיבי בו הפך האמן את החלל התחתון של המרכז לאמנות עכשווית לזירת ״קופסה שחורה״ בה יתקיימו מספר רב של אירועים במדיות בימתיות מגוונות ככל האפשר: תיאטרון, מחול, מוסיקה, ומיצג. מרומי כתב מחזה לימודי ב- 5 תמונות, וכמו-כן יציג בחלל העליון של המרכז 5 פסלים חדשים, שבצורה פחות או יותר אבסטרקטית, קשורים למיקומם של הסצנות מהן מורכב המחזה. אלו הם מקומות של ״מעבר״ המוכרים לכולם: מעבורת, מעבר גבול, חדר במלון, חוף ים ואתר ארכיאולוגי. מקומות וסיטואציות הקשורים בו-זמנית לנופש, אך גם להגירה ולפליטות. כל זה ישמש את המשתתפים כבסיס וכנקודת המוצא לפעילותם.
אמנות ״השתתפותית״ פותחת אופקים חדשים למטרות היצירה האמנותית, מגדירה מחדש את מטרות היצירה האמנותית כמקום לשיתוף פעולה בין אנשים (בניגוד ליצירת האמנות שהיא ביטוי אישי של אמן יחיד) וממקמת את האמן בעמדה חדשה של מפיק, במאי, כוראוגרף ופעיל חברתי. מטרת היצירה הקולקטיבית היא להביא לשינוי חברתי ומודעות תרבותית בקרב הצופים והמשתתפים.
המרכז לאמנות עכשווית, רח’ צדוק הכהן 2א, פינת קלישר, ת”א
כי מה יודעת האות – כרמל אילן, הגלריה במרכז האקדמי ויצו חיפה
עוד תערוכה חדשה לחברתי הפוריה והכה מוכשרת כרמל אילן, הפעם בחיפה.
כרמל אילן “משחיתה” אנציקלופדיות, ספרים וכתבי עת, וגוזרת דפי טקסט לרצועות, אותן היא מקפלת ואינה מותירה מרחב לפענוח מקורם. במהלך שיש בו מהברוטליות, נגנזים בסיסי מידע קנוניים. מעט האותיות המבצבצות, נושאות מידע גנוז וצפון. ניירות שהיו פעם עץ, שהפכו לסיפורים שמישהו פעם סיפר למישהו, חוזרים לספר סיפור שהקריאה בו הופכת להתבוננות.
במה
“החור” של בת שבע, חוזרת לבמה במהלך נובמבר.
אחת העבודות השוות בעיני של אוהד נהרין ובת שבע, חוזרת לבמה המתומנת של אולם ורדה בסוזאן דלל וזאת הזדמנות מצויינת למי שפספס את היצירה הנפלאה הזו. נהרין משתמש בחלל יחודי כשחקן מרכזי, בפסקול מדהים ובעיקר ברקדנים הוירטואוזים שלו, כדי להעניק לקהל חוויה מיוחדת במינה. בגלל צורת הישיבה, הקהל מרגיש חלק מהיצירה וכל אחד יכול לבחור את נקודת המבט שלו: פחד ומתח, מיניות ותשוקה, חום וקור, ניכור ואהבה. לא משנה איך תסתכלו עליה, מדובר ביצירה מרתקת ומרגשת.. 10-20 לנובמבר.
פסטיבל הרמת מסך, מרכז סוזאן דלל
“מה המשמעות של ריקוד?” שואל האדם הפשוט, שאינו מבין על מה בכלל מדובר במחול, והתשובה היחידה שניתן לתת לו היא: “אישי היקר, אם הייתי יכול לומר לך מה המשמעות של זה, לא היה צורך שפלוני-אלמוני ירקוד את זה. הוא היה יכול בפשטות רבה הרבה יותר לכתוב לך את זה”. כך תיאר ב-1933 ג’ון מרטין, המבקר האגדי של הניו-יורק טיימס, את ייחודה של אמנות המחול.
פסטיבל הרמת מסך 2015 שיתקיים ב 11-21.11 במרכז סוזן דלל, תל אביב, ובתיאטרון ירושלים, הוא פסטיבל חשוב המאפשר לכריאוגרפים עצמאיים ליצור ולהציג עבודות חדשות. במסגרת הפסטיבל יועלו 13 עבודות חדשות במנעד רחב בין מחול המתמקד בתנועה ועד פרפורמנס מבוסס גוף.
פסטיבל tune tel aviv
פסטיבל וכנס המוזיקה Tune In Tel Aviv חוזר השנה בפעם הרביעית ויתקיים במהלך סופ”ש הקרוב (11-15 בנובמבר) בעשרות ברים ומועדונים בעיר. מטרת הפסטיבל היא לתת לאמנים ישראלים צעירים ההזדמנות לחשוף את מרכולתם המוזיקלית בפני מפיקים מחו”ל ועל הדרך אנחנו מרוויחים הופעות לוהטות.
שני הארועים הבולטים בעיני הם ארוע הפתיחה ביום חמישי ה 12.11 בהאנגר 11 עם הופעות של בלקן ביט בוקס, T.Y.P, רד בנד, עדי אולמנסקי ועוד, וארוע הסגירה בשבת בבסקולה עם הופעות של ג’ין בורדו, ויינברג & רוסו, פאניק אנסמבל, לוס כפרוס ונינט.
לקנות כרטיסים מראש
מינימל קומפקט תקיים בחודש ינואר שתי הופעות בבארבי. 20-21.1. הכרטיסים אוזלים במהירות. נא למהר.
ocd love – המופע החדש של שרון אייל ולהקתה L.E.V חוזר למס’ הופעות מצומצם 1-3.12 במחסן 2 ביפו ו 05.12 בסוזאן דלל.
