בדיוק היום לפני 40 שנה, ב- 31.10.75 הושמע לראשונה אחד השירים הכי הזויים בהיסטוריה של הרוק/פופ, ובוודאות השיר ההזוי הכי מצליח של כל הזמנים – רפסודיה בוהמית של להקת קווין.
ובתור מי שנורא מתעניינת בסיפורים שמאחורי המוזיקה, לא פחות מבמוזיקה עצמה, ניסיתי לגלות מה הסיפור שעומד מאחורי השיר הזה, אחת מקלאסיקות הרוק של כל הזמנים, שאני, כמו המון המון אנשים שאני מכירה, יודעת את כל המילים שלו אבל לא ממש סגורה אם אני מבינה על מה הוא בכלל.
אז קבלו 40 סיפורים שאולי לא ידעתם על רפסודיה בוהמית:
1. אז מה היה לנו כאן: טקסט דרמתי על מישהו שהרג מישהו והולך לספר לאמא שלו, גיבוב מילים מטורלל, חלקן בערבית ובג’יבריש, שילוב של ז’אנרים מוזיקליים שלא קשורים בעליל, הכולל בלדת פסנתר מרגשת (mama, just killed a man), אופרה מושרת עם 40 זמרים (he’s just a poor boy from a poor family), ורוק כבד שבמרכזו סולו גיטרה מכשף (so you think you can stone me and spit in my eye)
2. טקסט הזוי שאפשר להוציא ממנו ספר ציטטות שלם מסוג “הרוקר ההומו שמכר את הגיטרה שלו”. רק מתוך הבית הראשון הוצאתי את השורות הבאות:
Is this the real life? Is this just fantasy?
Open your eyes, Look up to the skies and see,
I’m just a poor boy, I need no sympathy,
Anyway the wind blows doesn’t really matter to me, to me.
3. אחת העובדות ההזויות לגבי השיר הזה הוא כמות האנשים שיודעים לשיר אותו בע”פ. אין לי נתון סטטיסטי בעניין הזה, אבל כל סקר ביתי שתעשו יראה לכם ש5-7 מתוך כל 10 אנשים בגילאים הרלוונטיים יודעים את כל המילים של השיר הזה.
4. אז אם אתם רוצים לדעת מה מצבכם בעניין הזה, לפני הכל בחנו את עצמכם: עד כמה אתם מכירים את המילים של השיר הזה:
5. לאורך השנים סירב פרדי מרקורי להסביר את משמעות השיר. “אנשים צריכים להקשיב לזה, לחשוב על זה, ואז להחליט בעצמם מה הוא אומר עבורם”.
6. הפרשנות הכי ישירה היא שמסופר על בחור צעיר שמואשם ברצח ועומד בפני חבר המושבעים. הוא מלא ברגשות אשמה על מה שעשה אבל יש לו גם לא מעט טענות כלפי אלה שמאשימים אותו, וכמובן כלפי החיים עצמם.
7. גירסאות אחרות של אותה פרשנות מדברות על אדם שרצח אדם אחר, מכר את נשמתו לשטן ופונה לאלוהים בעודו עומד בפני גזר דין מוות, או על רוצח בעל נטיות אובדניות, הנרדף אחר שדים ומספר את סיפורו בטרם יוצא להורג.
8. פרשנים רבים מקשרים את מילות השיר לרומן “הזר” של אלבר קאמי מ-1942, שבמרכזו אדם המבצע פשע אימפולסיבי וחווה הארה לאחר שמקבל גזר דין מוות.
9. הפרשנות היותר אישית גורסת שמדובר בסיפור יציאתו מהארון של פרדי, שניהל באותה תקופה מערכת יחסים ממושכת ומלאת עליות ומורדות עם אישה בשם מרי אוסטין. את אחת הבגידות המרכזיות בה הוא הקדיש לעובד בחברת התקליטים שלו, מה שגרם לו לייסורים קשים וגם לפחד מחשיפת הנטייה ההומוסקסואלית שלו. השורה: “Mamma Mia let me go” על פי הפרשנות הזו מופנית כלפי מרי.
10. ע”פ האגדה, וגם ע”פ שאר חברי הלהקה, כל השיר היה קיים במוחו של פרדי עוד בטרם הוקלט.
11. אל פי אותה אגדה, אף אחד, כולל חברי הלהקה, לא בדיוק הבין איך כל הדבר הזה אמור להשמע עד שנתקבלה הגירסא הסופית של השיר
12. פרדי כתב את כל השיר על פתקים ועל דפים קרועים מספרי טלפונים, וחברי הלהקה היו צריכים למלא את הפרטים החסרים.
13. במקור הוא נקרא “שיר הקאובוי”
14. השיר הוקלט ב-5 אולפנים שונים.
15. רק הקלטות השירה בשיר נמשכו 3 שבועות מלאים.
16. ה”ריף” המפורסם של הגיטרה בשיר נכתב ע”י פרדי מרקורי בעצמו – על פסנתר!
17. בעת הקלטת השיר ניגן פרדי באותו פסנתר שבו ניגן פול מקרטני בשיר היי ג’וד.
18. אבל מרקורי חשב שהוא נגן פסנתר גרוע ביותר ואף הפסיק לנגן בפסנתר בהופעות בשלב מסוים.
19. בזמן יציאתו לפני 40 שנה הוא נחשב לסינגל היקר ביותר שהוקלט עד אז.
20. עם אורך של 5 דקות ו- 55 שניות הוא נחשב כבעל פוטנציאל נמוך עד בלתי קיים להפוך ללהיט. אחד מהחושבים האלה היה אלטון ג’ון שאמר למרקורי שהוא מטורף כששמע שהולך להוציא את השיר לרדיו.
21. מצד שני, השיר “היי ג’וד” ארוך בדקה וחצי יותר..
22. מי ששידר אותו לראשונה היה די ג’יי קני אוורט מרדיו קפיטל ששידר את השיר במלואו 14 פעמים במשך סופ”ש אחד.
23. שבועות ספורים אחרי צאתו הוא שהה תשעה שבועות בראש המצעד הבריטי, שיא חדש באותה תקופה, והוחלף ע”י השיר “מאמא מיה” של להקת אבבא, שמוזכרת בשיר.
24. השיר הוצב 5 שבועות נוספים במקום הראשון במצעד הבריטי אחרי מותו של פרדי מרקורי ב 1991
25. השיר מדורג מס’ 3 בטבל הסינגלים הנמכרים ביותר בבריטניה בכל הזמנים, אחרי “Candle In The Wind” של אלטון ג’ון ו- “Do They Know It’s Christmas?”
26. בשנת 2000 הוא זכה בתואר שיר המילניום.
27. ב- 2002 ספר השיאים של גינס זיכה אותו בתואר הסינגל הבריטי הטוב של כל הזמנים.
28. הקליפ של השיר היה היחיד שזיכה את קווין בפרס בתחרות MTV Music awards
29. השיר גרם להמון קשיים בביצוע בלייב. בעיקר בגלל החלקים האופראיים ובחלק גדול מהמקרים חברי הלהקה עזבו את הבמה במהלך הקטעים האלו או שחילקו את השיר לכמה חלקים שנוגנו בנפרד או כחלק ממחרוזת.
30. כשהשיר יצא לשוק האמריקאי בתחילת 1976, הוא הגיע למקום התשיעי בלבד במצעד ה-100 של בילבורד.
31. גם כשיצא מחדש ב-1992, אחרי שזכה לתהילה מחודשת בעקבות השימוש שנעשה בו בסרט “עולמו של ווין”, בסצנת הנסיעה ברכב המפורסמת, הוא הגיע למקום השני בלבד.
32. בעת הצילומים לסרט פרדי מרקורי כבר גסס מאיידס וצוטט כאומר שכבר ימות לפני שיכבשו את השוק האמריקאי.
Nothing really matters,
Anyone can see,
Nothing really matters,
Nothing really matters to me
