בלוג

קראתי את הספר הזה כמו שמזמן לא קראתי. 250 עמודים בהרבה פחות מ- 24 שעות. עם הפסקות רק כדי לעשות את הדברים שמוכרחים. וסיימתי בלי נשימה.

שטפן צוויג הוא אחד הסופרים הכי אהובים עלי, ולכן כששמעתי שיצא ספר חדש שלו בעברית, בכלל לא היה אכפת לי שהוא מוגדר כטיוטה, או כפי שכתוב “טיוטת רומן מן העזבון”. דווקא מצבה הגולמי של היצירה והעובדה שאת סופה ניתן רק לדמיין, הופך את הספר הזה, השוזר את געגועיו למולדתו, את האכזבה שלו, פרטים ביוגרפיים מחייו ואת ההבחנות הפסיכולוגיות הדקות שלו, לסיפור קסום ועגום המאפשר התבוננות מאלפת על תהליך הכתיבה של סופר ענק.

זה לא ספר טיסה. זה לא רומן. זה לא ספר להעביר איתו את הזמן. מדובר במסע אל עמקי התודעה. סיפור העלילה, בלי ספויילרים, מתאר תעוד אובססביבי של גיבור הספר אדם קור, את מאורעות חייו בחמש שנים שלאחר “שבוע המטמורפוזה” שבתחילתו כל אדם בעולם מצא בפתח ביתו זוג נעליים שהתאים לו בדיוק במידה וגם בטעם. מהרגע שבני האדם נכנסים לתוך הנעליים שלהם מתחילה קטסטרופה עולמית הלקוחה מספרי המדע הבדיוני שבמהלכה נכבשת תודעתם של אנשים על ידי תודעות של אנשים אחרים, אנשים חולמים חלומות של אנשים זרים, וחלקם פשוט נעלמים, כאילו בלעה אותם האדמה. אדם קור הוא חוקר פרטי המתעסק באופן אובססיבי בתיעוד החיים שלו בהווה ובעבר, בגלל שהזכרון שלו, כמו עצם הקיום, התערערו באופן טראומטי וקיימת סכנה מוחשית להעלמותם באופן סופי בכל רגע נתון. מהו האדם ללא זכרונותיו?” היא אולי השאלה המרכזית העולה מן הספר הזה, ובתור מי שמגדירה את עצמה כ”אוספת זכרונות” מתעדת אובססיבית לא יכולתי שלא להתחבר אליה. ספר הזוי במובן הטוב, לא קל, שמעביר אותך מסע של חיפוש אחרי הנעדרים הפנימיים שלך, וגורם לך לחשוב, הרבה אחרי שסיימת לקרוא אותו. וזוהי אולי ההגדרה הכי טובה שיש לספר טוב.

אחד הדברים שהכי מרגשים אותי לפני נסיעה, הוא להכין לעצמי את רשימת הספרים שאקח איתי לחופשה. אז כן, אני יודעת שהרשימה הזו ארוכה, אבל כך גם החופשה. וחוץ מזה יצאו המון ספרים חדשים לכבוד השנה החדשה. אז אספתי המלצות מאחרים, בחרתי ספרים חדשים של סופרים ישנים ואהובים, והרכבתי את הרשימה הבאה. הנה היא לפניכם. מבטיחה כמובן לעדכן אחרי הקריאה מה באמת שווה ומה פחות, ואיזה ספרים הם בגדר חובת קריאה!

“החברה הגאונה” ו”הסיפור של שם המשפחה החדש” – קריאה חובה!

עזבו אתכן רגע מפמיניזם, בסוף בסוף כולנו רוצות להיות בשלניות על. קצת לפני או אחרי הרצון להיות כוסיות על, ובלי קשר להיותנו נשות קריירה, בנות

אין דבר שאני אוהבת יותר מספר טוב. (טוב, אולי יש עוד כמה) ואין דבר שאני אוהבת יותר מלכתוב. (כנ״ל). אז ספר ממש ממש טוב על