
איך נראה מקום העבודה הכי מגניב בעולם? – תעשו גוגל
בסקר האחרון של מקומות עבודה נחשקים בישראל, זכתה גוגל במקום הראשון. בביקור שערכתי במשרדים החדשים שלהם במגדלי אלקטרה, הבנתי גם למה. כשמציעים לך סביבת עבודה
בסקר האחרון של מקומות עבודה נחשקים בישראל, זכתה גוגל במקום הראשון. בביקור שערכתי במשרדים החדשים שלהם במגדלי אלקטרה, הבנתי גם למה. כשמציעים לך סביבת עבודה
לא סתם אמר רבי נחמן מברסלב: “כל העולם כולו גשר צר מאוד והעיקר, והעיקר לא לפחד, לא לפחד כלל”. כי פחד, הוא רגש מאוס, מעצבן,
אף פעם לא הייתי באמת מכורה לסם הלבן. בצעירותי רציתי מאוד להשתייך לחבורת הג׳אנקים שהחבר שלי היה אחד מהם, המכורים הכבדים, אז מאוד השתדלתי. הזרקתי
אף פעם לא הייתי חזקה בארועי בנות. אף פעם לא שלחו אותי לפנימיית בנות בשוויץ. אפילו לא לקייטנת בנות בגבעת אולגה. בצופים לא הייתי כי
איפהשהוא בין 2002 ל- 2005 כתב יאיר לפיד, הפוליטיקאי, הרץ לכנסת, עוד כשהיה רק כותב טורים מוכשר, את הטור הזה, על המדינה, אותה הוא כל
הבוקר של יום הבחירות תמיד מזכיר לי את הבוקר שבו אתה ממלא לוטו לקראת ההגרלה שתערך בערב. יום של תקווה. יום שבו אתה מסתובב עם
אומרים לא לשים את כל הביצים בסל אחד. בטח לא בתיק אחד. אומרים גם שבסוף לומדים רק בדרך הקשה. אז הנה ההוכחה שלי: הכל התחיל
נכון שבכל קיץ אומרים שהקיץ הזה הכי חם, ובכל חורף שהחורף הזה הכי גשום? ובכל תקופת בחירות שאין למי להצביע? אז השנה באמת הכי גשום,
היום יוצא לחנויות ספר הבישול של מיכל אנסקי, שנקרא “אוכל מהבית”. מיכל היא מאמינה גדולה בקשר שבין זכרונות הילדות שלנו לבין האוכל שגדלנו עליו.
אוקי. הגעתי לגיל שאפשר להתחיל. להתחיל? סקס כבר עשיתי. תודה לאל. ויש לי גם 3 ילדים בתור הוכחה. גם אלכוהול שתיתי. סמים ניסיתי. ורוקנרול אני
חברתי היוגיסטית כ’ נסעה לפונה בכדי להפגש עם בי.קיי.אס איינגר, המאסטר של השיטה המזוהה עם שמו, אבל על הדרך ביקרה גם באשראם של אושו, מאסטר גורו
שנת 2012 שמסתיימת היום היא תרוץ טוב לסיכומים ולהבטחות חדשות. כולנו עסוקים בלסכם לעצמנו בראש: מה הספקנו אתמול, איזה הבטחות לא קיימנו ומהם הרגעים הגדולים
השנה הבנתי שמה שאני הכי אוהבת זה לכתוב ולקרוא. לא בטוח באיזה סדר. בסוף היום, כשהייתי שואלת את עצמי מה היה החלק הכי כייפי של
זוכרים שכתבתי לפני שבוע שאף אחד לא רוצה לדבר איתי? אז מסתבר שזה לא ממש נכון. הנה, תראו מה קיבלתי במייל. מכתב ממישהי שדווקא ממש
בארוע התרמה שערכנו לפני כמה ימים, קיבלנו, בנוסף לתרומות, גם מגש של בראוניז מהחלומות, כזה שגם נראה נפלא וגם מתחסל בשניות, ואפילו לא נשאר כדי
אני רוצה לדבר אתכם על משהו. אני רוצה לדבר על זה שאף אחד כבר לא מדבר איתי יותר. כולם מסמסים בווטס, מצ’ותתים בצ’ט, ואם יש
כנס TEDx שהתקיים אתמול בירושליים הוא אחד הארועים שאני הכי אוהבת. חבורה של אנשים, מתכנסת ליום שלם של הרצאות מרתקות מפי מרצים ידועים ואנונימיים שהם
“אופוריה”, סדרת הטלוויזיה החדשה שכתב רון לשם וביימה דפנה לוין, שעלתה השבוע בהוט, היא אחת הסדרות הפרובוקטיביות שנראו כאן על המסך. הסדרה מספרת את סיפורם של בני נוער ישראלים, ששום
כן כן! ככה אראה כשאהיה זקנה. בת שמונים! אם אזכה כמובן. אבל זה בלי לקחת בחשבון את כל הבוטוקס, פילינג, הזרקות ומתיחות פנים שאעשה.
רגע לפני שהיא מאבדת את הזכיון שלה לערוץ 8, דוחסת חברת נגה תקשורת את כל הסדרות החדשות שלה לחודש האחרון על המסך. כולן עוסקות בדרך
חברים יקרים, הרשו לי לעדכן את רשימת ההופעות הכי טובות שראיתי בחיים. במקום הראשון: הרולינג סטונז! ולא, אני לא מעריצה שרופה. לא גדלתי על הרולינג
קשה מאוד לסכם את פסטיבל הפסנתר, אבל אם מוכרחים, אני נאלצת לעשות את זה באכזבה קלה. לא בגלל שלא היו מופעים טובים. חלקם היו ממש
שוב נקלענו לשיחה על זקנה, ועל מחלות ועל מה אפשר לעשות בכדי למנוע אותם. לא שבאמת אפשר למנוע את הזקנה אבל אולי את המחלות. בטח
אוף, לא יכולה לזוז, כואב לי כל הגוף, במיוחד הרגליים. הן לא זזות לי, הרגליים. המוח נותן להן פקודה לזוז אבל הן כאילו החליטו לעשות
כולם סביבי מדברים על יוגה, עושים יוגה. מתרגלים יוגה. תנוחות, אסאנות, מתפתלים, מברכים את השמש, את הירח, נושמים עמוק ולצדדים, מתוך הבטן וגם החוצה, מותחים
יום כיפור בפתח, אבל השנה, לא בא לי להתנצל. . לא בא לי להתנצל על הבחירות שלי בחיים, לא בא לי להתנצל על מה שאני
ראש השנה הוא זמן לסיכומים ולאיחולים. אז כשחשבתי מה אני רוצה שיקרה השנה, חוץ מהדברים הסטנדרטיים כמו: שלום כולל במזה”ת שיגרור פיזור הצבא מטעמי שעמום
בשנה שעברה פרסמתי כאן רשימה של 10 דברים שאני מאחלת לעצמי שיקרו במהלך השנה. לא הסתכלתי על הרשימה הזו במהלך כל השנה, נשבעת! ועכשיו, כשרציתי
לפני חודש העלה מגזין ווג סרטון ברשת שמתעד את הצילומים של לידי גאגא לשער של גליון ספטמבר. הסרטון חמוד, וזכה לחצי מליון צפיות, ומה שאני
מדובר בסיפור פשוט: אישה פוגשת גבר. מתחתנת. חיים נוחים. היא עובדת בעבודה שהיא לא אוהבת, אבל הוא אוהב אותה. הוא מצחיק. הוא רגיש אבל אין
כתבתי את זה בשנה שעברה, וכשחשבתי מה לאחל לילדים שלי לקראת שנת הלימודים החדשה, לא יכולתי שלא לחשוב שהנה עברה לה שנה, אבל בעצם שום
לקראת שנת הלימודים החדשה, חשבתי שכדאי להפסיק רק לקטר על מערכת החינוך המיושנת שלנו, ואיך היא צריכה להתחדש ולהתעדכן, וגם להציע איזו חלופה שאפשר ללמוד
לא. זה לא חלק מקמפיין הקורא לכם להגדיל את החזה, או להוריד שערות מהחזה או שום דבר שקשור לחזה. האמת, זה די ההפך המוחלט. הבלוג
היום הייתי בלוויה. תמיד אני בוכה בלוויות. לא, אני לא בן אדם דתי. אולי דווקא בגלל זה. משהו בארעיות הבלתי נתפסת שלנו בייקום הזה, העובדה
אחד הנושאים המדוברים היום ברשת הוא אלימות נגד ילדים. אלימות של מבוגרים נגד ילדים אבל גם אלימות של ילדים נגד ילדים. כולם מכירים את ילד
בוקר. השמש זורחת בכניסה לבית חולים איכילוב. ביקור חטוף של הבריאים במתחם החולים. אין כמו ביקור בבית חולים כדי להכניס את האדם לפרופורציה. מספיק לראות את
5 עובדות על עקבים גבוהים: 1. עקבים משדרגים את המראה של כל אישה בכל מצב. נקודה. 2. ככל שהעקב יותר גבוה כך הרגליים נראות רזות
השבוע פגשתי חברה שלמרות שאני ממש אוהבת, לא ממש יוצא לנו להפגש. “אני ממש כועסת עליך” היא אמרה לי. “עלי?” שאלתי, “לא ראית אותי ולא
הספירה לאחור בעיצומה. לא, לא לגמר של היורו 2012 אלא לחופש הגדול. הילדים שלי סופרים, אני סופרת, ובעצם כל בית ישראל מחשב קיצו לאחור. עוד שלושה ימים
“איך הזמן טס” הוא ביטוי שמשתמשים בו בדר”כ כדי להסביר ולתאר כמה התבגרנו, כמה הזדקנו, וכמה הזמן עובר מהר. וברוח התקופה הוא אכן טס. או
אם יש משהו שמאחד את כל ההורים באשר הם הוא רצונם להיות הורים טובים. למרות שיש אין סוף אסכולות של הורות שנובעות שקיומם של אין
אחרי שקראתי את כל העיתונים הכלכליים היום בקפידה, שלחתי מייל לצוות ה- v v vip שמטפל בי בחברת אורנג’ בזו הלשון: צוות יקר, קראתי בעיתון
כשהסתובבתי בתערוכת “צבע טרי” בשבוע שעבר, במיוחד בחלקים שהציגו עבודות צילום, לא יכולתי שלא לתהות מה יעלה בגורל הענף הזה, ובעיקר בגורלם של הצלמים המקצועיים
זוכרים את סדרת הדרמה הקודמת של דנה מודן “אהבה זה כואב”? אז מסתבר שאצל דנה אהבה זה עדיין כואב. כמעט 10 שנים אחרי הסדרה ההיא
אינסטגרם זו ההתמכרות החדשה שלי. למי שעוד לא מכיר מדובר באפליקציה חינמית לשיתוף תמונות, לאייפון ולאחרונה גם לאנרוייד שנמכרה ממש לא מזמן במיליארד דולר! לפייסבוק.
אומרים שכשמתבגרים, נורא חשוב לעשות דברים חדשים. זה מאמן את המוח. זה מחדש את התאים. בדרך חזרה מהביאנלה בונציה, חשבתי שבשלושה ימים האחרונים עשיתי המון
רודוס הוא האי הרביעי בגודלו ביוון, ואחד המתויירים ביותר. מי שחולם על חופשה קסומה באי קטן שאף אחד עוד לא גילה, ידלג בקלות על רודוס,
לא. לא חזרתי בתשובה. אבל מי שעוקב אחרי קצת, בטח כבר יודע שבשנתיים האחרונות אני מצלמת עם רחפן תחת הכותרת #הכלזהמלמעלה.
הילדה הכי קטנה שלי כבר בת 12. כשחשבתי מה לכתוב לך, מצאתי בלוג שכתבתי בתאריך ה-8 בינואר 2012, בדיוק לפני 7 שנים. הוא נקרא “הילדה הכי