זוכרים את סדרת הדרמה הקודמת של דנה מודן “אהבה זה כואב”? אז מסתבר שאצל דנה אהבה זה עדיין כואב.כמעט 10 שנים אחרי הסדרה ההיא ודנה מודן ממשיכה לחפש את האושר. ובעצם מי לא.
דנה היא אחת מיוצרות הטלויזיה הישראלית שאני הכי אוהבת. היא מצליחה לייצר סיטואציות ישראליות מדויקות, מצחיקות, בלי לגלוש לפאתוס או לגיחוך, ולמי שממש מחפש גם לייצר אמירה משמעותית על החיים שלנו כישראלים. היא לוקחת סיטואציות שכולנו מכירים, דמויות שכולנו מכירים, ומספרת את הסיפור שלהן בדרך משעשעת שיוצרת הזדהות ואמפטיה.
בסדרה החדשה שלה “אננדה” שפרושה בהודית “אושר עילאי”, היא יוצאת לחפש את האושר בהודו.
אמנם אי אפשר לקרוא לסדרה דקומנטרית, אבל היא בהחלט מבוססת על המציאות הפרטית של היוצרת:
אחרי גירושיה ממולי שגב, עורך “ארץ נהדרת”, נקלעה דנה למשבר והרגישה שהלכה לאיבוד. כמו הרבה ישראלים היא נסעה להודו לחפש את עצמה. כשהגיעה לשם היא פגשה שני בחורים זרים שלקחו אותה למסע מרתק ברחבי הודו שאיננה מוכרת לתייר הישראלי.
הסדרה, שמבוססת על הסיפור האמיתי מספרת את סיפורה של אנה, שמתכננת לנסוע להודו עם החבר, אבל הוא מוותר על הנסיעה ועליה ברגע האחרון, וככה והיא מוצאת את עצמה לבד בהודו, ועוד במקום הלא נכון.
במקום הלא נכון היא פוגשת שני ישראלים, (קייס נאשף ומשה אשכנזי) שכל דבר בהם זר לה לחלוטין, והם הופכים בעל כורחה לשותפיה למסע. בהמשך מסתבר שהם ערבים ישראלים, שלא ממש ששים לגלות לה את מוצאם. אבל כמו הכל אצל דנה, הערביות שלהם היא רק חלק קטן מהביוגרפיה שלהם שמוסיף עוד קצת צבע לסיפור. זה בשום אופן לא נדחף לחזית או הופך לדרמה פוליטית כבדה שמטפלת ביחסי יהודים-ערבים.
איכשהוא הכל זורם ומתנתב להיות חלק מהסיפור על החיים שלנו.
כן, אנחנו חיים בארץ דו לאומית.
כן, קורה שאנחנו מאבדים את הדרך לפעמים, אז אנחנו נוסעים להודו לברוח מכל הישראליות הזו ולחפש את עצמנו,
וכן, דווקא שם אנחנו מיד מתחברים לאותם ישראלים שברחנו מהם, ובמקרה של “אננדה” מדובר בטיפוסים קצת יותר צבעוניים וקיצוניים מכרגיל, כי בכל זאת מדובר בסדרת דרמה.
דנה, שמעידה על עצמה בסרט של “מאחורי הקלעים” שהיא לא אוהבת לשחק אלא רק לכתוב, משחקת בתפקיד הראשי בסדרה פשוט בגלל שהגיעה למסקנה שהיא תעשה את זה הכי טוב. ובגלל שבכל הקרירה שלה היא בעצם משחקת את עצמה היא אכן עושה את זה מצוין. בקלילות, באגביות, עם השפה הייחודית שלה ובגלל זה היא כל כך נוגעת ונוגעת ללב.
הצילום של רומן לינסקי מקסים ומעביר את הודו כמו שהיא בדיוק: יפה, צבעונית, מלוכלכת, רועשת ומלאה בהודים עם מבטא מצחיק.
מהפרקים הראשונים נראה שאנה תמצא בוודאי את האושר שהיא מחפשת, וגם אנחנו, בעיקר כי מתייחסים אלינו כאל צופים אינטיליגנטיים שנהנים מדרמה עשויה היטב.
אז אולי אנחנו לא נרחיק עד הודו בשביל למצוא את האושר העילאי, אבל לפחות עד הספה בסלון.
נמסטה!
הסדרה מוקרנת בהוט 3, בימי שבת ב- 21:30 וגם ב- VOD ב HD
מומלץ.
רוצים לקבל את הבלוג הבא ישירות למייל שלכם?
הרשמו לרשימת התפוצה
