פסטיבל דוקאביב ה- 14 יפתח ביום חמישי הקרוב, ה- 3 למאי, ויקרין כ- 80 סרטים דקומנטריים מהארץ ומהעולם, רובם בהקרנת בכורה ארצית, במשך 10 ימים מרוכזים.
הפסטיבל, שהוא פסטיבל הסרטים הדקומנטריים הגדול בישראל, מארח אנשי מקצוע מהארץ ומחו”ל ומהווה במה למפגשים בלתי אמצעיים בינם לבין עצמם ובינם לבין הקהל. לצד עשרות ההקרנות, מתקיימות שתי תחרויות מרכזיות של סרטים ישראליים ובין לאומיים, תחרות סרטי סטודנטים וכן כיתות אמן, וארועים מיוחדים ברחבי העיר.
אני אוהבת סרטים דקומנטריים כי בנוסף על המדיום הקולנועי הם נותנים לי הצצה, כמעט דתמיד מאוד מרגשת, על החיים האמיתיים של אנשים שאני לא מכירה. לא משנה אם זה סרט על תופעה חברתית, פוליטית, על אמנות או על מוזיקה, תמיד הוא מסופר על בן-אדם, או על קבוצה של אנשים ועל החיים האמיתיים שלהם, וגם קצת על היוצר של הסרט, שבהרבה מקרים בסרטים דקומנטריים לא נשאר רק מאחורי המצלמה. ועל זה כבר נאמר: “המציאות עולה על כל דמיון” ובמקרה של הסרטים הדקומנטריים גם בדר”כ נכון.
יאיר רווה מבקר הקולנוע כתב בבלוג שלו “סינימסקופ” על דוק אביב: http://blog.orange.co.il/cinemascope/?p=9599
“אמש קראתי את רשימת הסרטים הבינלאומיים שיוקרנו בפסטיבל דוקאביב של שנה זו – הפסטיבל השני בניהולו של סיני אבט – וכמות הפעמים שאמרתי לעצמו “פששש…” או “וואו”, למקרא הרשימה היתה הגדולה ביותר בתולדות הפסטיבל. למעשה, חלק גדול מרשימת הסרטים התיעודיים שרציתי לראות השנה נמצא שם. עד כדי כך שאני תוהה מה יישאר השנה לירושלים ולחיפה.”
אז הרכבתי עבורי, וגם עבורכם, את רשימת הסרטים והארועים שנראים לי הכי מעניינים (וגם נעזרתי קצת ברשימה של יאיר רווה..). ואם פספסתי משהו, אתם מוזמנים להוסיף:
הישראלים:
הנכה המאושר והבודהיסט המיוסר
יעל לא יכולה לסלוח ולא לשכוח. לאחר שאביה הורשע ונכלא באשמת התעללות מינית, היא מחליטה לשנות את חוקי המשחק ולהפסיק לגלם את הקורבן המשתתק והמבויש ומגישה תביעה אזרחית תקדימית נגד אביה. במקביל היא מחליטה לתעד את חייה ביומני וידיאו.
הבין – לאומיים:
איי וויי-וויי: לא מתנצל
סרט הפתיחה של דוקאביב, שמגיע מסאנדאנס וברלין, על האמן הסיני (שיצר את תערוכת הפיצוחים המדהימה בטייט-מודרן) שהמשטר הסיני מתנכל לו ועולם האמנות משתחווה לו.
מרינה אברמוביץ’ האמנית נוכחת
במשך ארבעה עשורים של יצירה, מרינה אברמוביץ’ הגדירה מחדש את גבולותיה ומשמעותה של האמנות באמצעות עבודות פרפורמנס מקוריות ונועזות. ב-2010, הקדיש לה המוזיאון לאמנות מודרנית בניו-יורק רטרוספקטיבה מקיפה, שבמסגרתה הציגה גם עבודה חדשה: כסא, עליו ישבה אברמוביץ’ דוממת במשך שלושה חודשים, מישירה מבט לעבר הכיסא שממולה – עליו הוזמן להתיישב המבקר במוזיאון. הסרט לוקח את הצופים אל תוך עולמה המרתק של אמנית שהגבולות המקובלים בין האמנות והחיים אינם חלים עליה.
ביל קנינגהם ניו יורק
בשנות השמונים לחייו, צלם האופנה האגדי של “הניו-יורק טיימס” לא עוצר לרגע. הצלם החרוץ נמצא בכל מקום: מאופנת הרחוב הוא מלקט טרנדים בזמן אמת כמו היה צלם מלחמה, ובאירועי הצדקה של האליטה הניו-יורקית – המצולמים הם אלה שרודפים אחריו. הסרט הפך לאחד הסרטים התיעודיים האהובים באמריקה בשנה האחרונה ואחד מהסרטים בשורט-ליסט לאוסקר האחרון.
קצב, חרוזים וחיים – מסעותיה של א טרייב קולד קווסט
קיו-טיפ, פייפ-דוג ועלי שאהיד מוחמד יצרו את אחד ההרכבים המשפיעים ופורצי הדרך בהיסטוריה של ההיפ-הופ. סרטו של מייקל רפפורט משחזר את סיפורה של הלהקה וחושף את הקרעים הפנימיים שהובילו לפירוקה המפתיע ב-1998. לצד חומרי ארכיון וראיונות נרחבים עם חברי ה”טרייב”, רבים מגדולי הז’אנר מופיעים בסרט ומתארים כיצד הלהקה השפיעה עליהם: “הביסטי הבויז”, “הרוטס”, “באסטא-ריימז” ועוד. למרות הרצון לשחזר את הצלחת העבר, המעקב של הסרט לאחר איחוד הלהקה ב-2008 מגלה שהמתחים הישנים בין חבריה עדיין קיימים.
כוכב השבלול
אם תשאלו את יאנג-צ’אן, הוא יספר לכם שהגיע מכוכב השבלול. יושביו של הכוכב הפצפון הם חירשים ועיוורים, ומכונים “שבלולים” משום שעליהם להסתמך על חוש המגע לבדו, באמצעותו הם גם מתקשרים. לפי יאנג-צ’אן, אף אחד בכדור הארץ לא הבין את שפתו, ואלמלא המלאכית שלצדו, בת זוגו והמתורגמנית שלו (סון-הו) הוא היה מאבד את אמונתו בחיים. “כוכב השבלול”, זוכה הפרס הגדול בפסטיבל IDFA האחרון, מציע התבוננות כובשת בחייהם המשותפים של יאנג-צ’אן וסון-הו.
מארלי
הוא אהב נשים, מריחואנה וכדורגל והיה גם מתומכיה הבולטים ביותר של התנועה הראסטפארית. אבל אהבתו הגדולה מכולן הייתה המוזיקה, והיא זו שהפכה אותו לאגדה עוד בחייו. ההשפעה העצומה של בוב מארלי כמוזיקאי וכנביא פוליטי-חברתי היא תופעה ייחודית בהיסטוריה של המוזיקה המודרנית. בסרט המקיף ביותר שנעשה עד כה על בוב מארלי מציג הבמאי עטור השבחים קווין מקדונלד את סיפור חייו של המוזיקאי האגדי והמהפכן, מתחילת דרכו ועד להצלחה הגלובלית.
שירלי האדומה
ביום הולדתה ה-100 נפגשה שירלי נוביק עם לו ריד, בן-דודה המוזיקאי כדי לדבר על העבר. עוד לפני שפעילותה החברתית זיכתה אותה בכינוי “שירלי האדומה” היא נאלצה לשרוד שתי מלחמות עולם – לאחר הראשונה היגרה מפולין לניו-יורק, ובשנייה נספתה משפחתה. ריד נותן לשירלי לספר את סיפור חייה, ומחבק אותה עם פסקול פרי עטו.
גרהארד ריכטר מצייר
גרהארד ריכטר נחשב לאחד הציירים החיים החשובים בעולם כיום, וסרטה של קורינה בלץ מספק הצצה נדירה ואינטימית אל תהליך עבודתו. בלץ עקבה אחר הצייר בקיץ 2009, כאשר עבד בסטודיו על תערוכה של ציורים מופשטים וגדולי ממדים. ריכטר מודה שנוכחות המצלמה מפריעה לו, אך נדמה שבעיניו הבעיה האמיתית היא הקומפוזיציה של הציור. במקביל להתבוננות במלאכת הציור המהפנטת, בלץ מעמתת את ריכטר עם רגעים מכוננים בקריירה שלו, הנפרשת על פני יותר מחמישה עשורים.
פול סיימון – תחת שמי אפריקה
25 שנה לאחר יציאת אלבומו “גרייסלנד”, מתאחד פול סיימון עם המוזיקאים הדרום-אפריקאים שהשתתפו ביצירתו – למופע מחווה ביוהנסבורג. האלבום, מהראשונים ששילבו את מוזיקת הפופ האמריקאית עם המקצבים שיצאו מדרום-אפריקה, עורר בשעתו סערה פוליטית. סיימון נסע לדרום-אפריקה תוך הפרה של החרם התרבותי שהטיל האו”ם על משטר האפרטהייד והואשם בזמנו על ידי תומכי החרם בפגיעה במאבקם הצודק. הסרט משחזר את הנסיבות שהובילו לשיתוף הפעולה הפורה והייחודי שעמד מאחורי האלבום, ומעמת את כוונותיו הטובות של סיימון עם הטענות של מתנגדיו.
מתערבים
לרגל השנה ה-20 ליציאת “אכטונג בייבי”, אלבומה החלוצי של הלהקה U2, יצא הבמאי זוכה האוסקר דיוויס גוגנהיים (“אמת מטרידה”) לשחזר בפרוטרוט את תהליך היצירה ואת הנסיבות שהובילו להקלטתו. גוגנהיים חוזר עם בונו, אדג’, לארי מאלן ואדם קלייטון לברלין, שם הוקלט האלבום במקביל לנפילת החומה, ומגלה שמאחורי סיפור ההצלחה של הלהקה הסתתר משבר יצירתי שאיים על אחדותה.
בריונות היא סוג האלימות הנפוץ ביותר ממנו סובלים קטינים בארה”ב. סרטו של זוכה פרס האמי לי הירש מעניק פנים אנושיות לסטטיסטיקה, ומראה מדוע התעוררה תנועה לאומית הדורשת טיפול דחוף בבעיה. הירש מאחד חמישה סיפורים על ילדים שהבריונות הרסה את חייהם. האם בתי הספר עושים די כדי למגר את התופעה? שאלה זו ואחרות עולות לדיון נוקב כאשר הורי הילדים מחליטים למחות נגד טרגדיה יומיומית זו, החוצה גבולות גיאוגרפיים, אתניים וכלכליים.
ארועים מיוחדים:
דוקאביב בנמל
הקרנות פתוחות וללא תשלום של סרטי מוזיקה בליווי סטים של DJs נבחרים. הארועים יתקיימו בטיילת העץ צפונית למזח, ואמצעי הקרנה וסאונד משובחים יהפכו את הארוע לחוויה יוצאת דופן.
- ראשון, 6/5, 20:00
מארלי Marley
בימוי: Kevin MacDonald
על העמדה: (A MAR SOUND (Hi Fi & Reality - שני, 7/5, 20:00
פול סיימון – תחת שמי אפריקה
בימוי: Joe Berlinger
על העמדה: DJ נדב אגמי - שלישי, 8/5, 20:00
Beats Rhymes & Life: The Travels of a Tribe Called Quest
בימוי: Michael Rapaport
על העמדה: Ori Shochat & Nechi Nech - רביעי, 9/5, 21:00
U2 – מהשמים ומטה From the Sky Down
בימוי: Davis Guggenheim
על העמדה: DJ יותם אבני
דוקואג’נדה
כינוס לקידום שיתופי פעולה בין ארגונים ללא מטרת רווח לבין יוצרי קולנוע וטלוויזיה בישראל, בהשתתפות מורי ורשבסקי, יועץ, מאמן וסופר שעוסק בתכנון אסטרטגי וביישומו בארגונים ללא מטרות רווח, ובחיבור הייחודי בין עמותות לבין עולם הסרטים הדוקומנטריים.
רביעי 9/5, 9:00 עד 17:00, סינמטק ת”א
דוקוצ’אלנג’
פרויקט קולנוע בינלאומי, המתקיים בישראל זו השנה הרביעית, ובמרכזו – תחרות ליצירת סרטים קצרים על נושא נתון ובזמן קצוב. לרשות יוצרי הקולנוע המשתתפים בתחרות עומדים 5 ימים בלבד כדי ליצור סרט דוקומנטרי באורך 4-7 דקות. נושא השנה: “גוף זר“
הקרנת בכורה חגיגית וחלוקת פרסים תתקיים ביום חמישי, 10.5, ב- 20.30 ב”דוקאביב בנמל”, על קו המים בנמל תל אביב.
דוקאביב מתארח
ביום ג’ ה- 8/5 – לאחר הקרנת הסרט Beats Rhymes & Life: The Travels of a Tribe Called Quest תתקיים מסיבת היפ-הופ במסגרת הליין Breakfast In America במועדון הברקפסט קלאב (שד’ רוטשילד 6).
לפרטים נוספים על כל הארועים ועל כל הסרטים, כולל מועדי הקרנה ורכישת כרטיסים, תמצאו באתר הפסטיבל: http://www.docaviv.co.il/
צפייה מהנה ומרגשת!
