לא. זה לא חלק מקמפיין הקורא לכם להגדיל את החזה, או להוריד שערות מהחזה או שום דבר שקשור לחזה.
האמת, זה די ההפך המוחלט. הבלוג הזה קורא לכם להשאר עם החזה שנתן לכם אלוהים, קטן או עם שערות, ופשוט לאהוב את עצמכם כמו שאתם!
זה גם לא בלוג על ציצים, למרות שזה בטח נושא יותר נחמד.
זה בלוג על פרופורציות.
השבוע קיבלתי המון בשורות לא טובות על מחלות. גדולות וקטנות ובינוניות. לא שלי. שלי בינתיים קיימות רק בדמיון, אלא של חברים קרובים ורחוקים. והדיון על הפרופורציות של החיים היה בלתי נמנע.
כשמקבלים בשורה לא טובה, היא נוחתת לנו על הראש כמו פטיש 4 קילו ענק. העולם שהכרנו מתרסק לנו בפנים.
מה זה משנה אם אנחנו לא גומרים את החודש
שיש כאלה שאין להם מה לאכול
מה אכפת לנו מהגזרות שביבי מנחית עלינו
או מהפצצה האיראנית
הפצצה שנפלה לנו על הראש עכשיו היא הרבה הרבה יותר מטרידה מהאיום האיראני הארטילאי, למרות שעל פניו הוא נראה יותר מפחיד. אבל הפצצה הזאת, גם אם היא יחסית קטנה, היא כאן ועכשיו, והיא כולה שלנו, יושבת לה ביננו ובין האנשים היקרים לנו מכל ומאיימת לאכול כל חתיכה של שמחת חיים, אושר ושלווה שחווינו אי פעם בחיים. הכל מתגמד.
אבל מסיפורים ששמענו כולנו, וזה רק מסיפורים, כי כרגע זה בכלל בכלל לא ברור לנו וגם לא נשמע הגיוני, הבנו שיש די הרבה אנשים בעולם ששרדו מקרים הרבה יותר קשים של מוות, מחלות קשות, תאונות ואפילו דברים ממש קלילים כמו בגידות, גירושין, פיטורים, או סתם מכות.
ותמיד אם נסתכל מסביב, נמצא אנשים שמצבם טוב יותר משלנו אבל גם המון אנשים שמצבם הרבה יותר גרוע משלנו.
אז אני אומרת לנשום עמוק, ולהסתכל רק על עצמכם בעיניים. הקושי יעבור, או שנתרגל לחיות איתו, ואפילו אולי נצליח לגלות כמה רגעי אושר שמבליחים דווקא מתוך החולשה או הכאב והם יהיו הרבה יותר יקרים ונוצצים.
