השנה הבנתי שמה שאני הכי אוהבת זה לכתוב ולקרוא. לא בטוח באיזה סדר.
בסוף היום, כשהייתי שואלת את עצמי מה היה החלק הכי כייפי של יום ה”עבודה” שלי, גיליתי שזה היה החלק של הקריאה והכתיבה. ספרים, עיתונים, וגם טורים, דעות, ואפילו סטטוסים (שווים) בפייסבוק.
דעות ורעיונות של אנשים שמציגים נקודת מבט מעניינת על רגע בחיים או על החיים בכלל, ובמיוחד כאלה שגם יודעים לכתוב את זה כל כך יפה.
מתה על הרגע הזה שבו אתה קורא את המילים הכתובות ומתחבר לרעיון, או לצורת הכתיבה, ובמקרים ממש טובים אפילו לשניהם, קורא משהו שמעלה על פניך חיוך, או דמעה, ורצון לשתף מישהו יקר במה שקראת, או לשמור אותו לעצמך.
את כותבי הטורים, כולכם מכירים. אני הכי אוהבת לקרוא את ניסן שור בטיים אאוט, את סייד קשוע בהארץ, את ליאור דיין במעריב ואת רענן שקד בידיעות.
אבל לרגל חגיגות השנה לבלוג שלי, רציתי לשתף אתכם בכמה בלוגים שאני ממש אוהבת לקרוא. חלקם גדולים ומוכרים וחלקם פחות. אני חושבת שגם אתם תהנו מהם. וחוץ מזה, תמיד כייף לפרגן.
עונג שבת http://haoneg.com/ וגם את תת הבלוג שלו http://sub.haoneg.com
בלוג המוזיקה הכי שווה שאני מכירה, שגם כתוב הכי שווה שאני מכירה. הנה לדוגמא מה שכתוב באודות:
“שמי הוא גַיאְחָה. מבטאים את זה גיא כמו גיא, חָה כמו חה. זה כינוי חיבה, כמובן, שמי המלא הוא גיאחפטומנסקרינשוטולנגגזאשחרנובלשטיין. חבריי הקרובים מכנים אותי בשם החיבה שהמציאו לי, גיא חג’ג’.
נולדתי ב-1982 ומאז לא נתקלתי בסיבה טובה במיוחד להפסיק. אני גר רוב חיי בגליל כי שם יש שקט, אבל לאחרונה מצאתי את עצמי במרכז הארץ. אני לא לגמרי מרוצה מזה, אבל יש אחלה הופעות. ערסים יקראו לי חנון וחנונים יקראו לי nOOb. מגניבים יקראו לי גיק וגיקים יקראו לי היפסטר (בואו נתפשר על גיקסטר?).
אני זולל מוזיקה כי יש לי כזה רעש בראש שאם יהיה מסביב יותר מדי שקט, אתפוצץ מהפרשי הלחצים.
פתחתי את העונג שבת כי אני לא שבע ממוזיקה לעולם, ובעיקר כי יש לי דחף בלתי נשלט של “בוא’נה, אנשים חייבים לראות/להכיר/לשמוע/לקרוא/ללקק את זה!” – עם הזמן, המון גולשים טובים התחילו לשלוח לי גם הם דברים מעניינים שבהם נתקלו, ורבים מהלינקים האלה נכנסים לעונג שבת. אם אתם נתקלים בלינקים מגניבים – שלחו אותם אליי.
אני לא מכיר את כל המוזיקה בהיסטוריה אז תתחילו להמליץ לי ותפסיקו להגיד “אתה בטח מכיר אז לא משנה” – אני לא מכיר, וזה כן משנה. לא קניתי את כל החולצות בת’רדלס (אבל אני בדרך!), אני קורא כל מייל ששולחים לי (גם אם לוקח לי זמן), יש לי זיכרון נורא ואיום, ואין לי שום מושג למה אני כל כך אוהב קרנפים (הם פשוט מצחיקים אותי נורא).
אין לי פייסבוק, או לינקדאין, או מסנג’ר. אבל יש לי כתובת מייל שתמיד פתוחה, וטוויטר“.
טאבולה ראסה http://tabularasa.haoneg.com/
אני ממש ממש לא אוהבת קעקועים, אבל ממש ממש אוהבת להציץ מדי פעם בבלוג הזה של עדי סברן שמאוד אוהבת קעקועים אבל אין לה משלה. אז היא מתעדת אנשים שיש להם, והרבה וגם את האנשים והסיפורים שמאחוריהם. קחו לדוגמא את הרשלה, בן 64 מרמת גן:
דודה פטוניה http://saloona.co.il/auntpetuia
לדודה פטוניה יש בלוג ב”סלונה”, זירת הבלוגים הכי שווה בסביבה, שיש לה תרומה משמעותית כל כך לקידום נושא הבלוגים בארץ, וגם לבלוג שלי הפרטי. את דודה פטוניה הכרתי דרך אימי עירון המנכ”לית האלופה של סלונה, ואנחנו גם חולקות ילדים באותה כיתה. אבל בעיקר אני אוהבת את הכתיבה שלה: כנה, מצחיקה וחמה.
הנה אחד שאני אוהבת במיוחד, ורק במקרה גם הוא קשור לקעקועים. קעקועים על הנפש.
http://saloona.co.il/auntpetuia/?p=726?ref=blog_main
פריזאית http://parisait.com
פריזאית של כנרת רוזנבלום הוא לדעתי אחד הבלוגים המוכרים בארץ. כולם מכירים אותו בגלל ההמלצות הנהדרות על פריז. אני אוהבת אותו בגלל הכתיבה ולא רק על פריז. קחו למשל את אחד הבלוגים שכתבה כנרת רוזנבלום, בעלת הבלוג, שפעם גרה בפריז, אבל היום אני כבר ממש לא בטוחה..
המטבח של סיון http://sivanskitchen.blogspot.com/
הכי הרבה, יש בארץ בלוגים של אוכל. ככה זה אצלנו. אנחנו נורא אוהבים לאכול, וגם לבשל. יש המון המון בלוגים טובים של אוכל. אפילו מצויינים. אבל אני הכי אוהבת את הבלוג של סיון. קודם כל בגלל שהיא חברה. וגם בגלל שהבלוג הזה הוא גם קצת בזכותי. אבל גם בגלל האוכל. שהוא בדיוק האוכל המדהים הזה שסיון מכינה למי שבא לבקר אותה במטבח המדהים שלה. וגם בגלל הטקסטים של רונה. והמון בגלל התמונות..
סינמהסקופ http://cinemascope.co.il/
“סינמסקופ”, הבלוג של מבקר הקולנוע יאיר רווה, נולד בינואר 1996 ב”זמן תל אביב”, כמדור דפוס. ב 2006 הוא עבר לאינטרנט ומכיל ארכיון עצום של כתבות, ביקורות ובעיקר המון המון מידע על סרטים, יוצרים וקולנוע בכלל מהאקץ ומהעולם.
אני אוהבת קולנוע, אוהבת את הכתיבה של רווה על הקולנוע, ובדר”כ מאוד מתחברת לדעותיו. בלוג שמתעדכן כל יום כמעט, והוא אוצר בלום של ידע בתחומו.
קבלו בהזדמנות הזו את סיכום הסרטים שיאיר רווה הכי אהב השנה בקולנוע:
http://cinemascope.co.il/archives/13255
בועז כהן – לונדון קולינג http://boazcohen.wordpress.com/
בועז כהן הוא מוזיקאי, עורך ומשדר ברדיו 88fm את תוכנית הבוקר הכי טובה ברדיו שלכם, כותב על צלילים וצללים, חוויות והזיות. חי בגני תקוה, חולם על אנגליה. זה אולי הבלוג שאני הכי אוהבת, בגלל שהוא משלב את שני התחומים שאני הכי אוהבת: מוזיקה וכתיבה.
הכתיבה של בועז כהן מרגשת בעיני, וגם ההבנה שלו במוזיקה. הנה בלוג על הביטלס, שהוא דוגמא מצויינת לשילוב המופלא הזה.
אז שתהיה שנת 2013 מלאה בחוויות קריאה!
