בלוג על עקבים גבוהים

5 עובדות על עקבים גבוהים:

1. עקבים משדרגים את המראה של כל אישה בכל מצב. נקודה.

2. ככל שהעקב יותר גבוה כך הרגליים נראות רזות יותר וגבוהות יותר.

3. השאיפה של כל אישה בעולם היא ללכת עם עקבים גבוהים ולהרגיש בנוח.

4. עקבים גבוהים זה ממש לא נוח. שתי נקודות. סימן קריאה.

5. כל מי שתגיד לי אחרת היא שקרנית עלובה.

עכשיו כל אחת צריכה להציב את עצמה על הסקלה שבין להראות טוב ולהרגיש בנוח לבין להראות טוב הרבה יותר ולסבול הרבה הרבה יותר! שלא לדבר על להעביר ערב ארוך של ריקודים אל תוך הלילה. אז מה יותר חשוב? להראות יותר או להנות יותר?

האמת שעד היום הצליחו כל מיני בנות למכור לי כל מיני סיפורים על עקבים. שזה ממש נוח להן, שזה ממש לא נורא, שהן הולכות עם עקבים גבוהים כמו עם נעלי בית, שזה עניין של הרגל, שזה אפילו יותר נוח להן מנעליים שטוחות. ואני, פתי שכמוני, איכשהוא קניתי את הסיפורים האלה וחשבתי שאולי באמת זה עניין גנטי, אולי זה קשור לצורה של הקרסול, ואולי באמת זה עניין של הרגל ואני פשוט עוד לא התרגלתי, והאמת איך אתרגל אם אני הולכת כל היום (והלילה) עם כפכפי ים..

אבל אז יצא לי להשתתף בכמה ארועי ערב ארוכים שחייבו קוד לבוש מאוד אלגנטי. אני, שבקושי יכולה לשרוד על עקבים גבוהים יותר מעשר דקות, וגם זה רק בישיבה, קניתי לעצמי נעלי עקב גבוהות אבל נמוכות יחסית והכנתי את עצמי לסיוט.

בתחילת הערב הראשון אכן פגשתי את חברותי לבושות במיטב המחלצות ונעולות בנעלי עקב לא נגמרים. אבל איפהשהוא באמצע הערב, חצי שעה אחרי תחילת המסיבה מצאתי את עצמי היחידה במסיבה עם עקבים! איך זה יכול להיות? כל חברותי האלגנטיות היו יחפות!!!

בערב השני חשבתי שכולן למדו לקח אבל הן שוב הופיעו עם סנדלי הסיכה באורך 15 ס”מ. מה לא עושים למען היופי. הדבר היחיד שקצת קילקל את המראה המושלם שלהן באותו ערב היה שלכל אחת היתה מוצמדת שקית קטנה ובלתי אלגנטית בעליל שכלל לא נראתה כמו תיק ערב של גוצ’י. “מה יש בשקית?” התעניינתי, “סנדלים שטוחות” היתה התשובה.

מסקנה: פעם הבאה שאת רואה כוסית גבוהה ורזה עם עקבי סטילטו של 12 ס”מ, שנראית מדהים, את יכולה להיות בטוחה שהיא סובלת רצח!! ולהרגיש טיפה יותר טוב עם עצמך.

(הבלוג הזה נכתב עם רגליים יחפות וכואבות)

שתפו:

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

פוסטים אחרונים

הכל זה מלמעלה — התערוכה

לא. לא חזרתי בתשובה. אבל מי שעוקב אחרי קצת, בטח כבר יודע שבשנתיים האחרונות אני מצלמת עם רחפן תחת הכותרת #הכלזהמלמעלה.

הילדה הכי קטנה שלי בת 12!

הילדה הכי קטנה שלי כבר בת 12. כשחשבתי מה לכתוב לך, מצאתי בלוג שכתבתי בתאריך ה-8 בינואר 2012, בדיוק לפני 7 שנים. הוא נקרא “הילדה הכי

סליחה

סליחה, אפשר לבקש סליחה? כן בבקשה הגעת למקום הנכון אנחנו פתוחים כל יום בין תשע לשש ממי תרצי לבקש סליחה? סליחה, לא הבנתי “מהמקום”? “מחברו”?