כשהסתובבתי בתערוכת “צבע טרי” בשבוע שעבר, במיוחד בחלקים שהציגו עבודות צילום, לא יכולתי שלא לתהות מה יעלה בגורל הענף הזה, ובעיקר בגורלם של הצלמים המקצועיים בעידן האינסטגרם. שהרי, אם כל ילד, יכול באמצעות אייפון וכמה אפליקציות מגניבות שעולות ביחד פחות מ- 5 דולר, להוציא תחת ידיו צילומים כל כך מדהימים, אז מה הטעם ללכת ללמוד 4 שנים להיות צלם, לקנות מצלמות מקצועיות באלפי שקלים ולהאבק על חייך בתחום הכל כך תחרותי הזה.
כי כשמסתכלים על האינסטגרם, (וגם על הפייסבוק אבל זה כבר לא ממש נחשב), רואים דברים די מדהימים. אז נכון שלא כל תמונה שאמא שמצלמת את הבן שלה, או את החתול שלה, או את הכביסה שתלתה לייבוש על החבל, היא יצירת מופת, אבל אני חייבת להודות, שיש שם אנשים עם עין רגישה, עם קריאטיביות מטורפת וכנראה כשרון רב שיוצאות להם תמונות לגמרי לגמרי מדהימות.
אז מה יעלה בגורל הצלמים המקצועיים? במילא בכל חתונה של 500 מוזמנים, 450 מהם מסתובבים עם האייפונים שלהם ומצלמים ללא הכרה את הכלה וגם את החתן בכל פוזה אפשרית. בטוחה שאיזה סטאראפיסט צעיר יושב לו עכשיו באיזה בית קפה ומתכנת לנו אפליקציה שבה כולם יוכלו לעבד לדעת את התמונות שצילמו ולהעלות אותן לאתר אחד שבו ירוכזו כל התמונות שצולמו בחתונה, ושלום על ישראל. אה, יש כבר כזה? ידעתי.
בעודי מהרהרת הרהורי חורבן ושבר, נתקלתי באתר החדש של עדי.
עדי היא צלמת (מאוד מקצועית, יש לומר) ולאתר שלה קוראים present.
אני פגשתי אותה, כשהחלטתי לקראת הבר מצווש של הבן שלי שגם לי מגיעה מתנה, בכל זאת, גם אני הגעתי עד הלום וכו’. אז החלטתי להצטרף לגל בנות המצווש שעושות לעצמן “בוק” לרגל הארוע, ולעשות גם לעצמי “בוק” שכזה. טוב, לא בדיוק רק לעצמי.
בכל מקרה, ככה בדיוק הכרתי את עדי ואת ה”מתנה” המדהימה שהיא נותנת.
תראו מה עדי כותבת על עצמה באתר שלה:
“בצילום יש כמעט את כל מה שחשוב לי בחיים. אנשים, רגשות, אסתטיקה, אמנות ואינטימיות.
לא במקרה, בחרתי להכניס את האהבה הזו הביתה. התחתנתי עם צלם (חתיך)
והמצלמה עבורינו הפכה לעוד ילד בבית.
בתמונות אני שומרת רגעים.
חיי משפחה, ילדים ומותגים זוכים לכבוד שאני חושבת שמגיע להם, משאירים עקבות ממוסגרות בזמן שרץ ומתחלף כל כך מהר.
אני צלמת כבר 11 שנים והסיבה העיקרית בזכותה החלטתי לצלם הייתה הרצון לעצור את הכל. לא לתת לחיים להגמר. כך גם הגיעה לעולם Present”.
וכאן בעצם נכנסת היכולת המופלאה של עדי, בעיני, להכנס לחיים של משפחה שהיא לא מכירה לכמה שעות טובות, ולתפוס, דווקא את הרגעים הרגילים של החיים, ככה סתם ביום של חול, ביחד ולחוד.
התוצאה המתקבלת מבעד לעדשה של עדי, לא דומה לשום תמונה שתראו באינסטגרם, או בקובץ התמונות באייפון שלכם, גם אם תשתמשו באלף תוכנות עריכה.
החוויה הזו אמנם לא זולה, אבל בסופה מתקבל ספר צילומים שתופס אולי רק כמה רגעים, אבל משמש מזכרת לכל החיים, שלא לדבר על אספקה שוטפת של התמונות הכי יפות ליום המשפחה בגן.
מומלץ גם בתור מתנה למישהו או מישהם שממש אוהבים.
