החיים קצרים

קטגוריה: החיים קצרים

ארז בחור כארז – הלך לבלי שוב

השבוע איבדנו חבר יקר, שהמחלה הארורה הזאת, הסרטנית, לקחה. ככה סתם. בלי שום סיבה. חוץ מאכזריות טהורה. ארז לא היה רק חבר, אלא זה שבזכותו

לא לפחד מהפחד

לא סתם אמר רבי נחמן מברסלב: “כל העולם כולו גשר צר מאוד והעיקר, והעיקר לא לפחד, לא לפחד כלל”. כי פחד, הוא רגש מאוס, מעצבן,

סיכום 2012 והבטחות ל 2013

שנת 2012 שמסתיימת היום היא תרוץ טוב לסיכומים ולהבטחות חדשות. כולנו עסוקים בלסכם לעצמנו בראש: מה הספקנו אתמול, איזה הבטחות לא קיימנו ומהם הרגעים הגדולים

דיאלוג עם הזמן שעובר

  כן כן! ככה אראה כשאהיה זקנה. בת שמונים! אם אזכה כמובן. אבל זה בלי לקחת בחשבון את כל הבוטוקס, פילינג, הזרקות ומתיחות פנים שאעשה.

יוגה – אם לא בתרגול, לפחות במילים

כולם סביבי מדברים על יוגה, עושים יוגה. מתרגלים יוגה. תנוחות, אסאנות, מתפתלים, מברכים את השמש, את הירח, נושמים עמוק ולצדדים, מתוך הבטן וגם החוצה, מותחים

סליחה, לא מתנצלת

יום כיפור בפתח, אבל השנה, לא בא לי להתנצל. . לא בא לי להתנצל על הבחירות שלי בחיים, לא בא לי להתנצל על מה שאני

איחולים לשנה החדשה אבל ממש בקטנה

ראש השנה הוא זמן לסיכומים ולאיחולים. אז כשחשבתי מה אני רוצה שיקרה השנה, חוץ מהדברים הסטנדרטיים כמו: שלום כולל במזה”ת שיגרור פיזור הצבא מטעמי שעמום

שנה חדשה – משאלות חדשות (תשע”ג)

בשנה שעברה פרסמתי כאן רשימה של 10 דברים שאני מאחלת לעצמי שיקרו במהלך השנה. לא הסתכלתי על הרשימה הזו במהלך כל השנה, נשבעת! ועכשיו, כשרציתי

אם יש גן עדן, זה בטח כאן

החגים מתקרבים, וכולם נוסעים.. נוסעים… נוסעים… או לפחות חולמים על מקום לנסוע אליו, שנראה כמו גן עדן, ויש בו הרגשה של גן עדן. אז תרשו

יש לי מחלה. מחלה קשה.

בוקר. השמש זורחת בכניסה לבית חולים איכילוב. ביקור חטוף של הבריאים במתחם החולים. אין כמו ביקור בבית חולים כדי להכניס את האדם לפרופורציה. מספיק לראות את

תמונות של החיים

כשהסתובבתי בתערוכת “צבע טרי” בשבוע שעבר, במיוחד בחלקים שהציגו עבודות צילום, לא יכולתי שלא לתהות מה יעלה בגורל הענף הזה, ובעיקר בגורלם של הצלמים המקצועיים

מה עושים כשלא עושים כלום

כל כך הרבה פעמים שואלים אותי מה אתם עושים שם בחופש, שאין בו בכלל מה לעשות. מה אתם עושים שם כל כך הרבה זמן? אז

תמונות מגן עדן (התאילנדי)

אומרים שתאילנד התקלקלה. אומרים שהאיים זה כבר לא מה שהיה פעם. כבר לא פיסת חוף זרועה עצי קוקוס ומים צבועים טורקיז. שהכל התמלא תיירים, בסטות,

אני? פורים? – הכי שמח ומבדח

גם חג פורים מחלק את העולם לשתי קבוצות לא שוות: אלה שאוהבים להתחפש ואלה ששונאים, ולא צריך להיות גדול בתורה כדי לדעת איזה קבוצה יותר

להנות מהדרך

את רוב חיינו אנחנו מעבירים בלחכות לאיזה שהוא ארוע. לחופשה הבאה. לפגישה החשובה שתתקיים בעוד שבוע. ליום שישי. ליום שבת. שיגיע כבר החופש הגדול. שיגמר

תמיד יש פעם ראשונה

את זה שהבן שלי חוגג בר מצווה בקרוב אתם בטח כבר יודעים, כי אני חופרת על זה ללא הפסקה ובכל מקום אפשרי. ביהדות אומרים שזהו

רק להרים את הראש

את רוב חיינו הבוגרים אנחנו מעבירים בלהסתכל קדימה, או למטה. להסתכל קדימה בשביל שנראה לאן אנחנו הולכים, לתכנן, להמשיך, להספיק. להסתכל למטה כדי שלא נתקל

להיות או לא להיות – לבד

הגליון האחרון של “ליידי גלובס” מדבר בשבחי ה”לבד”. “הרבה אנשים, קולות וגירויים הם הסחת דעת אדירה” אומרת ורד שרון ריבלין, כשהיא מצפה לסופ”ש הרגוע שלה

ללחוץ על הפלוס

אתמול היו אצלנו חברינו הטובים ע’ וי’. פעם היינו מאוד מאוד קרובים. על תקן משפחה. בתוקף השינויים שמזמנים לנו החיים, היום אנחנו כבר קצת פחות,

שנה חדשה – משאלות חדשות

בדיוק לפני שנה, לקראת השנה החדשה, חשבתי שזאת הזדמנות מצוינת להכין לעצמי מן רשימה כזאת של 10 דברים שהייתי רוצה לעשות השנה. מבחינתי, זה בדיוק הזמן

לפעמים חלומות מתגשמים…

בגיל הילדות אתה חולם על אופניים חדשים או על ברבי כלה, או אם אתה יותר מעודכן על פלייסטיישן 3 ואייפד 2 או להיות כוכב בערוץ

אז איך לעזאזל חיים את הרגע?

החיים כל כך קצרים –  צריך לחיות את הרגע. השבוע האחרון של דצמבר היה עדות מצמררת למשפט הזה: חבר שנהרג בתאונת דרכים, תינוק של חברים

להיות או לא להיות – חברותית!

לרגל יום הולדתי המתקרב שבטח חל כבר בינתיים, ישבתי וחשבתי. מה עשיתי יותר טוב, מה עשיתי יותר גרוע, ממה נהנתי, איך השתנתי. כן, אתם צודקים,

מה עושים כשלא עושים כלום

כל כך הרבה פעמים שואלים אותי מה אתם עושים שם בחופש, שאין בו בכלל מה לעשות. מה אתם עושים שם כל כך הרבה זמן? אז

שנה חדשה – משאלות חדשות (תשע”ג)

בשנה שעברה פרסמתי כאן רשימה של 10 דברים שאני מאחלת לעצמי שיקרו במהלך השנה. לא הסתכלתי על הרשימה הזו במהלך כל השנה, נשבעת! ועכשיו, כשרציתי

פוסטים אחרונים

הכל זה מלמעלה — התערוכה

לא. לא חזרתי בתשובה. אבל מי שעוקב אחרי קצת, בטח כבר יודע שבשנתיים האחרונות אני מצלמת עם רחפן תחת הכותרת #הכלזהמלמעלה.

הילדה הכי קטנה שלי בת 12!

הילדה הכי קטנה שלי כבר בת 12. כשחשבתי מה לכתוב לך, מצאתי בלוג שכתבתי בתאריך ה-8 בינואר 2012, בדיוק לפני 7 שנים. הוא נקרא “הילדה הכי