הגליון האחרון של “ליידי גלובס” מדבר בשבחי ה”לבד”. “הרבה אנשים, קולות וגירויים הם הסחת דעת אדירה” אומרת ורד שרון ריבלין, כשהיא מצפה לסופ”ש הרגוע שלה עם התה והלימון והספרים הישנים.
גם אני נהנית מהלבד שלי, וצורכת אותו בשפע. לקרוא. לכתוב. לחשוב. להנות מהלבד שלך עם עצמך. כי בעצם, רק כשאתה לבד אתה יכול להיות ב 100% אתה. בלי מסכות, בלי זיופים, בלי התפשרויות. פשוט אתה. אוהב סרטי בורקס, או סרטים כחולים, אוהב לשתות קפה נמס של פעם בשלוקים גדולים.
“אדם בתוך עצמו הוא גר.
לפעמים עצוב או מר הוא,
לפעמים הוא שר,
לפעמים פותח דלת
לקבל מכר
אבל, אבל לרוב,
אדם בתוך עצמו נסגר”. (שלום חנוך)
אבל מה עם המכר הזה הופך לחבר טוב? חבר קרוב? כזה שגם איתו אפשר להוריד את המסכות, את הזיופים, כזה שמקבל אותך כמו שאתה גם כששניכם עייפים. עם הטרנינג המטופש והחורים בגרביים, עם הדברים שהוא אוהב בך אבל גם עם אלה שפחות. וגם כשקשה הוא לא ממהר להזדכות. ואז ל”ביחד” יש איזה ערך מוסף “מיוחד”. ובמקרה או שלא גם שתי המילים האלה ממש קרובות.
כי יש משהו באינטראקציה עם אנשים אחרים שהיא מפרה, מעשירה ומגוונת. אפילו מנחמת. כי מכל אחד יש מה ללמוד. יש בו איזהשהיא תובנה. כל אדם הוא עולם ומלואו ואם רק תבוא אליו בגישה חיובית ופתוחה תוכל לתת וגם לקחת לעצמך.
“לקחת את ידי בידך ואמרת לי:
בואי נרד אל הגן.
לקחת את ידי בידך ואמרת לי:
דברים שרואים משם – לא רואים מכאן ” (יענקלה רוטבליט”
יש המון סוגים של אינטרקציות חברתיות.
כאלה שאתה עושה עם אנשים שקרובים לך. שמהווים את המעגל הקרוב והאינטימי. את רובם אתה כבר מכיר על החוזקות והחולשות. איתם אתה בדר”כ עובר את החוויות הכי חזקות. של אושר גדול וגם של צער וכאב. הם מערך התמיכה. הם מקבלים אותך כמו שאתה. ושום דבר ואף אחד לא ישכנע אותי שעדיף להיות “לבד” מאשר מוקף בכמה חברי אמת. וכשהבן שלי שאל אותי מה זה “חברי אמת”, אמרתי לו: “זה מאוד פשוט: חברים שאוהבים אותך ומפרגנים לך באמת!”.
וגם אינטראקציות עם אנשים רחוקים לא חייבות להיות ריקניות. הן יכולות להיות מסקרנות, ממלאות, ומותירות אותך חכם יותר. אין הרגשה טובה יותר מלסיים שיחה או מפגש עם אדם שלא הכרת מספיק טוב ולדעת שעומד לפניך אדם מעניין, מרתק, שאתה יכול להשתתף איתו בחוויה אחת או שתיים. אפילו אם רק לרגע, או רק לשבועיים.
מחקרי האושר מראים בצורה ודאית כי קשרים חברתיים משפיעים בצורה משמעותית על המצב הבריאותי והנפשי של האדם ומשפיעים בצורה חיובית על תחושת האושר שלו. ועוד מצאו החוקרים כי האושר מדבק. הם טוענים כי סיכוייך להיות מאושר עולים ב-15% עם כל חבר מאושר. ואם תהיה לבד, ממי תדבק?
“מִילְיוֹנֵי אֲנָשִׁים לְבַד, וְאִם כְּבָר לְבַד אָז שֶׁיִהְיֶה בִּתְנוּעָה,
שֶׁנִּתְחַמֵּם, שֶׁלּא נִקְפָּא, שֶׁלּא נִשְׁתַּגֵּעַ” (מיכה שטרית).
ואי אפשר שלא להכניס את אלמנט הגיל. כי כשצעירים, ובעיקר בסרטים, להיות בודד ומיזנטרופ זה לגמרי סקסי, וגם קצת מיסתורי, שזה עוד יותר סקסי. אבל עם השנים שחולפות להיות לבד זה כבר הרבה פחות כייף. וכשאין לך עם מי לחלוק את המחשבות והרגשות שאתה מייצר כשאתה לבד, זה כבר אפילו קצת עצוב. ובכלל בכלל לא כייף.
כי לא סתם בטבע חיים בלהקות ובקבוצות, וגם האדם מקים לעצמו המון סוגים של קבוצות תמיכה. (ראו ערך פייסבוק). אז תגידו: “כן, הם מפחדים”, אז נכון, הם מפחדים ורוצים הגנה, וחום, ומישהו לספר לו מה עבר עליהם היום. כי ה”לבד” מחזק את ה”ביחד” והביחד מעניק את הכוח לעשות ואת העוצמה לשנות, ואפילו סתם להיות.
“לא טוב היות האדם לבדו
אבל הוא לבדו בין כה וכה.
והוא מחכה והוא לבדו
והוא מתמהמה והוא לבדו.
והוא לבדו יודע
שגם אם יתמהמה
בוא יבוא” (נתן זך)
אז יאללה. בוא!
רוצים לקבל את הבלוג הבא ישירות למייל שלכם?
הרשמו לרשימת התפוצה
