מה עושים כשלא עושים כלום

כל כך הרבה פעמים שואלים אותי מה אתם עושים שם בחופש, שאין בו בכלל מה לעשות. מה אתם עושים שם כל כך הרבה זמן?

אז זהו. התשובה היא שכלום. בשביל זה יוצאים לחופש לא? בשביל לא לעשות כלום.

כל הפילוסופים הגדולים מדברים על היכולת “לא לעשות כלום” כעל אחת המדרגות הרוחניות הגבוהות ביותר שאפשר להגיע אליהן. שהרי ככל שאנחנו עסוקים יותר בלעשות, המטלות מייצרות עוד מטלות, שמייצרות המון רעש שמפריע לנו לשמוע את עצמנו. את הרצונות שלנו. והצרכים שלנו. והחלומות שלנו.

האמת שבשבילי החופשה הזו היא הדבר הכי קרוב למדיטציה בודהיסטית שאדם בלתי רוחני כמוני יכול להגיע אליו. לחיות את ההווה. את הכאן ועכשיו. לחזור על אותם דברים בדיוק בצורה מדיטטיבית ולא לעשות כלום.

רק ה”לא לחשוב על כלום” לא עובד כי דווקא בחופש חושבים על כל מיני דברים שביום -יום  אין זמן לחשוב עליהם. כמו הדברים האלה החשובים כמו זכרונות וחלומות. ואז גם אפשר לדבר עליהם עם אנשים שאוהבים כי בדרך כלל אלה האנשים שאתה יוצא איתם לחופש ואז שוב הרווחת פעמיים.

דברים שלא חייבים לעשות בחופש:

לעבוד. לעשות סידורים. לענות לטלפון. לבדוק את המייל. ללכת לסופר. לבשל. לעשות הסעות. להכין שיעורי בית. לדאוג שהילדים יכינו שיעורי בית. להתכונן למבחנים (בשביל עצמך או בשביל הילדים). לעשות סידורים. לעשות דברים שלא בא לך לעשות.

דברים ששכדאי לעשות בחופש (עם ים):

לקרוא ספרים. לראות סרטים. לאכול טוב. לשתות הרבה (גם מים וגם יין). לנוח. לישון. לשחות בים. להסתכל על הים. לעשות דברים כייפיים עם הילדים. לדבר עם הילדים. להקשיב לילדים. סתם להיות עם הילדים. להיות עם חברים. לעשות אהבה. לעשות רק מה שמתחשק לך באותו רגע. לא לעשות כלום.

הדברים (היחידים) שמטרידים אותך בחופש (עם ים):

מה יהיה מזג האויר מחר. איזה ספר אתחיל לקרוא. איפה נאכל בערב. מה נאכל בערב. נמרחתי? השתזפתי? איך אני נראה עם בגד ים? למה אכלתי כל כך הרבה? למה הכוס שלי ריקה? אז איפה נאכל מחר?

וא. א. מילן, מסכם את כל זה בשלושה משפטים:

“כשאתה מתעורר בבוקר, פו”, שאל חזרזיר לאחר שתיקה ארוכה, “מהו הדבר הראשון שאתה אומר לעצמך?”